BETA

26.12.2018

06:00

מבקר צה"ל קבע: בניגוד לטענת בריק - כוחות היבשה ערוכים למלחמה

צוות הבדיקה דחה את קביעתו של נציב קבילות החיילים בדבר כשירות הצבא, ומצא כי חרף פערים בחלק מהתחומים - זרוע היבשה ערוכה לפעילות מבצעית: "חל שיפור משמעותי במוכנות"

מבקר צה"ל, תא"ל במיל' אילן הררי, יציג היום (רביעי) בפני ראש הממשלה נתניהו את ממצאי צוות הבדיקה שמינה הרמטכ"ל בדבר מוכנות הצבא למלחמה. זאת, בעקבות טענותיו של נציב קבילות החיילים, האלוף במיל' יצחק בריק, שהצביע על ליקויים בכשירות צה"ל, שעלולים להשפיע על תפקודו בעת פעילות מבצעית.

 

על פי הדוח, שהוכן על ידי מבקר צה"ל יחד עם האלופים במיל' אבי מזרחי ודורון אלמוג, חל שיפור משמעותי בכשירות ובמוכנות של צבא היבשה. נוסף לכך, דחה צוות הבדיקה את טענותיו של בריק על קיומה של "תרבות שקר" בצה"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

בווידיאו: סיכום ביקורת מוכנות כוחות היבשה למלחמה

עם זאת, הסכים צוות הבדיקה עם ממצאיו של בריק, לפיהם ישנם פערים במספר תחומים בכל הקשור למוכנות של צה"ל. ביניהם, תחומי הלוגיסטיקה, כוח אדם, קליטת מערכת השליטה והבקרה של זרוע היבשה, ושירות הנגדים ביחידת מחסני החירום. בעקבות הממצאים שעלו, ממליץ צוות הבדיקה לקבוע תקציב רב שנתי ובתוכו תוספת של 1.5-2.5 מיליארד שקלים לשימור יכולות היבש, ולמסד תהליכי תכנון ובקרה.

 

בשיחה עם כתבים, הודה קצין בכיר כי הצבא אכן סובל מבעיות מוטיבציה בשירות הסדיר ובקבע ומפערים ביכולות, למשל בתחום הניוד הלוגיסטי, אך טען שהפערים הללו מנוהלים ומבוקרים.

 

"קיימנו ביקורת רחבה ומעמיקה, יחד עם עוד מאה אנשי מילואים מיחידת מבקר צה"ל", הסביר הררי. "מצאנו שיפור משמעותי בכשירות ובמוכנות כוחות היבשה למלחמה, כתוצאה משינוי בסדרי העדיפויות. עם זאת, מצאנו פערים המחייבים טיפול נרחב של המטה הכללי על מנת להגיע למוכנות מבצעית מיטבית".

 

האלוף אבי מזרחי, שעמד בראש צוות ההיגוי של הבדיקה, טען כי בעקבות ההצלחות של כיפת ברזל השתרשה תפיסה שגויה בקרב מקבלי ההחלטות שלפיה ניתן להכריע מערכות ללא תמרון קרקעי: "לא ניתן יהיה להכריע בלבנון ללא תמרון קרקעי".

 

  יחידות מחסני החירום במחנה ״שדה תימן" אחרישיפוץ
 

יחידות מחסני החירום במחנה ״שדה תימן" אחרי שיפוץ (דובר צה"ל )

 

 

הנחיית הרמטכ"ל לבחון את הטענות שעלו בדוח נציב קבילות החיילים נמסרה למבקר צה"ל לפני כשלושה חודשים, לאחר התייעצות עם מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק. לדברי איזנקוט, מוכנות צה"ל וכשירותו ללחימה ולניצחון גבוהות, אולם הוא רואה ומוצא חשיבות לבחון טענות שמועלות, "באופן מקצועי ובכלי הביקורת הרוחביים והמעמיקים המצויים בידי גורמי הביקורת הרשמיים ובהם גם מבקר צה"ל".

 

לפני כשבועיים שיגר בריק מכתב חריף לוועדת החוץ והביטחון, ובו הביע התנגדות נחרצת לפעילות הוועדה לבדיקת מוכנות צבא היבשה למלחמה, בשל ניגוד העניינים של חבריה. את הוועדה כינס הרמטכ"ל גדי איזנקוט לאחר שבספטמבר הגיש בריק דוח מיוחד המסכם את הנושא. "לשמחתי החליט הרמטכ"ל לבחון את ממצאי הדוח והנושאים המועלים בו", כתב אלוף בריק. "לדאבוני הרב, החלטת הרמטכ"ל בנושא הייתה להקים ועדה הכפופה אליו באופן ישיר, ומעצם כך עולה מפעילותה חשש כבד לניגוד עניינים".

 

לדברי בריק, כאשר הקים הרמטכ"ל את הוועדה, פנה במכתב דומה לכל גורמי הצבא והמדינה, בהם מבקר המדינה. "חזרתי והצעתי להקים ועדת חקירה חיצונית, שתהיה אמונה על בחינת הדברים. אני רואה חובה לחזור ולהתריע בפניכם בנושא – מאחר ומדובר בניגוד עניינים משווע, שלא יעלה על הדעת כי ימשיך להתקיים בעוד עבודת הוועדה קורמת עור וגידים".

 

הבעיה בוועדה, מסביר בריק, היא לא רק בהכפפתה לרמטכ"ל, אלא בשלושה מחבריה – אלוף (מיל') אבי מזרחי, אלוף (מיל') דורון אלמוג, ויו"ר הוועדה, תא"ל (מיל') אילן הררי: "רצוי ואף חובה שתהיה חיצונית ובלתי תלויה, וודאי שלא בכפיפות לרמטכ"ל ולפיקוד הבכיר של צה"ל – אליהם, באופן טבעי, מופנה חלק ניכר מן הביקורת".

 

 הרמטכ"ל גדי איזנקוט נואם בכנס בבינתחומי
 

הרמטכ"ל גדי איזנקוט (הבינתחומי הרצליה )

 

 

כאמור, ועדת הבדיקה הוקמה בעקבות הדוח השנתי שפרסם נציב קבילות החיילים ביוני האחרון, ובו מצוינים כמה גורמים הנוגעים לכשירות צה"ל ולמוכנותו, בין היתר בכל הנוגע לשגרת אימונים וטיפולים, ותרבות ארגונית שעלולה לגרור בעיות בעת פעילות מבצעית, על פי הדוח. 

 

בריק העביר בדוח ביקורת על "המצב החמור שנוצר" בעקבות קיצוץ אלפי אנשי קבע לצד קיצור שירות הגברים - דבר שלדבריו פוגע ביכולת שלהם לעמוד במשימות. "נוצר מצב של חוסר הלימה בין המשימות המוטלות על הקצינים, הנגדים והחיילים, לבין היקף כוח האדם והמשאבים העומדים לרשותם", נכתב.

 

ביקורת נוספת כלפי התנהלות צה"ל טוענת כי יחידות רבות לא מקפידות על שגרת הטיפול והאחזקה בציוד לחימה וברק"ם (רכב קרבי משוריין). הנציב תיאר בדוח כי "באחד מביקוריי נחשפתי לכך שאחד מבסיסי האימונים המרכזיים שכר חברה אזרחית לניקוי כלי הנשק לאחר האימונים. חיילים, שאינם מטפלים בציוד האישי כנדרש בעת שגרה, לא ידעו לעשות זאת בשעות חירום".

 

בדוח מציגים גם ירידה ברצון הקצינים להתחייב לשירות קבע ארוך, בפרט במערך הטכנולוגי. בנוסף, לטענת הנציב, קצינים רבים חוששים ממודל שירות הקבע החדש הנקרא "הקבע הצעיר", הקובע תחנת יציאה נוספת לאחר 14 שנים בקבע לקצין שלא יקודם לדרגת סא"ל - דבר שיביא לשחרור הקצינים ללא רשת הביטחון של הפנסיה.