BETA

08.11.2018

23:09

עודכן:

לצאת מהקופסה: כך הפכה ישראל למעצמה במלחמה נגד אריזות הפלסטיק

במשך השנים הפך החומר הסינתטי לאויב הבולט של המערכת הסביבתית בעולם. בחוסר האונים הזה ניצבות חברות ישראליות שמפתחות טכנלוגיות שמטרתן לצמצם את השימוש בו • ברקוד

הפלסטיק אולי מקל על החיים של המתשמש בו בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא גורם לנזק אקולוגי בלתי נתפס שמאיים על המערכת הסביבתית של כדור הארץ. 

 

כל בקבוק פלסטיק, שקית חטיף צ'יפס או צלחת חד פעמית שאנחנו זורקים לפח ישארו פה לכל הפחות 400 שנים. למעשה, גם מוצר שעבר מיחזור פעם אחת או פעמיים - לא ייעלם. מעבר לזה, רק 0.9% מהפלסטיק בעולם ממוחזר בפועל. סין, שעד כה קיבלה ממדינות מערביות את אשפת הפלסטיק תמורת כסף - סגרה את שעריה בפני הזיהום לזיהום הזה וגרמה למדינות רבות בעולם לחפש באופן נואש פיתרון.

 

בתוך כל חוסר האונים הזה ניצבות חברות ישראליות שמפתחות טכנלוגיות שמטרתן לצמצם בצורה דרסטית את השימוש בפלסטיק ובאלומיניום. "יש עכשיו זרקור מאוד חזק על פלסטיק. מבינים שהבעיה העיקרית עם פלסטיק היא שהוא לא הולך לשום מקום וחי לנצח. ואנחנו בעצם עורמים אותו, גם אם לא רואים. אם נמשיך כך, בעוד 30-20 שנים זה יהיה מעבר ליכולת של בני האדם להתמודד איתו", אמרה דפנה ניסבאום, מייסדת ומנכ"לית חברת "טיפה", יצרנית לתחליפי פלסטיק. 

 

חברת בולטת בתחום תחליפי הפלסטיק היא "מלודאה" הישראלית.החברה מפיקה חלקיקים טבעיים מיקרוסקופים שנקראים תאית מפסולת שמגיעה מתעשיית הנייר. באמצעות החלקיקים האלו מייצרת חומר גלם שעמו מכינים אריזות מתכלות. "האלומיניום הוא הכאב הגדול ביותר של התעשייה. הוא גרוע יותר מפלסטיק, הוא מאוד יקר ולא סביבתי והוא מונע באופן מוחלט למחזר אריזות", אמר שאל לפידות, מנכ"ל "מלודאה".

 

 הר זבל
 

חיי מוצר עשוי פלסטיק הוא כ-400 שנים, כאשר רק 0.9% מהפלסטיק בעולם עובר מחזור (חדשות עשר)

 

 

ברובע המדיה JVP שנערך בירושלים התכנסו השנה כ-200 יזמים שבאמתחתם הדור הבא של האריזות הידידותיות לסביבה. היזמים נפגשו לשלושה ימים מרתוניים שהוקדשו לתכנון ולעשייה שמטרתם להפוך את ישראל למעצמת אריזות בין לאומית. "80 מיליארד דולר משקיעים בשנה כדי לנקות את האוקיינוסים. יש בו כמות פלסטיק שהיא כמות מדינת טקסס", אמר אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP ו"יוזמה לאומית".

 

ובכל הטכנולוגיה המתקדמת שמטרה לשפר את החיים של כולנו צריכה להישאל השאלה: מדוע בישראל מפתחים טכנולוגיה שמטרתה לצמצם את השימוש בפלסטיק – אך לא מיישמים אותה בחיינו? התשובה, ככל הנראה, נעוצה במחיר של הטכנולוגיה הזו: האריזות החדשות יעלו במקרה הטוב בכ-50% יותר מהישנות וברע – במאות אחוזים יותר. עם זאת, בעולם מבינים כבר, שהמחיר הסביבתי של הפלסטיק יקר הרבה יותר.