12.01.2019

09:00

"ממשיכים לשרת": מדיין ועד גנץ - כניסת הגנרלים לפוליטיקה

קשה להתעלם מנוכחות אנשי הצבא בפוליטיקה. לצד היתרונות ("מביאים איכות וערכים"), הם מתקשים להשתלב ב"קומבינות ובצעקות" ומתריעים מחוק הצינון: "מנסים להרחיק אותנו"

כניסתו של הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, לקלחת הפוליטית והמרדף של ראשי המפלגות אחר קודמו בתפקיד, גבי אשכנזי, העלו מחדש את סוגיית כניסתם של הגנרלים למערכת הפוליטית. מצד אחד, שלושה ראשי ממשלה בהיסטוריה של מדינת ישראל השתחררו מצה"ל בדרגת אלוף ומעלה. מצד שני, ישנם "ביטחוניסטים" שלא מצליחים להשתלב בפוליטיקה ועוזבים בקול ענות חלושה. כדי להבין את הפער הזה שוחחנו עם חברי הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד) ואיל בן ראובן (התנועה), שני אלופים במילואים שהצטרפו בשנים האחרונות לזירה הפוליטית, אשר סיפרו על הקשיים, הלבטים ועל היתרון שלהם כאנשי צבא בכנסת.

 

לפני הכל, קצת מספרים על הקשר בין צה"ל לפוליטיקה

 

עד כה 20 רמטכ"לים השתחררו מצה"ל, כשגדי איזנקוט יצטרף אליהם בשבוע הבא ויתחיל את תקופת הצינון (עליה נרחיב בהמשך). 13 מהרמטכ"לים (65%) שסיימו את שירותם הצבאי נכנסו לפוליטיקה, כש-12 מהם נכנסו לזירה הארצית, ואחד, הרמטכ"ל הראשון, יעקב דורי, העדיף את הזירה המקומית והתמנה לסגן ראש עיריית חיפה מטעם מפלגת רפ"י. הראשון שנכנס לפוליטיקה היה הרמטכ"ל הרביעי, משה דיין, בשנת 1959, והאחרון, נכון לכתיבת שורות אלה הוא בני גנץ שהקים בחודש שעבר את מפלגת "חוסן לישראל".

 

מתוך 11 הרמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה הארצית (גנץ עדיין לא התמודד), עשרה היו שרים, כשרק הרמטכ"ל השישי, צבי צור, לא היה שר אלא עוזר לשר הביטחון. חמישה רמטכ"לים שימשו כשרי ביטחון: משה דיין, יצחק רבין, אהוד ברק, שאול מופז ומשה (בוגי) יעלון, ורק שניים: רבין וברק נבחרו גם לראשי ממשלה.

 

 בני גנץ
 

הרמטכ"ל ה-20, בני גנץ (חדשות עשר )

 

 

אם נרד דרגה נגלה ש-24 אלופים הצטרפו לפוליטיקה בשבעים שנותיה של המדינה, נוסף לשמונה תתי-אלופים. האלוף המפורסם ביותר שהצטרף לפוליטיקה הוא אריאל שרון, ששימש כראש הממשלה ושר הביטחון. כמו כן, גם הנשיא השביעי, עזר ויצמן, שאף שימש קודם לכן כשר הביטחון. סך הכל מחצית משרי הביטחון של מדינת ישראל (תשעה מתוך 18) השתחררו מצה"ל בדרגת תת-אלוף לכל הפחות. נתון גבוה מאוד בהתחשב בעובדה שבעשור הראשון להקמת המדינה אף איש צבא לא הצטרף לפוליטיקה.  

 

כדי להבין את דריסת הרגל של הגנרלים בפוליטיקה הישראלית ניתן להסתכל על ממשלות ישראל לדורותיה. בכל ממשלה, מאז הממשלה השביעית שהושבעה ב-1959 - ועד היום, הממשלה ה-34, היה לפחות קצין אחד בדרגת אלוף מסביב לשולחן הממשלה. אם נרד בדרגה נוספת, נגלה שבמסגרת הממשלה ה-29 בראשותו של אריאל שרון, היו שבעה קצינים מדרגת תת-אלוף ומעלה.

 

 אהוד ברק כרמטכ"ל וכרה"מ
 

אהוד ברק כרמטכ"ל וכרה"מ (משה מילנר, רויטרס)

 

 

"להיות שר ביטחון זאת לא תמיד השאיפה"

 

"נכנסתי לפוליטיקה כדי לנסות ולהסדיר את יחסי הדת והמדינה, ובעיקר את סוגיית הגיור שמהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל", מספר שטרן. לדבריו, "המטרה שלי היא לפעול בתוך החברה הישראלית ולחבר בין זהויות. מעטים נוגעים בתחום זה, חוץ מהחרדים שמציגים יהדות מרחיקה ולא מקרבת". על השאלה אם כאיש צבא לא היה רוצה להיות שר הביטחון אמר שטרן כי "לא נכנסתי לפוליטיקה ממניעים ביטחוניים, יש מספיק אנשים שמתעסקים בזה. אני מעדיף להיות שר הפנים, החינוך או יהדות התפוצות".

 

מנגד, בן ראובן טוען כי "אם היו מציעים לי להיות שר הביטחון הייתי עושה זאת בשמחה". עם זאת, גם הוא לא נשאר בתחום הביטחוני בלבד: "הייתי שמח גם לקבל את תיק איכות הסביבה – נושא שחשוב לי מאוד ויש לי מה לתרום בו". לדבריו, "יש לא מעט אנשי צבא שנכנסים לפוליטיקה כדי להיות שר הביטחון או ראש הממשלה, אך אני רוצה להיות חלק מנבחרת שתדע להוביל את המדינה למקומות הנכונים".

 

בן ראובן מספר על ההחלטה להיכנס לפוליטיקה: "שבועיים לפני הבחירות האחרונות, ציפי לבני הזמינה אותי לארוחת בוקר, שם אמרה לי כי צריך אותי ושלשנינו יש קווי חשיבה דומים. אמרתי לעצמי 'את זה עדיין לא עשית' – והשבתי בחיוב". לדבריו, "אחרי 35 שנים בצבא שבהן תרמתי תרומה ענקית, הרגשתי שבפוליטיקה אני יכול להמשיך את הנתינה".

 

 ח"כ אלעזר שטרן
 

ח"כ אלעזר שטרן (חדשות עשר )

 

 

"לאנשי צבא יש יתרונות אדירים שהם מביאים איתם למערכת הפוליטית"

 

לשאלה מהו היתרון המרכזי שמביא איתו איש צבא לפוליטיקה משיב בן ראובן כי מדובר בעבודת המטה. "בצבא אנו מקבלים את הכלים והידע לקחת נושא ולהוביל אותו בצורה מסודרת, דבר ששונה מאוד מהתרבות הפוליטית הקיימת". לדבריו, "אין ספק כי בתחום הזה לאנשי צבא יש יתרון ברור שהם מביאים אותו למערכת הפוליטית". בן ראובן סיפר כי "חבל מאוד שבניגוד לצבא, בפוליטיקה מתקשים להגדיר מטרות, תהליכים ושיטות פעולה – וחמור מכך, גם את היכולת לתחקר ולהפיק לקחים".

 

שטרן מסכים עם בן ראובן לגבי חשיבות עבודת המטה: "למדינת ישראל יש מזל שיש לה גופי ביטחון עם תרבות ארגונית שונה מהפוליטיקה ואפילו ממשרדי הממשלה". עם זאת, מוסיף שטרן כי לדעתו היתרון המרכזי הוא הערכים והאתיקה שמביאים אנשי הצבא. לדבריו, "אנחנו מגיעים מתרבות לא מפלגת שבה כולם עובדים יחד ללא הבדל דת, גזע ומין. מנגד, הפוליטיקה היא מפלגת וסקטוריאלית". שטרן מציין כי "אני אמנם לא מתגעגע לשירותי הצבאי, אך חסרים לי ערכי צה"ל שרחוקים מהפוליטיקה כרחוק מזרח ממערב".

 

"קשה לנו לעשות פרובוקציות ולהיות צבועים"

 

למרות היתרונות שעליהם מדברים בן ראובן ושטרן, הם מכירים גם בקשיים שיש לאנשי צבא במערכת הפוליטית. "יש לנו צד מאוד חזק שבפוליטיקה נחשב חלש והוא המוסר והערכים. אנחנו לא יודעים להתמודד עם קומבינות של אנשים שמגיל 18 נמצאים בפוליטיקה. אין לנו את זה ולכן אנחנו מפסידים בעניין הזה", מספר בן ראובן, ומוסיף כי "זה לא סוד שרוב הקולגות שלי נבחרו לקדנציה אחת או שתיים ופרשו כיוון שלא הצליחו להתמודד עם המצב הזה".

 

 ח"כ אייל בן ראובן
 

ח"כ אייל בן ראובן (חדשות עשר)

 

 

בן ראובן אף מדגיש כי "בעניין הזה אני מאוד בולט כי גם בצבא הייתי מאוד שקט". לדבריו, "אני לא יודע לצעוק או לעשות פרובוקציות, לכן קשה לי מאוד לבלוט. במליאה אני ממש סובל. עם זאת, בוועדות הכנסת, ברגע שהתקשורת יוצאת והצעקות נפסקות, אני משתדל להשמיע את קולי ולתרום". עוד אומר בן ראובן כי "אני אמנם מקבל פחות חשיפה תקשורתית מאשר חברי הכנסת ה'צועקים', אך אני מוכן לשלם את המחיר עבור המטרה".

 

בד בבד, שטרן מוסיף כי "קשה לי בעיקר עם הצביעות ועם השטויות שאנשים מוציאים מפיהם. פוליטיקאים רבים אומרים דברים שהם לא מאמינים בהם. הם מוותרים על ערכיהם או מקבלים החלטות לפי סקרי דעת קהל ולא לפי מה שטוב ונכון – בצבא זה לא ככה". לדבריו, "זה בלט במיוחד בפרשת אלאור אזריה. אז היו פוליטיקאים שדיברו בהתאם להלך הרוח הציבורי לבין רמטכ"ל לשעבר (יעלון) שהתעקש על אתיקה וערכים".

 

"רה"מ רואה באנשי הצבא מתחרים – ולכן מרחיק אותם מהפוליטיקה"

 

בן ראובן מנסה להסביר את הדיסוננס בין התהליך שעבר צה"ל מקום המדינה ליחס לאנשי הצבא: "למרות שמקומו של הצבא כשומר סף ערכי ומוסרי עלה עם השנים, מספר האנשים שמכירים את אלופי צה"ל קטן משמעותית. איכותם לא נופלת מהם, אך החברה הייתה קטנה יותר והבולטות של אנשי הצבא הייתה גדולה יותר". לדבריו, "זו גם הסיבה שבעבר הפוליטיקה רצתה אותנו מאוד, והיום פחות".

 

שטרן מוסיף כי "אין ספק שהחברה הישראלית הרבה יותר צינית לאנשי הצבא. אין לי בעיה עם זה שיבקרו אותנו ושלא יתייחסו אלינו כטובים יותר עד שנוכיח אחרת". עם זאת, לדבריו, "מפריע לי יותר האופן שבו הפוליטיקאים מתייחסים לרמטכ"ל, לפרקליט הצבאי הראשי ולצה"ל בכלל.

 

 משה בוגי יעלון כשר הבטחון וכרמטכ"ל
 

משה בוגי יעלון כשר הבטחון וכרמטכ"ל (חיים זך, עמוס בן גרשום)

 

 

בהסתכלות על שני העשורים האחרונים בפוליטיקה הישראלית ניתן לראות ששאול מופז סיים את הקריירה הפוליטית שלו בקול ענות חלושה, מחליפו בתפקיד, משה (בוגי) יעלון, נאלץ לעזוב את הליכוד וספק אם מפלגתו החדשה (תל"ם) תעבור את אחוז החסימה. מצד שני, חלק לא קטן מהציבור הישראלי רואה בגנץ כמושיע מול רה"מ נתניהו, כמו גם הציפייה לכניסתו של גבי אשכנזי לפוליטיקה. קשה להסביר את הפער, אך שטרן ובן ראובן תמימי דעים בנוגע לסיבה שמובילה לכך.

 

"הציבור מעריך את אנשי הצבא, אך הפוליטיקאים, ובראשם רה"מ נתניהו, רואים בנו מתחרים ולא רוצים שנתקרב בכלל לפוליטיקה -  לכן גם נולד חוק הצינון", מסביר שטרן, ומוסיף: "נתניהו ינסה להוריד לאנשי הצבא את הראש רק בגלל שהוא מכיר באיכותם". בן ראובן המשיך את הקו: "יש לנו יכולת להתמודד עם אתגרים שאנשים אחרים לא יכולים – כנראה שזה מפחיד חלק ממקבלי ההחלטות".

 

עם זאת, בסיום דבריו, מבהיר בן ראובן כי "היום להיות אלוף זה כבר לא מספיק בשביל הפוליטיקה הישראלית – מחפשים רק רמטכ"לים. אני שמח שנותנים להם כבוד אבל אולי עוד 20 שנה גם הם לא יהיו רלוונטיים". ברמיזה לכניסת גנץ לפוליטיקה הוא אומר כי "גנרל לא צריך להיות רמטכ"ל ומיד ראש ממשלה, אלא צריך לצבור קצת ניסיון לפני שעוברים למדרגה הגבוהה ביותר. לעולם הפוליטי יש את התורה שלו וצריך ללמוד אותה - הדוגמא הטובה ביותר היא ההבדל בין שתי הקדנציות של יצחק רבין".

 

 יצחק רבין כראש ממשלה וכרמטכ"ל
 

יצחק רבין כראש ממשלה וכרמטכ"ל (סער יעקב)

 

 

אז מהו חוק הצינון שעליו מלינים חברי הכנסת בן ראובן ושטרן?

 

חוק הצינון, המהווה חלק מחוק הבחירות לכנסת, קובע כי קצינים בצה"ל, במשטרה ובשירות בתי סוהר לא יוכלו להתמודד בבחירות לכנסת, אלא אם עבר פרק זמן מסוים מפרישתם, בהתאם לכתוב בחוק. החוק מבחין בדרגתם של הקצינים, כך שתקופת הצינון של קצין צה"ל מדרגת אלוף, קצין משטרה מדרגת ניצב ונציב בתי הסוהר הינה שלוש שנים. מנגד, שאר הקצינים ייאלצו להמתין פרק זמן של מאה ימים. בנוגע לקצינים הבכירים, תקופת הצינון אינה מתייחסת רק לבחירות לכנסת, אלא גם למינויים לתפקיד שר.

 

לפני כשנתיים וחצי, הציעו חברי הכנסת שטרן ובן ראובן לשנות את חוק הצינון. על פי הצעתם, יש להשאיר את תקופת הצינון לרמטכ"ל ולמפכ"ל המשטרה בעינה, קרי שלוש שנים. עם זאת, השניים הציעו לקצר לשנה וחצי את תקופת הצינון ליתר בכירי המערכת הביטחונית שרוצים להשתלב בפוליטיקה. ההצעה לא אושרה. בשיחה איתו אמר שטרן כי "אין ספק כי ללא חוק צינון יותר אנשי צבא היו נכנסים לפוליטיקה".

 

הכירו את המרואיינים

 

ח"כ אלעזר שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008 לאחר ששימש בין היתר כמפקד בית הספר לקצינים וכראש אכ"א (אגף כוח אדם). כעבור ארבע שנים בתפקידים אזרחיים, בהם יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל, החליט להיכנס למערכת הפוליטית. הוא הצטרף למפלגת התנועה בראשות ציפי לבני ונבחר לכנסת ה-19. עם הקמת המחנה הציוני, עזב שטרן את מפלגתו והצטרף ל"יש עתיד" בראשות יאיר לפיד. שטרן הוצב במקום ה-12 ולא הצליח להיכנס לכנסת, אך ניצל את פרישתו של שי פירון ושב למליאה. בכנסת ה-20 היה חבר בוועדות החוץ והביטחון, הכנסת וחוקה, חוק ומשפט.

 

ח"כ איל בן ראובן השתחרר מצה"ל בפברואר 2007 לאחר ששימש בין היתר כמפקד גיס 479, האחראי לגזרת לבנון. בשירות המילואים שירת כסגן מפקד פיקוד צפון עד שהפך לחבר בוועדת חוץ וביטחון. כעבור שבע שנים בתפקידים אזרחיים, בהם מנכ"ל עמותת "לחופש נולד" להשבת חיילי צה"ל השבויים והנעדרים, החליט להיכנס לפוליטיקה. הוא הצטרף למפלגת התנועה ונבחר לכנסת מטעם המחנה הציוני. בכנסת ה-20 היה חבר בוועדות החוץ והביטחון, ביקורת המדינה והאתיקה.