BETA

18.11.2018

10:46

כך הפעיל כחלון את "הרוצח השקט" במשק • פרשנות

ברקע הגירעון המעמיק, שר האוצר דורש להצביע על קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה. הוא אמנם יטען כי לא נותרה לו ברירה, אך האם לא ניתן היה להגיע למתווה אחראי יותר?

קשה לדמיין עיתוי גרוע יותר עבור שר האוצר להביא להצבעה בממשלה את הסכם המיליארדים עם השוטרים: בעיצומה של התפרקות הקואליציה, כשכל מהלך מתפרש אוטומטית ככלכלת בחירות, כחלון מצטייר כמי שהחליט להיטיב עם משרתי כוחות הביטחון – שגם כך זוכים לפנסיה נדיבה – על חשבון הרווחה, החינוך והבריאות שייפרדו (ולא לראשונה בקדנציה שלו) ממאות מיליוני שקלים. על רקע נתוני הגירעון שמעמיק בחודשים האחרונים, ויצריך מן הסתם עוד גזירות בעתיד, קשה להבין איך האצבע קלה כל כך על הדק הקיצוץ מלכתחילה.

 

במשרדי האוצר וביטחון הפנים טוענים מנגד, שלכחלון לא נותרה ברירה: המדינה הפסידה פעמיים בבתי הדין לעבודה, שהורו לה להשוות את "מרכיב אי-הקביעות" המשולם בצה"ל, גם בשאר גופי הביטחון – המשטרה, שב"ס, השב"כ והמוסד. את החשבון, 22 מיליארד שקלים, היינו עלולים לדבריהם לשלם במזומן כבר ב-2019, אלמלא הושג ההסכם לפריסה הדרגתית של החוב עד 2035. בהסבר הזה יש משהו מיתמם: קשה להיזכר במגזר שלם במשק, גם מקרב העובדים המאוגדים, שקיבל לאחרונה מהאוצר צ'ק בסכום מטורף שכזה במסגרת הסכם שכר. האם באמת אי אפשר היה, במהלך ההידיינות המשפטית או אחריה, להגיע למתווה אחראי ומאוזן יותר? בשנים האחרונות ראינו את פקידי האוצר מתמודדים בהצלחה עם משימות מורכבות בהרבה.

 

משרד האוצר
 

משרד האוצר ( חדשות עשר)

 

 

כל זה לא משנה שלוש עובדות: האחת – קיצוץ רוחבי הוא מכשיר לא לגיטימי לקביעת סדרי עדיפויות כלכליים. כשכולם נדרשים לוותר על אותו שיעור בדיוק מתקציבי משרדיהם, המשמעות היא ששום מטרה לא חשובה יותר מאחרת. אף שר אולי לא ייעלב באופן אישי מגזירה אחידה, ולכן היא קלה לעיכול פוליטי, אבל פגיעה חוזרת ונשנית בתכניות העבודה של המשרדים – חלקן לטווח הארוך – היא "הרוצח השקט" של השירות הציבורי. בשנתו הרביעית כשר האוצר, מצופה היה מכחלון להבין זאת ולהציג פתרון יצירתי יותר לבור החדש שנפער בתקציב.

 

שנית – כחלון מבטיח שוב ושוב שלא להעלות מיסים, אבל קיצוץ רוחבי פוגע לא פחות בכיס שלנו: מה ההבדל, למשל, בין העלאת מס הבריאות על הציבור לבין קיצוץ במערכת הבריאות הציבורית, שיגרום לה לספק לנו פחות מיטות אשפוז וייאלץ, את מי שיוכלו, להוציא עוד כסף על ביטוחים פרטיים?

 

שלישית – אותו כחלון שמוביל את הקיצוץ, יזם רק לפני כמה חודשים דווקא הפחתה נוספת במסים על סמך העודפים בקופת המדינה שהיו, ברובם, חד פעמיים, בזכות גל אקזיטים בהייטק. רק קמפיין הגוועלד של נגידת בנק ישראל הפורשת, ד"ר קרנית פלוג, עצר ברגע האחרון מהלך שעלול היה להותיר היום את הקופה הציבורית עם גירעון גדול יותר. אם בקנה כבר עמדו אותם 22 מיליארד שקלים שצריך לדבריו לשלם לשוטרים כהוצאה חריגה, מאין בדיוק תכנן כחלון לממן במקביל הפחתה במיסים? האם זו הייתה תוצאה של בדיקה כלכלית מחושבת, או שריח הבחירות ריחף כבר אז מעל למהלך?

 

אם אכן הממשלה תתפרק עד סוף היום, לא רק המערכת הפוליטית תיכנס לתקופת מעבר סוערת – אלא גם הכלכלה, שבשנים האחרונות הפכה לאחד הנכסים היציבים יותר של ישראל. ככלל, כחלון ניהל אותה באחריות ויש לו הישגים במשרד האוצר. לכן צריך לקוות שהסכם המיליארדים, שיובא היום להצבעה של השרים, לא מסמן את תחילתו של ספורט לאומי חדש: לחלק את הכסף היום לכולם – ולשלם אחרי הבחירות.