13.01.2019

18:53

חרף הכחשותיו - ייתכן שאיזנקוט ייכנס לפוליטיקה בעתיד • פרשנות

הרמטכ"ל היוצא טוען שהוא לא מעוניין להיכנס לחיים הפוליטיים כדי להימנע מביקורת שספגו קודמיו, אך בקיאותו במערכת הפוליטית מלמדת שהוא מחכה לתזמון הנכון

הרמטכ"ל היוצא, גדי איזנקוט, מכחיש בכל דרך אפשרית את האפשרות שייכנס לפוליטיקה, ואף מפגין כמעט סלידה מהרעיון כאשר נשאל על כך. עם זאת, בהחלט קיימת האפשרות שבסופו של דבר אכן יבחר איזנקוט במסלול הפוליטי.

 

ייתכן שאיזנקוט מעוניין בכך כבר עכשיו, אבל הוא מספיק חכם ועבר מספיק כדי להבין שהתיזמון כעת אינו נכון לכך. הוא מבין שעלול להיגרם לו נזק במידה שיחשבו שלשם הוא חותר, כפי שניסיון העבר מלמד - כל רמטכ"ל שחשבו שבכוונתו להיכנס לפוליטיקה ספג ביקורות קשות. נראה שאיזנקוט, על אף שאינו אוהב להתראיין, אוהב מאוד תקשורת ואף צורך אותה באופן משמעותי. הוא יודע ומכיר פוליטיקה.

 

 

 הרמטכ"ל גדי איזנקוט נואם בכנס בבינתחומי
 

הרמטכ"ל גדי איזנקוט נואם בכנס בבינתחומי (הבינתחומי הרצליה )

 

 

איזנקוט הבין שריאיונות פוגעים ביכולתו להיות אפקטיבי ולכן נמנע מכך במהלך תפקידו, ובמיוחד כאשר היה מצוי במחלוקת עם ראש הממשלה והיה עשוי להציג תפיסות שונות משלו. ייתכן שאם הוא היה איזנקוט מתראיין יותר הוא היה מפתח מיומנויות ומשתפר בכך. כרגע הוא נטול כריזמה, אך בעוד כמה שנים ובתפקיד אחר – יכול להיות שהכריזמה השקטה תתגלה.

 

בתוך כך, בני גנץ - הרמטכ"ל לשעבר שנכנס כעת לחיים הפוליטיים - מנהל כעת מאמצים לגייס את אורלי לוי-אבקסיס ואת גבי אשכנזי לשורותיו, כמעט בכל מחיר. נראה שאת לוי-אבקסיס יהיה קשה לגייס - היא נכנסה לתוך נתיב של מפלגה וכבר גייסה אנשים, כך שזה לא בלתי אפשרי אך נראה שיותר קשה. ייתכן שעם אשכנזי הסיכוי גדול יותר.  

 

ימים אחרונים לכהונתו של איזנקוט כרמטכ"ל

 

בריאיון מיוחד לקראת פרישתו, סקר איזנקוט אירועים מרכזיים שחלו תחת פיקודו, וסיפר על תוכניותיו להמשך. לשאלה האם יש בכוונתו להיכנס לפוליטיקה, השיב איזנקוט בחיוך: "יש חוק נהדר שנקרא חוק הצינון – נצטנן ונחשוב". בהמשך לכך, לאחר שנשאל היכן הוא רואה את עצמו בעוד שנה מהיום, השיב "אבין לאן אני רוצה ללכת, בחיפוש אחר הדבר המשמעותי הבא שאני רוצה לעשות. אני אחפש את מה שיגרום לי לקום עם ברק בעיניים, כמו שעברו עלי 40 שנות השירות שלי, בדגש על ארבע השנים האחרונות". 

 

עוד התייחס איזנקוט  לפרשת אלאור עזריה, השלכותיה והלקחים שהופקו ממנה. איזנקוט, לדבריו, לא מתחרט על הדרך שבה טיפל בפרשה אבל מודע לנזק שנגרם. "צריך לשמור את צה"ל במרחב ההסכמה הלאומית, ולא להשתמש בו כדי לקדם אג'נדות פוליטיות. יש בשוליים שיח מתלהם, בעיני הוא לא ראוי ועלי לפחות הוא לא השפיע. זה התחיל מפרשת אלאור אזריה".

 

בריאיון פרישה שפורסם ב"ניו יורק טיימס" אמר הרמטכ"ל היוצא כי "צה"ל תקף אלפי מטרות מבלי לקבל אחריות על כך", בהתייחס למניעת ההתבססות האיראנית בסוריה. איזנקוט ציין בריאיון כי "צה"ל צריך לרכז את מאמציו באויב האיראני לעומת גורמים משניים דוגמת חמאס". לדבריו, "עד לפני שנתיים וחצי תקפנו מטרות עד לסף מסוים". עם זאת, הוסיף איזנקוט כי "מאוחר יותר הבחנו בשינוי משמעותי באסטרטגיה האיראנית. הם החלו לשלוח לוחמים לסוריה והביאו אזרחים שיאמנו ויחנכו את המיליציות השיעיות".

 

הרמטכ"ל התייחס בריאיון גם לקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האחראי לפעילות משמרות המהפכה מחוץ לגבולות איראן. לדבריו, "הטעות של סולימאני הייתה בחירת מגרש משחקים שבו הוא חלש באופן רציף". איזנקוט הוסיף כי "לישראל יש עליונות מודיעינית ואווירית מלאה - יש לנו הרתעה חזקה ויש לנו הצדקה לפעול". כמו כן, אמר איזנקוט כי "הכוח שעמד מולנו בשנתיים האחרונות היה כוח נחוש, אך לא התרשמתי מאוד מהיכולות שלו".

 

בריאיון העריך איזנקוט כי סולימאני הציב 3,000 מאנשיו בסוריה, נוסף ל-8,000 אנשי חזבאללה ו-11,000 חיילים שיעים זרים. לדבריו, ההשקעה האיראנית במהלך עלתה כ-16 מיליארד דולרים במשך שבע השנים האחרונות. איזנקוט הבהיר כי ישראלי אמרה מאז ומתמיד כי לא תסבול נוכחות איראנית בגבולה, אך בשלב מסוים הפכה סוריה למקום שבו נמחקו הקווים האדומים של מדינות אחרות.