"אבא עשיר, אבא עני": פער ההכנסה בין אשכנזים למזרחים עומד על 27%

בסדרת הכתבות הבוחנת האם העתיד הכלכלי שלנו נקבע על פי הבית והמשפחה בהם נולדנו מתגלה כי להשתייכות למוצא יש מקום מרכזי בקביעת גורלינו הכלכלי. המצב הזה קיים מקום המדינה ולא נראה כי הוא הולך להשתנות. פרופסור מומי דהאן: אנחנו עדיין אוכלים את הפירות הבאושים של השנים הראשונות של המדינה בהם קבוצה מסויימת הופלתה לרעה"

במציאות בה הפער בהכנסה בין המזרחים לאשכנזים בישראל היא 27% לטובת יוצאי אירופה, אי אפשר להתעלם מכך שהשתייכות למוצא משפיעה באופן ישיר על רמת ההכנסה והעתיד הכלכלי של האזרח בישראל.

 

הגענו אל אריה נעים, מנהל מתנ"ס שכונה דורה בנתניה, כדי להבין אם משהו השתנה פה מאז שהוא היה ילד. הוא בן לעולים מטריפולי שבלוב, שנשלחו לגור בשכונת דורה - שאז, וגם היום, נחשבת לאחת השכונות הקשות בישראל.

 

אריה נזכר ביחס שקיבל כשחל ללמוד בבית ספר תיכון: "נשלחתי ישר למגמת מכונאות רכב, ואני לא יודע אפילו לפרק בורג. בגיל 14 אתה מאשים את עצמך במצב הזה, אתה אומר אני פחות טוב", הוא מספר.

 

מערכות החינוך, התעסוקה והתשתיות רחוקות היום מלספק הזדמנות שווה לכל אחד. ישראל הפכה בעשור האחרון למדינה המובילה בעולם המערבי בשיעור העוני ואי השוויון. גם והפערים בין מרכז לפריפריה - לאו דווקא מבחינה גיאוגרפית - רק הולכים ומתרחבים.

 

פרופסור מומי דהאן מהאוניברסיטה העברית בירושלים מבהיר כי אין באמת שינוי בשוויון בין יוצאי העדות בישראל. "אנחנו עדיין אוכלים את הפירות הבאושים של השנים הראשונות של המדינה בהם קבוצה מסויימת הופלתה לרעה", הוא אמר. במחקר שערך פרופסור דהאן, התגלה שהפער בהכנסה בין מזרחים לאשכנזים שהיה 40% לפני שני עשורים, דווקא הצטמצם והוא כיום 27%. המגמה מעודדת, אבל הפער עדיין ניכר מאוד.

 

גם אם חשבנו שמשהו השתנה מאז שלחה המערכת את אריה וחבריו ללמוד מכונאות, באו העולים מאתיופיה והוכיחו שתמיד אפשר לחזור על טעויות. שכונת דורה מחולקת היום לשניים: בצד אחד המזרחים המוחלשים של פעם, ובצד השני הגטו האתיופי, עם בית ספר שבו 95% מהתלמידים הם יוצאי אתיופיה. ככה בהחלט לא בונים שוויון הזדמנויות.