סיכום 2014: בואו לריו, נשכח הכל בינתיים

ברזיל התגברה על כל כך הרבה מכשולים, כלכליים וספורטיביים, וכבר ראתה את הגביע העולמי באופק. ואז הכל התחיל להשתבש: התושבים יצאו לרחובות, ניימאר ירד על אלונקה, וגרמניה הפגיזה שביעייה שלא תישכח לעולם. מתי האולימפיאדה, אמרתם? • פרויקט סיכום 2014

64 שנים חיכו בברזיל בהתרגשות ליוני 2014, רק כדי לנקום על ההשפלה שחוו מול אורוגואי בגמר המונדיאל 1950 במראקאנה. וחוץ מזה, מי אם לא ברזיל, שכבר זכתה ב-5 מונדיאלים, יכולה להגיע ראשונה לשש זכיות, ולהשאיר עוד גביע עולם בארץ הסמבה לצמיתות? זה היה מקרה קלאסי של שתי ציפורים בבעיטה אחת.

 

אחרי הכל, כל נבחרת שזוכה בפעם השלישית בגביע העולם, נשארת עם הגביע ובמונדיאל הבא חייבים להביא גביע חדש. ב-1970 ברזיל זכתה בפעם השלישית בגביע ז'יל רימה, ולמונדיאל הבא בגרמניה היו חייבים להביא גביע חדש. גם גרמניה, ארגנטינה ואיטליה כבר השאירו דגם של הגביע אצלן בבית. עם הקהל הביתי, בברזיל קיוו שהכוכבים יסתדרו לטובתם.

 

החריקות החלו הרבה לפני בעיטת הפתיחה. שנה לפני המונדיאל, כבר שטפו את ברזיל מחאות נגד האירוע. אלפי אנשים יצאו לרחובות למחות על בזבוז הכספי הציבור באצטדיונים שלא בטוח שמישהו ישתמש בהם אחרי קיץ 2014, כשהם מבקשים להשקיע את הסכומים הללו בשיפור החינוך והתשתיות במדינה. נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, נלחמה עבור קמפיין מונדיאל 2014 שקודמה בתפקיד, לולה, דאג להביא מפיפ"א - והיא ידעה את מה שכולם בדרום אמריקה יודעים: ברגע שהכדור מתחיל להתגלגל על המגרשים, הכול יישכח, והמטרה מאחדת את כולם - לזכות בגביע.


וזה בדיוק מה שקרה: המחאות שככו, וכולם בברזיל התרכזו בכדורגל.

 

>> עוד בפרויקט:
אמריקה מגלה את דאע"ש | גיל תמרי
האפרו-אמריקנים חוזרים לסיקסטיז | בר שם אור
אל החלל, ומעבר לו | דנאל לושי
שובה של המלחמה הקרה | ענת וובנובוי
השנה המטלטלת של בריטניה | מירי מיכאלי
התקווה לעצור את האבולה | ג'ולי סטינהאוזן, רויטרס

 

מרגש היה לראות את שחקני ברזיל בוכים כאשר 60,000 צופים ברזילאים במגרש שרים איתם את ההמנון הלאומי, אבל שחקני עבר של ברזיל קראו להם "בכיינים", ודרשו שידאגו לרגש את העם הברזילאי על המגרש ולא עם ההמנון.

 

אלופת העולם הגאה, ספרד, הגיעה עם כל התותחים מהמונדיאל הקודם, אבל הגיל נתן את אותותיהם, והשוורים עפו מהאליפות בתום הסיבוב הראשון. עבור העם הספרדי הגאה, הייתה זאת השפלה לא קטנה, וסימן לסופו של דור הזהב. כמובן שכולם ציפו שזאת תהיה האליפות של מסי עם נבחרת ארגנטינה, מה שיאפשר לו סוף סוף להשתוות ל"אלוהים", דייגו מראדונה. וכן, גם לאירופיות האחרות היו ציפיות - שסוף סוף, תתרחש הפעם הראשונה בה נבחרת אירופית תזכה במונדיאל על אדמת יבשת אמריקה.

 

המונדיאל התקדם, נבחרות קטנות הפתיעו (קוסטה ריקה), נבחרות עם שם גדול נפלו בזו אחר זו (ספרד, איטליה, פורטוגל, רוסיה), והגענו לרבע גמר עם משחק דרום אמריקני לו כולם ציפו, ברזיל המארחת נגד קולומביה ששיחקה את הכדורגל היפה ביותר בטורניר. ידם של המארחים היתה על העליונה, וכך הגיעה ברזיל לחצי הגמר נגד הגרמנים והנבחרת השנואה על ידי הברזילאים, ארגנטינה עם מסי, פגשה את הנבחרת ההולנדית של המאמן ואן חאל.

הארגנטינאים שפכו על הברזילאים מיכלים שלמים של לעג, אבל אחרי השירים והבדיחות, נשארה להם רק בעיה אחת: הגמר

1950 היה מזמן

ואז התחיל המשחק שלעולם לא יישכח בברזיל, ולא בנסיבות שהם ציפו. הפסד 7-1 נגד הגרמנים סידר לעם הברזילאי את ההשפלה הכי גדולה בהיסטוריה, ועוד בבית. מה שהיה ב-1950 כבר נראה מינורי ליד המכה שהגרמנים הנחיתו עליהם, ועל זה הברזילאים בכו הרבה יותר מנגינת ההמנון. שמות השחקנים והמאמן שנטלו חלק בביזיון הזה ייכנסו לרשימה השחורה של הכדורגל הברזילאי.

 

המצב רק החמיר יום לאחר התבוסה, כשנבחרת ארגנטינה, מלווה במאסות של אוהדים שהגיעו מהארץ השכנה והשנואה, עלתה לגמר, אחרי שניצחו בפנדלים את ההולנדים. המחשבה שמסי יניף את הגביע על אדמתם כבר היתה בלתי אפשרית עבור הברזילאים, ששמו את ההשפלה בצד והפכו לאוהדים מושבעים של נבחרת גרמניה.

 

הארגנטינאים שפכו על הברזילאים מיכלים שלמים של לעג, אבל אחרי השירים והבדיחות, נשארה להם רק בעיה אחת: הגמר. הקוסם מסי היה חלש, כמו לאורך רוב הטורניר, והמכונה הגרמנית תפקדה כרגיל. הסוף היה כבר ידוע מראש: גרמניה מנצחת.

 

>> סיקור מיוחד: מונדיאל 2014

 

חצי שנה אחרי המונדיאל, הכדורגל הברזילאי עוד לא התאושש. המדינה אמנם בהכנות לקראת המשחקים האולימפיים בריו 2016, התיירים ישובו למדינת הסמבה והקפה כדי להעשיר את הקופה המקומית, אבל אחרי 2016, באמת שאלוהים יעזור להם: הפעם, גם האפיפיור ארגנטינאי.