BETA

11.11.2014

20:35

דעה: אחריות הורית משותפת תשפר קודם כל את מצב הנשים

הגישות הישנות לגבי חלוקת התפקידים במשפחה כבר אינן רלוונטיות, וכיום בני הזוג לא מוצאים את עצמם בתוך ההגדרות הללו. דווקא ביטול חזקת הגיל הרך והעדפת האחריות המשותפת על פני מאבקי גירושין מכוערים, תיטיב הן עם הילדים והן עם האמא כאדם וכאשת קריירה • קבוצת "הורות משותפת" בטור לקראת פרק 3 בסדרה "של מי אתה ילד", הערב במהדורה המרכזית

אנו קבוצת אמהות גרושות שבאות ואומרות: אנחנו בעד שוויון הורי בנישואין, ובהמשך גם בגירושין. אנו בעד אחריות הורית משותפת ושווה וקביעת מזונות בהתאם לכך. אנו בעד יישום מסקנות ועדות שניט ושיפמן.

 

אנו מאמינות, שלילדים שלנו יש זכות לגדול לצד שני הורים, ושחלה עלינו החובה לדאוג לכך שהם לא יהפכו להיות מוקד המריבה בין הוריהם.

 

אנו מאמינות, שבעת פרידה, על שני ההורים לקחת אחריות על ילדיהם ולהמשיך להיות מעורבים בגידולם.

 

אנו מאמינות, כי תשלומי מזונות אינם צריכים להיות מגדריים, אלא יחסיים להכנסות ההורים, למספר הילדים במשפחה ולזמני השהות של כל הורה עם הילדים (נוסחת שיפמן).

 

אנו ראשית בני אדם שווים, לאחר מכן נשים, ולבסוף גם אימהות.

 

לעמוד הסדרה בנענע10
>> פרק 1: מי קובע מהי טובת הילד? || פרק 4: מלחמת התלונות
>> מאבק האמהות || טורים: די לטרור || איך נגדל ילדים בכבוד?
>> מאבק האבות || טורים: ואיזה מסכנים הילדים || החוק מתעלל בנו

>> פתרונות: הורות משותפת, לטובת כולם || לא לפישור, כן לגישור

בישראל ההלכה הדתית מתנגשת עם המשפט האזרחי, יוקר המחיה בה מביא גם זוגות נשואים לקושי "לגמור את החודש" והפערים החברתיים והכלכליים בה הם עצומים. הליך הגירושין מדגיש ומעצים את הבעיות.


תפיסת העולם החוקית של המבנה המשפחתי מיושנת ורואה באב "שר החוץ והאוצר" - ההורה שמפתח קריירה ומפרנס, בעוד שהאם נתפסת כ"שרת הפנים, החינוך, התרבות והרווחה", זו שיושבת בבית ומגדלת את הילדים.

 

התמורות החברתיות שחלות בקרב זוגות נשואים, לא מוכרות בין בני זוג מתגרשים, ופתאום הם מוצאים עצמם בשנית בגישה המסורתית, המיושנת והלא מתאימה. האם המשמורנית נתפסת כבעלת החובה לחנך, לדאוג ולטפל בילדים. מחד, היא נאלצת להמשיך ולהיות כבולה לבית ולילדים, בעוד האב יכול להמשיך בחייו ולהתנתק מן הילדים. ומאידך, יש לה את הכוח למנוע ולחבל בקשר של האב עם ילדיו. מנגד, האב נדרש לכלכלת הילדים בשני משקי הבית, בעוד שנשים אינן משלמת מזונות, גם אם הן מרוויחות יותר. העיוות הוא עצום, ביחס למשפחה כולה!

 

אנחנו הקול הנשי, ובאנו לומר: עד כאן!

 

נראה שהארגונים הפמיניסטיים, הראשונים שהיו צריכים להיות בעד הורות משותפת, אינם בוחלים בשום תירוץ - ורק שלא תישלל מנשים "בעלותן" על הילדים, ושחלילה לא יקרו שינויים אמיתיים שיהפכו את מאבקן למיותר

מאז ומעולם היו נשים "פורצות דרך" יחידות בדורן ששברו מוסכמות וקודים חברתיים, ודרשו להכיר בהן קודם כל כבני אדם, ורק לאחר מכן כנשים ואימהות. השינוי התודעתי חל רק לפני כ-100 שנה, עת נחקקו חוקים אשר עודדו שוויון מגדרי. חוקים אלה הם שהביאו לשינוי חברתי מהותי ואמיתי בתפיסת מקומן של נשים בחברה. השינוי היה חוקי, ורק לאחר מכן - גם חברתי.


התמורות החלות במעמד האישה מעודדות טיפול שוויוני יותר של האב והאם בילדיהם המשותפים. לפי מחקרים פסיכולוגיים, זוהי גם טובת הילד. בשנת 1990 חתמה ישראל על האמנה לזכויות הילד של האו"ם. מונתה ועדה בראשותו של פרופ' דן שניט, במטרה לבדוק את ההתאמות שיש לבצע על מנת לעמוד בתנאי האמנה.

 

הוועדה עבדה כשש שנים והגישה לשולחן הכנסת את חוק "הורים וילדיהם". עיקרי החוק הם: ביטול חזקת הגיל הרך (הקובעת כי ילד יהיה במשמורת אמו עד גיל 6), שינוי המושגים "חזקה" ו"משמורת" ושימוש במונח "אחריות משותפת" (לילד שני הורים ולשניהם הזכות והחובה לדאוג לצרכיו הכלכליים, הנפשיים והפיזיים) ועידוד של תהליכי גישור במקום ניהול קרבות ארוכים, מתישים ויקרים, השורפים כל חלקה טובה במשפחה.

לתקן את כל תחלואי המדינה על גב הילדים?

על פניו, ניתן היה לחשוב שדווקא הארגונים הפמיניסטיים יהיו הראשונים לפעול בעד חוק הורים וילדיהם. חוק שמדבר על הורות שוויונית ולא מגדרית, חוק הדורש מהאב לקחת חלק בחיי הילדים, ומאפשר לאם להיות אדם עצמאי יותר, להתקדם בחייה ולהיות גם אדם ואישה ולא רק אם. בפועל, ארגונים אלה הם המתנגדים העיקריים, בטענה שקודם צריך להפריד את הדת מהמדינה ובמקביל צריך להתרחש השינוי החברתי ורק אז ניתן יהיה לגבות את השינוי בחוקים.


נראה שהארגונים הפמיניסטיים מעוניינים בתיקון כל תחלואי המדינה על גב ילדי המתגרשים, ובהחלפת עוול בעוול. אותם ארגונים אינם בוחלים בשום תירוץ, ורק שלא תישלל מנשים "בעלותן" על הילדים, ושחלילה לא יקרו שינויים אמיתיים שיהפכו את מאבקן למיותר.

 

אנו קוראות לנשים, לאמהות, לארגונים הפמיניסטיים ולחברות הכנסת: התאחדו עמנו על מנת להגן על הילדים, הנשים, הגברים, ועל המבנה המשפחתי כולו!


אנו מזמינות גם אותך לחתום על העצומה שכתבנו, ולהיות חלק מתהליך של צדק.


הכותבות - אורנה מלכי לבנה, דנה ברנר, חן קראוס אלבו, כרמית אורנשטיין, ענת נחמני, רוני מילוא, רחל דותן