טור: כשהמתנדבים של WAZE גילו את הפנייה הבלתי צפויה

הם היו חבורת משוגעים לדבר, פריקים של גאדג'טים שחשבו שהם תורמים לפרויקט קהילתי ללא כוונת רווח • לאחר מספר שנים, הם גילו שהאפליקציה שבפיתוחה סייעו הפכה למפלצת שמגלגלת מיליארדים, בעוד חשבון הבנק שלהם נשאר בניוטרל • טור לקראת תחקיר המקור שישודר הערב

במארס השנה פורסמה בכמה אתרים ידיעה: הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד WAZE וגוגל, בטענה שעליהן לשלם עשרות מיליוני דולרים לקהילת מתנדבים שיצרה את מפת הארץ עליה מתבססת WAZE.

 

האמת? נשמע לנו בהתחלה כמו ניסיון לא מוצלח במיוחד להתעשר על חשבון יזמים מוכשרים. אבל כשקראנו את התביעה, הבנו שבלי קשר לרצינות של הקייס הזה מבחינה משפטית (לגבי זה, יכריע בית המשפט), מסתתר כאן סיפור מופלא למדי על הדרך שבה נולדה האפליקציה שכולנו התאהבנו בה: סיפור על חבורת "משוגעים לדבר", חולי גאדג'טים ופריקים של מיפוי, שהשקיעו כמויות אדירות של שעות עבודה, אנרגיה וגם דלק כדי לייצר את המפה מאפס, וגם כדי לקדם את התוכנה - והכל בהתנדבות מלאה.

כשפניתי אל האנשים האלה בהתחלה, הייתי משוכנע שזו תהיה אחת הכתבות היותר קלילות להכנה: למה שאנשים שהיו שותפים לפעילות התנדבותית נפלאה כזו, שהביאה תועלת גדולה לציבור, לא ירצו לספר עליה - ככה, בכיף? אלא שהתגובות הזכירו יותר כאלה של עובדים שמתבקשים לפתוח את הפה על הטייקון שמעסיק אותם, או של חברי כת סגורה שמבוהלים מעיתונאים: חלק ניתקו לי את הטלפון, אחרים לא הסכימו לומר מילה והמעטים שהסכימו לדבר - התנו זאת בכך שזהותם לא תיחשף.

 

בהדרגה, הבנתי מדוע כל החשאיות והחשש. התברר שהפעילות המקסימה הזאת ייצרה בסופו של דבר גם לא מעט תחושת כעס ומרירות. למה? ובכן, האנשים האלה לא החליטו להתנדב בצורה כזאת כדי לעזור לאהוד שבתאי (היזם המקורי שרתם אותם לפעולה) ושותפיו להרביץ אקזיט ענקי ולהרוויח מאות מיליונים, אלא מכיוון ששבתאי ביקש מהם לתרום ל"פרוייקט קהילתי", שאיש לא מתכוון להרוויח ממנו.

 

אחד המתנדבים שלח אותי לארכיון האינטרנט, שמציג אתרים שהוסרו מהרשת כפי שהופיעו בעבר, ושם מצאתי את אתר הפרוייקט המקורי, בו נכתב מפורשות כי מטרתו היא איסוף והפצת נתונים לשימוש "לא מסחרי". אחר שלח אותי לפורומים עתיקים מ-2006, שבהם הבהיר שבתאי כי מבחינתו המפות שייכות לקהילה, לא לו (היום הן שייכות ל-WAZE, כמובן).

מפעל עם עלות ייצור אפס

בדרך לא דרך, הגעתי לפעיל שעבד צמוד עם שבתאי על התאמת התוכנה לטלפונים סלולריים (כשסטיב ג'ובס השיק את האייפון היא עוד עבדה רק על מחשבי כף יד...): הוא סיפר לי כיצד ב-2007 הוא העלה בפני שבתאי את האפשרות למכור את התוכנה ולעשות הרבה כסף - ונענה שזה ממש לא בתכנית.


אלא שב-2007, שבתאי ושותפיו לדרך כבר היו עמוק בעולם העסקים. הם הבינו שבעוד שחברות המיפוי בעולם מוציאות מיליארדים על ציי רכב ועובדים בשכר שמבצעים את מלאכת המיפוי, להם יש צבא שלם של מתנדבים (או כמו שהם קראו לזה: "מפעל עם עלות ייצור אפס") - מה שיאפשר להם לשבור את השוק ולהרוויח מיליונים. על הבסיס הזה הם גייסו הון ממשקיעים, כל זאת כשהמתנדבים ממשיכים לחשוב שהם תורמים ליוזמה חברתית לא מסחרית.

 

אז מה השורה התחתונה? WAZE היא אפליקצייה מדהימה עם תועלת חברתית אדירה (חיסכון בזמן ודלק ששווה הון למשק), וכל הפרגון האדיר שקיבלו היזמים מהציבור - מוצדק בריבוע. אבל, ראוי לזכור שהם לא היו לבד בעסק הזה, ושבלי התרומה של עשרות ואולי מאות ישראלים - תרומה ללא תמורה - הוא לא היה קורה. בלי קשר למה שייקבע בית המשפט בעניין התביעה, רוב המתנדבים ממש לא בעניין של דרישות כספיות: הם היו מסתפקים בקרדיט הראוי, ומי יודע - אולי שבתאי וחבריו שהפכו בעזרתם למיליונרים - אפילו יגידו להם יום אחד "תודה".


התחקיר המלא: הערב ב"המקור", לאחר המהדורה המרכזית

אחד המתנדבים שלח אותי לארכיון האינטרנט, ושם מצאתי את אתר הפרוייקט המקורי, בו נכתב מפורשות כי מטרתו היא איסוף והפצת נתונים לשימוש 'לא מסחרי', והמפות שייכות 'לקהילה'