09.12.2018

22:37

כשאתה עצוב כל כך: סיפורו של יגאל בשן, שהפך לחלק מהפסקול שלנו

מההופעות עם שלומית אהרון בתיכון, דרך הניסיון לפרוץ לשוק הבינלאומי, עד להפיכה לאליל הילדים ולמחלה הקשה של השנים האחרונות: פרידה מיגאל בשן, שמת הערב בגיל 68

מגיל 15, שנת 1965, יגאל בשן הוא חלק מהפסקול הישראלי.

 

הילד יגאל בשארי החל את הדרך בהופעות עם הזמרת שלומית אהרון, חברתו לכיתה אבל פרש מהר לדרך עצמאית. בגיל 18 אחרי ששינה את שם משפחתו לבשן, השיר הזה "על גל האבן הלבנה" העניק לו את פרס כינור דוד – פרס ראשון בקריירה מלאת הישגים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כשהגיע לגיל גיוס, בשן כבר היה כוכב גדול בישראל של אחרי מלחמת ששת הימים –  הלהקות הצבאיות ששלטו אז במוזיקה הישראלית נלחמו עליו והוא בחר להצטרף ללהקת פיקוד צפון. עם שחרורו מהצבא הקריירה המשיכה לנסוק – הוא מוציא אלבום, משתתף בפסטיבלים וזוכה בפסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח שם הוא מתבשר גם על לידת בנו הבכור. בשן הוא כבר שם רותח בשוק  וב-1975 מגיע השיר שיהפוך למזוהה איתו אולי יותר מכל: "ציפור קטנה בלב".

 

בסוף שנות ה-70 כשהוא עושה ה-כל בתעשייה המקומית מגיעה תפנית בעלילה; כמעט כמו כל אחד מהגדולים בתקופה הזו, הוא מנסה לפצוח בקריירה בינלאומית ומתחיל להקליט באנגלית. ההרפתקאה באנגליה מצליחה פחות, ובשן חוזר לארץ, מתרגם את סוזן לסיוון וחוזר לראש מצעדי הפזמונים.

 

 יגאל בשן עם עוזי חיטמן

יגאל בשן עם עוזי חיטמן (מיקי בן דוד, לע"מ )

 

 

לקראת סוף שנות ה-80 בשן הופך להיות גם אליל הילדים. יחד עם עוזי חיטמן ויונתן מילר הוא מקים את שלישיית הופה היי – שכובשת את הטלוויזיה בערוץ 1 של פעם. כל ילד שר את השירים וחלם להגיע להופעות.

 

בשנים האחרונות הוא סבל ממחלה קשה – מצבו הבריאותי התפרסם כשאושפז בבית החולים באוגוסט 2014 וכשהופיע בפומבי בערב המחווה לעוזי חיטמן ההתרגשות היתה אדירה. לאחרונה הוא חזר להופיע ולקבל את הכבוד המגיע לו כאחד היוצרים הגדולים במוזיקה הישראלית, בטקס פרסי אקו"ם.

 

 

 

בגיל 68 יגאל בשן מותיר אחריו להיטים גדולים, חותם משמעותי על המוזיקה הישראלית והרבה זכרונות יפים לכל מי שגדל כאן בחמישים השנים האחרונות.