BETA

30.11.2018

06:36

מחדל הסיעוד: כך הממשלה מונעת ממטפלים לסייע ליותר קשישים

המצב הקיים במדינה מקשה על מטפל סיעודי, שנהנה מהבטחת הכנסה, להגדיל את נפח משרתו. התוצאה: גמלאים סיעודיים נותרים ללא ליווי, בזמן שמטפלים רבים חיים בעוני • אנליסט

כל משפחה שנזקקת למטפלים סיעודיים, יודעת עד כמה קשה למצוא עובדים שידאגו להורים, לסבים ולסבתות שלהם. בישראל פועלים מעל ל-80 אלף מטפלים ישראליים, חלק גדול מהם מקבל במקביל קצבאות הבטחת הכנסה. אם יגדילו את היקף פעילותם, המדינה תשלול מהם את הזכויות, כך שבאופן אבסורדי, משתלם לאותם מטפלים לעבוד פחות כדי להרוויח יותר. התוצאה של מצד דברים זה: גמלאים סיעודיים נשארים בלי ליווי, בזמן שמטפלים רבים חיים בעוני משכר זעום.

 

בישראל פועלים 84 אלף מטפלים ומטפלות דוברי עברית, מל 178 אלף זכאים לשירותי סיעוד. גם אם כל אחד מהם יסתפק בארבע שעות יומיות, יצטרכו להעסיק את העובדים בשני בתים ביום כדי לענות על הביקוש. עם זאת, הפחד של המטפלים משלילת זכויותיהם מונע מהם מלבקר ביותר מבית אחד ביום עבודה. "היו לי הרבה קשישים ביום. פתאום, בסוף שנה, אני חייבת 5,000, 4,000 שקלים. אני נבהלתי", סיפרה שושי ונשובסקי, מטפלת סיעודית המקבלת קצבת הבטחת הכנסה.

 

לדבריה של שושי, לאחר בירור מול המוסד לביטוח לאומי, גילתה שהרוויחה מאות שקלים יותר ממה שמותר לה ונכנסה לחוב, מבלי ידיעתה, לביטוח. את החוב, כך הודיעו לה במוקד של הביטוח הלאומי, הורידו לשושי מהשלמת ההכנסה. "ואז החלטתי, עם כל הכאב שלי, הורדתי את מספר הקשישים. אז אני לא מוכנה שיענישו אותי – אבל אני מענישה את הקשישים".

 

כך יוצא מצב, שמטפלת סיעודית כמו שושי שמבקש להגדיל את היקף הכנסתה, נפגעת מהקטנת קצבת השלמת ההכנסה שהיא מקבלת מהמדינה. במצב ובו שושי תישאר בביתה, ללא הכנסות בכלל, היא תהיה זכאית לדמי הבטחת הכנסה מלאים בסך 3,383 שקלים. לעומת זאת, אם שושי תצא לעבוד ותרוויח 700 שקלים או יותר – הקצבה שלה תתחיל לרדת ולרדת עד שתתאפס לחלוטין. למעשה, התמריץ שמקשת להעניק המדינה למטפלים הסיעודיים, הפך לתמריץ שלילי להגדלת נפח העבודה: למטפלת שנתמכת על ידי המדינה לא משתלם להגדיל את היקף המשרה הרשמי, או שהיא תקבל כסף שחור, או שהקשיש יישאר ללא פתרון.

 

טיפול סיעודי
 

טיפול סיעודי (חדשות עשר )

 

 

מבין 84 אלף ישראלים בענף הסיעוד, 92% הם נשים, מתוכן 21% מקבלות הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. בממוצע, המטפלים והמטפלות הישראלים עובדים בממוצע פחות מ-20 שעות בשבוע. הצורך בביטול הפחתת הבטחת ההכנסה הוא קריטי לענף הסיעודי: בהינתן והמדינה לא הייתה פוגעת בהבטחת ההכנסה, ובהינתן שרק כחצי מהמטפלים הזכאים להבטחה יעברו למשרה מלאה – תוספת השעות לענף תגדל ב-798 אלף, כ-4.5 שעות טיפול לכל קשיש.

 

"אין ספק שההגבלה מונעת מהם לעבוד יותר שעות ולמלא את החסר. הם יכלו לתת מענה יותר גדול לקשישים, שחלקם נמקים בביתם ומחכים לעובד סיעודי, שלא בא לטפל בהם", אמר חברת הכנסת איציק שמולי ממפלגת המחנה הציוני. "מחר בבוקר שר הרווחה יכול לקבל החלטה שההכנסה מעבודה שהיא בתחום הסיעוד לא תיחשב הכנסה, זה נשמע אולי טכני, אבל זה מהותי", הוסיף.

 

כבר היום, בחוק הבטחת הכנסה, שר הרווחה רשאי לקבוע סכומים שלא יחושבו, ולכן לא יופחתו מקצבאות המטפלים. לטענת המשרד לא ניתן לעשות שימוש בסעיף כדי לעודד מקצוע ספציפי. הצעה פרטית של חבר הכנסת שמולי קובעת במפורש שמטפלים בסיעוד יעבדו ללא מגבלה או חשש מפני פגיעה בגמלה.

 

גם לשר חיים כץ יש יוזמה להוסיף את תחום הסיעוד לרשימת המקצועות המזכים במענק לחיילים משוחררים, ואפילו להכפיל אותו למי שיתמידו בבית הקשישים למשך שנה וחצי. אלא שזה רעיון רלוונטי רק לעובדים צעירים מאוד, שעדיין לא רכשו מיומנות. קשה לראות כיצד הוא מתמרץ מטפלים כמו שושי להגדיל את משרתם.

 

 בישראל ישנם 178,000 זכאים לשירותי סיעוד לעומת 84,000 מטפלות ומטפלים דוברי עברית
 

בישראל ישנם 178,000 זכאים לשירותי סיעוד לעומת 84,000 מטפלות ומטפלים דוברי עברית ( חדשות עשר)

 

 

ההתמודדות עם המשבר הזה הופכת אפילו לחשובה עוד יותר נוכח מגמת ההזדקנות של הישראלים: נכון להיום, קשישים בני 80 או יותר מהווים רק כשלושה אחוזים מאוכלוסיית המדינה. בעוד כ-30 שנה, השיעור כמעט ויכפיל את עצמו. לכן גם העלות הכספית של סיעוד, שמסתכמת בינתיים בחמישה מיליארד ומאה מיליון שקלים לשנה, עומדת לגדול באופן דרמטי.

 

תגובת המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה: "שר הרווחה יזם רפורמה שכבר מראה שיפור משמעותי בהכנסות של משפחות חד הוריות המקבלות קצבה, המתקרבות לשכר מינימום. השר ימשיך במדיניות זו ויניח בקרוב הצעה נוספת להרחבתה. עם זאת, ראוי להדגיש שכל שינוי בקצבת הבטחת הכנסה דורש את אישור משרד האוצר וכרוך בחקיקה בכנסת".