BETA

10.11.2018

22:37

ג'ימי באטלר במדי מינסוטה. קודם נמאס לו, עכשיו גם להם
ג'ימי באטלר במדי מינסוטה. קודם נמאס לו, עכשיו גם להם,
רויטרס

באטלר דיד איט: מה יעשה הטרייד לפילדלפיה ולמינסוטה? • פרשנות

איך הפך באטלר מתקוותה היחידה של מינסוטה לאויב מבפנים, למה שתי הקבוצות יכולות להרוויח מהעיסקה שהעבירה אותו הערב לסיקסרס, ואיך איזור שלם מתעורר לחיים מול עינינו

1 ג'ימי. "החרא הזה חייב להיעצר", אמר לפנות בוקר ג'ימי באטלר לסם אמיק, כתב The Athletic, שהתחיל לשאול אותו על 41 הדקות ששיחק בהפסד לסקרמנטו, בתחנה האחרונה של מסע חוף מערבי מתיש שהפיל את מינסוטה טימברוולבס למקום ה-13 במערב ולמאזן 9:4. מה קרה, שאל אמיק. "יש לנו 14 חבר'ה מז***ים אחרים".


בקיץ האחרון, דווקא אחרי שהוביל את הוולבס להופעת פלייאוף ראשונה מזה עשור וחצי, משהו פקע בבאטלר. המועדון סירב להתחייב על הארכת חוזה, ובמקביל נתן לקרל אנתוני טאונס חוזה מקסימלי. בשילוב הרכרוכיות הכללית של טאונס ואנדרו וויגינס בכל מה שנוגע להגנה, ואולי גם בסיוע משקעים אישיים בינו לבין טאונס, באטלר רצה החוצה - בקשה לגיטימית בהתחשב במה ששחקנים במעמדו מרשים לעצמם בשנת 2018. על פי אותו אמיק, המסר הועבר למאמן ולנשיא המועדון טום ת'יבודו בארוחת בוקר. הועבר - אבל לא נקלט.

 

על הרקע הזה, ההתבטאות הזו לא ממש מפתיעה. באטלר כבר אמר דברים חמורים יותר ולא רק אמר, ולא רק לתקשורת. רק לפני חודש וחצי, כזכור, הוא הגיע לאימון ראשון במינסוטה אחרי שביתה איטלקית, לקח איתו את שחקני קצה הספסל וניצח את החמישייה הפותחת. הוא נכנס חזיתית בכוכבים ובאנשי ההנהלה הבכירים, ת'יבודו והמנג'ר סקוט ליידן. "You f***ing need me", אמר להם לפי העדויות שפורסמו, "אתם לא יכולים לנצח בלעדיי". את זה ת'יבודו וליידן כבר ידעו, ועדיין, הם חששו לוותר עליו. רק שמאז, התברר שקשה עוד יותר לנצח איתו.

 

 

2. מיני. למרות שזה נשמע כאילו לבאטלר נשברה אות מסוימת שנמצאת בין ו' לח', מאחורי הקלעים, כך מדווחים הערב, מי שנשבר - ועשה עליו את הטרייד לפילדלפיה, בו הסיקסרס שלחו מערבה את רוברט קובינגטון, דריו שאריץ' וג'ריד ביילס פלוס בחירת סיבוב שני ב-2022, כשהם מקבלים גם את ג'סטין פאטון - היה המעסיקים שלו. 

 

נשיא המועדון והמאמן, ת'יבודו, הבין שאין לאן להתקדם יותר, ושהמצב הנוכחי רק הולך ומדרדר כל אלמנט במועדון שלו, מכרסם כמו טרמיט עיקש: חדר ההלבשה, הביטחון העצמי של הכוכבים הצעירים, הידיעה שבאטלר מחליט בעצמו מתי לשחק ומתי הוא סובל מ"כאבים כלליים" ובעצם מחזיק את חבריו כבני ערובה - והכסא שלו עצמו עלול היה להיות הבא בתור. בעונה שעברה הוולבס עם באטלר דורגו בין ארבע הראשונות במערב, כשנעדר בשל פציעה הידרדרו כמעט אל מחוץ לפלייאוף, ועל כתפיו עלו לשם בלילה האחרון של העונה הסדירה. העונה, כבר היה ברור שזה לא אותו ג'ימי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאורך כל הדרך, ת'יבודו התעקש לקבל עליו כוכב בטרייד. רק שעם כל הפסד וכל סימן ייאוש, הסיכוי שלו הלך וקטן, והערך של באטלר הלך וירד. מיאמי, כך מדווחים, החליטה לא לוותר על הכוכב העולה ג'וש ריצ'רדסון. יוסטון, על פי התקשורת האמריקאית, הציעה חופן בחירות דראפט ומעט שחקנים שיועילו בטווח הקצר. בסופו של דבר הוולבס דווקא מקבלים יופי של חבילה: רוברט קובינגטון ודריו שאריץ' כבר רגילים לשחק לצד ביג מן עם יד לשלוש, ומגיעים בלי אגו ועם חוזי מציאה - 13 מיליון במצטבר העונה, 14.5 לעונה הבאה - עבור שחקן 3&D מצוין ופורוורד ורסטילי בטירוף. 

 

למעשה, אם ת'יבודו מצליח לשרוד את התקופה הקרובה ולייצב את הסירה, הוא אפילו מקבל צוות מסייע אידיאלי לטאונס ולוויגינס. רק שעכשיו חובת ההוכחה עוברת לוויגינס עצמו, בתקווה שבאטלר לפחות הצליח לנטוע בו קצת אופי; אחד השחקנים עם הפער הכי גדול בליגה בין פוטנציאל לבין חדוות משחק איבד את התירוץ הכי גדול שלו, האיש שישב לו על הנשמה, ליכולת המדכדכת מתחילת העונה.

 

קובינגטון מפילדלפיה נגד באטלר
 

קובינגטון מפילדלפיה נגד באטלר בימי שיקאגו. צריך להיות קובינגטון משופר (גטי אימג'ס/אימג'בנק )

 

 

3. פילי. באורח סמלי, בלילה בו לוולבס נמאס מבאטלר, הסיקסרס הבינו למה הם צריכים שחקן כמוהו. שארלוט פתחה את העונה טוב וקמבה ווקר משחק כמו מועמד ל-MVP, אבל ההורנטס לא אמורים לגרור את פילי בביתה בהרכב מלא להארכה. ובימים בהם טורונטו הופכת משחק מול לברון לגארבג' טיים ברבע הראשון, מילווקי מפרקת את גולדן סטייט במשחק הצהרה ובוסטון מתגבשת, הצוות המקצועי של הסיקסרס כנראה הרגיש שצמרת המזרח מתחילה לברוח להם. הגופיות האפורות, ה"City Edition" שעוצבו בהשראת רוקי, לא הצליחו לחפות על עוד ערב שהיה נצבע אפור, אלמלא הצגה פנומנלית נוספת של ג'ואל אמביד.


באטלר, שחקן שצריך את הכדור ביד וייקח לא מעט זריקות מאמביד ומבן סימונס, דווקא הציג העונה נתון אחד מעודד: הוא לקח 4.5 זריקות שלוש לערב וקלע 1.7 מהן, שהן 37.8 אחוז נאים - שווה לנתון הגבוה ביותר בקריירה שלו. לשם השוואה, קובינגטון קלע העונה 2.3 שלשות ב-39%, ושאריץ' 1.6 שלשות ב-30%.

 

באטלר, ונקווה שהוא לא ייעלב מזה, יהיה אידיאלי עבור פילי אם יביא לא רק את יכולותיו ההגנתיות המשובחות, אלא בעיקר יתפקד במשך 43 דקות לערב כקובינגטון משופר גם בהתקפה. יותר "תפוס וזרוק", פחות החזקת כדור (באטלר אחז בכדור העונה 4.3 דקות לערב; קובינגטון, פחות מדקה). עם יכולת המסירה המדהימה של סימונס ותשומת הלב ההגנתית שמושך אמביד, אין סיבה שבעולם שבאטלר לא יזרוק לפחות 6 שלשות לערב, חלקן חופשיות לגמרי. בחמש הדקות האחרונות, לבאטלר יש מספיק נסיון קלאץ' כדי לנווט משחק בין שניים עם אמביד, באופן שמנטרל את חולשותיו הגדולות של סימונס - החוסר בג'אמפר ואחוזי העונשין הנמוכים - ושיכריח את היריבות לעשות בחירות קשות.

 

 

אם פועלים מתוך ההנחה הזו - שהסיקסרס העריכו שקובינגטון ושאריץ' לא מספיק טובים כדי להתמודד מול הקוואים והיאניסים של היקום - הטרייד על באטלר מובן ועשוי להיות אף חיוני. שלוש הקבוצות המתחרות עם הסיקסרס על פסגת המזרח לא אמורות ללכת לשום מקום בשנים הקרובות (אם קוואי יישאר בטורונטו), ומדובר אחרי הכל בהשכרה לחמישה חודשים פלוס אופציה לאחד או שניים נוספים. 

 

בתקופה הזו באטלר יצטרך להוכיח - בעיר שמעטות בליגה כמוה מעריכות עבודה קשה, אופי קשוח וסיפורי סינדרלה - שהוא ראוי לחוזה הגבוה שהוא רואה לנגד עיניו בקיץ. מה גם שסימונס ואמביד, בניגוד לוויגינס וטאונס, לא צריכים טיפים לגבי הגנה, ושקלעי שלוש נוספים עוד עשויים להתפנות בחודשים הקרובים מקבוצות שכבר סיימו את העונה באוקטובר (קייל קורבר, אהמ). ואם באטלר יצליח לחרב גם את חדר ההלבשה החדש? בקיץ הקרוב יש לסיקסרס יותר מ-40 מיליון דולר פנויים, ולא מעט דגים בים.

 

4. כיפי. בזמן שלברון ג'יימס ינסה הלילה להגיע לראשונה למאזן של 50% בקבוצתו החדשה, באותו מגרש בו הוולבס הפסידו אתמול, המזרח כבר מזמן לא מתגעגע אליו - הולך והופך למרתק ופתוח יותר מלילה ללילה. חצאי גמר אזוריים עם טורונטו של קוואי, מילווקי של יאניס, בוסטון של קיירי ופילי של אמביד, באטלר וסימונס (סורי, ויקטור), באיזה ציוות שלא תבחרו, הולכים להיות לא פחות כיפיים מכל מה שהמערב יוכל להעמיד בתחילת מאי הקרוב.

 

The East is back, baby!