BETA

05.01.2019

22:06

למרות ההבטחות לבטלו: הפסיכומטרי ממשיך להפלות מעוטי יכולת

כבר שנים דובר על ביטול הבחינה שאמורה לנבא בדייקנות את סיכויי ההצלחה באקדמיה. בפועל הבחינה מדירה ערבים, רוסים, אתיופים ואת כל מי שלא נולד במשפחה עשירה • "המפצח"

כבר שנים מדברים בארץ על ביטול הבחינה הפסיכומטרית, זו שאמורה לנבא בדייקנות את סיכויי ההצלחה באקדמיה. בפועל, הבחינה מדירה ערבים, רוסים, חרדים, אתיופים או כל מי שלא נולד במשפחה עשירה. בינתיים, מאות סטודנטים כבר התקבלו ללימודים באוניברסיטה על סמך מבדקים של מכון פוירשטיין במקום הבחינה, וכבר ניתן לומר שיכולת הניבוי שלו טובה יותר כשאחוז הנשירה של תלמידיו עומדת של כ-5 אחוז, לעומת 10 אחוז של תלמידים שהתקבלו באמצעות הבחינה הפסיכומטרית.

 

רק חמישית מהעשירון התחתון מבצע את בחינת הפסיכומטרי, לעומת 70% מהעשירון העליון. ח"כ איציק שמולי, שנלחם בבחינה הפסיכומטרית מאז שהיה ראש התאחדות הסטודנטים, טכן כי "הכלי הזה דופק את העתיד של הרבה מאוד צעירים במדינת ישראל".

 

קורסי ההכנה לפסיכומטרי החלו בשנת 1983. לפני ארבע שנים, שר החינוך דאז, שי פירון, החליט לאפשר קבלה למכללות ולאוניברסיטאות - גם ללא פסיכומטרי. המהפכה של פירון נמשכה כשנה בלבד, עד שוועד ראשי האוניברסיטאות החלו לבחור את אלו שיש להם כסף. "הפסיכומטרי הפך לתעשייה אדירה", ציין פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג.

 

 זורש וובה
 

"לבנות מהשכונה הזאת אין יותר מדי סיכוי להתקבל לאוניברסיטה" (חדשות עשר)

 


הרב פוירשטיין, שהקים מכון בעל כלי הערכה חדש לניבוי ההצלחה באוניברסיטה, טוען כבר שנים שהבחינה הפסיכומטרית מפלה ופגומה מהיסוד: "האחוז של תלמידים באוניברסיטאות שאביהם לא היה באקדמיה עומד על 5% בלבד", סיפר פוירשטיין ושיתף את חזונו: "החזון שלי הוא שהאדם צריך להיתפס כבעל פוטנציאל ואין למדוד את מה שיש היום. יכול להיות שהוא זלזל בלימודים ולהורים שלו לא היה כסף לשיעורי עזר - אך זה לא אומר שהוא מטומטם".

 

אך לא רק לעשירים יש יותר סיכויים בפסיכומטרי. לפי נתוני הבחינה, יהודי יקבל בממוצע 100 נקודות יותר מערבי, וגבר יקבל 40 נקודות יותר מאישה. זורש וובה, בת 29 משכונת נווה יעקב בירושלים, ניגשה פעמיים למבחן וקיבלה ציון נמוך. לבסוף, היא הצליחה להתקבל לאוניברסיטה באמצעות המכון של פוירשטיין. לדבריה, "הפסיכומטרי מוטה תרבותית, כי אני, שבאה ממשפחה שלא מדברת בשפה גבוהה או שלא נתנו לי כילדה משחקים שפיתחו את החשיבה שלי - לא אומר שאני לא יותר טובה ממישהו אחר", והוסיפה כי "לבנות מהשכונה הזאת אין הרבה סיכוי להתקבל לאוניברסיטה". היום, וובה לומדת לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, מקצוע שקשה מאוד להתקבל אליו. "זה עניין של השקעה, כמה אני עובדת ומתאמצת - ולא לפי מבחן שיגיד אם אני מספיק טובה או לא כדי להיכנס לאוניברסיטה".

 

 ד"ר ענת בן-סימון
 

"אין זה תפקידנו לתקן עוולות חברתיות". ד"ר ענת בן-סימון מהמרכז הארצי לבחינת והערכה ( חדשות עשר)

 


"תפקידה של הבחינה הפסיכומטרית היא לנבא הצלחה בלימודים אקדמיים. לנשים אין סיכויים פחותים להצליח בבחינה מאשר לגברים. הציונים הנמוכים יותר הם משום שניגשות יותר נשים, אז ניגשות גם יותר נשים עם יכולת יותר נמוכה ולכן הציון שלהן יותר נמוך", טענה ד"ר ענת בן-סימון מהמרכז הארצי לבחינות והערכה, שאחראית על הבחינה. "ההבדל בין הערבים ליהודים הוא הבדל היסטורי שקיים כבר 30 שנה במדינה והבחינה הפסיכומטרית לא המציאה את ההבדל ולא יוצרת את הבדל. אף אחד לא נתן לנו מנדט לתקן עוולות חברתיות".

 

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "המל"ג משקיעה מדי שנה מאות מיליוני שקלים בתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות, כגון המגזר החרדי, החברה הערבית, יוצאי אתיופיה והפריפריה. בעקבות תוכניות אלו, בשנים האחרונות הוכפל מספר הסטודנטים מהחברה הערבית באקדמיה, ולאור ההשקעה הגדולה אנו צופים להתקדמות משמעותית בנושא גם בקרב המגזרים האחרים".