BETA

08.11.2018

12:20

שקט, צוללים: תחקיר פרשת הצוללות – כך הכול התחיל

פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את שמרון ובכירים נוספים

המשטרה הודיעה שהתגבשה תשתית ראייתית נגד כמה מעורבים בתיק שנחשף בחדשות עשר. בין היתר, הומלץ להאשים את פרקליט רה"מ לשעבר בתיווך לשוחד ואת מפקד חיל הים לשעבר בשוחד

המשטרה הודיעה היום (חמישי) כי התגבשה תשתית ראייתית נגד כמה מהמעורבים בפרשת הצוללות, שנחשפה בחדשות עשר. המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד בכירים, ביניהם שלושה ממקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו - פרקליטו לשעבר דוד שמרון, לשעבר המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי, אבריאל בר יוסף, ודוד שרן, לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו. כמו כן, המשטרה המליצה להעמיד לדין את אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג ושייקה ברוש. לעומת זאת, נגד מקורבו של נתניהו, דוד מולכו, לא נתגבשה תשתית ראייתית.

 

המשטרה מסרה כי לפי ממצאי החקירה, במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים, כאשר עד שנת 2009 תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת, שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל. 

 

 עו"ד דוד שמרון
 

חשוד בתיווך לשוחד. עו"ד דוד שמרון ( חדשות עשר)

 

 

 

 

 

 

במהלך שנת 2009 הוחלף במפתיע ברקת באיש העסקים מיכאל (מיקי) גנור, אשר נכנס בנעליו של ברקת והחל לשמש כנציג התאגיד והמתווך לעניין רכש ושירותים של התאגיד מול מדינת ישראל. לטענת המשטרה, ממצאי החקירה מגלים, כי למפקד חיל הים דאז האלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז אבריאל בר יוסף, הייתה מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור לשמש כנציג המספנה במקומו של ברקת וזאת מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו. הנציג אמור היה לקבל אחוזים משווי העסקה, ששוויה מוערך במיליונים רבים.

 

בתקופה בה שימש גנור נציג התאגיד - בין השנים 2009 ועד לימי החקירה הגלויה במחצית שנת 2017 - הושלמה עסקת רכש כלי שייט מהתאגיד בשווי של מאות מיליוני אירו, והתקיימו מגעים לרכישת כלי שייט נוספים בשווי כספי רב עוד יותר.

 

לאורכה של החקירה עלו חשדות, כי במהלכה של התקופה הרלוונטית כאמור, שורה של עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים, בעבר ובהווה, לצד גורמים עסקיים ופרטיים – כולם או חלקם - לקחו ו/או דרשו טובות הנאה מאיש העסקים מיקי גנור, בין במישרין ובין באמצעות מתווכים; בין בתשלומי שוחד במזומן ובשיקים ובין בכסות של חוזי ייעוץ פיקטיביים; בין בעבור ביצוע פעולה הקשורה בתפקידם ובין על מנת להניע עובדי ציבור אחרים; בין בהקשר לעסקאות הצוללות וכלי השיט שנרקמו בין תאגיד טיסנקרופ לבין מדינת ישראל כמפורט לעיל ובין בהקשר למיזמים עסקיים אחרים, עכשוויים ועתידיים, אשר קרמו עור וגידים בארץ ובחו"ל בשותפות עם גנור – וכל זאת תוך הימצאותם בניגודי עניינים מובהקים וחמורים בין תפקידם והאינטרס הציבורי עליו הופקדו ובין קידום ענייניהם העסקיים והפרטיים. גנור הפך לעד מדינה לפני כשנה.

 

 עורך הדין יצחק מולכו
 

המשטרה לא הצליחה לגבש נגדו תשתית ראייתית. עורך הדין יצחק מולכו ( חדשות עשר)

 

 

המלצות המשטרה

 

עו"ד דוד שמרון – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של תיווך בשוחד בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת "קרדיט סוויס". לפי החשד, שמרון פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לראש הממשלה, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועמ"שים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו"ד מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד רה"מ ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד.

 

בתמורה לפעילותו כאמור בשליחותו של גנור, קיבל עו"ד שמרון לפי החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ- 270,000 שקלים, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".


נוסף על כך, לפי החשד פעל שמרון בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו"ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, לפי החשד – קיבל שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור בקיזוז 20% שכר טרחה, וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה גנור סיפק למשרד עוה"ד.

 

עורך הדין דוד שמרון בתגובה לחדשות עשר: "אני יודע מידיעה אבסולוטית שלא עברתי שום עבירה ומעריך שהתיק הזה לא יעבור לכדי כתב אישום על ידי הפרקליטות. זאת דעתי ודעת יועציי המשפטיים. אני לא יכול לומר שאני מאושר, אך בוטח בזה שמאחר ולא עברתי שום עבירה ובהכירי את החומר ואת הדברים, אני מעריך ומאמין שהתיק לא יעבור את השלב הבא לכתב אישום. טרם קראתי את ההמלצות, וההמלצות הן רק המלצות, ומי שמחליט בסופו של דבר זה הפרקליטות. קיבלתי שכר טרחה כדין, וכל מה שפעלתי – פעלתי כדין, כעורך דין, באופן מסודר ועל פי החוק. לא קיבלתי שוחד או משהו דמוי שוחד ולא תיווכתי לשוחד, זה הכול דברים שאין בהם ממש".

 

 אליעזר מרום
 

"קיבל 600,000 שקלים ממיקי גנור". אליעזר מרום (חדשות עשר )

 

 

אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע"מ (הוצאת חשבונית שלא כדין). לפי החשד, בעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל ביחד עם אבריאל בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; כן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600,000 שקלים.

 

תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע. בתקופה הרלוונטית שימש בתפקיד מנהל וועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי ואף היה מועמד רה"מ לראשות המל"ל. לפי החשד, בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט; וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד - בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים.

 

פרקליטו של בר-יוסף, עו״ד ז׳ק חן, מסר: ״הודעת המשטרה נגועה באותה המגמתיות שאפיינה את החקירה כולה. אין לנו ספק שבחינה עניינית ורצינית של העובדות, שתעשה על ידי הפרקליטות, תעלה שלא נפל פגם בהתנהלותו של אל״ם (בדימוס) אבריאל בר יוסף״.

 

 מודי זנדברג
 

"ניצל מעמדו כדי 'לפתוח דלתות' עבור גנור". מודי זנדברג (חדשות עשר )

 

 

תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע,  הוצאת  חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון. מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף, שימש בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי, כאשר לפי החשד "הוכנס" בכוונת מכוון על ידי בר יוסף, כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שייט, וזאת על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, לפי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד כאמור. 

 

השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד אליעזר (מודי) זנדברג – נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין. לפי החשד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ-100,000 שקלים.

 

דוד שרן –  נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות. בתקופה הרלוונטית שימש ראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך כראש הסגל של נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. לפי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2016-2013 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ-130,000 שקלים, באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו על ידי שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור. כמו כן, נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, בשנת 2012. 

 

עו"ד יצחק מולכו – לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות. עם זאת, פרסמה המשטרה בהודעתה כי לפי החשדות שנחקרו, בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של נתניהו לעניינים מדיניים ולמשא ומתן עם הפלסטינים, נפגש מולכו במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו"ד שמרון. לפי החשד, במהלך מפגש זה דנו מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שייט ועסקאות כלי שיט עתידיות. לפי החשד עו"ד מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד ראש הממשלה בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד מתוקף תפקידו הציבורי האמור, ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלסטינים. 

 

עו"ד מולכו מסר: "הייתי סמוך ובטוח שהחקירה תיגמר בלא כלום. כפי שהודעתי כמה פעמים בעבר, לא היתה לי שום מעורבות בעניין שנבדק".

 

מחברת "טיסנקרופ" נמסר: "כל המידע שהגיע אלינו עד כה הוא מהתקשורת, טרם הגיע אלינו מידע רשמי. ברגע שנדע את כל העובדות, נבחן את צעדינו במסגרת האפשרויות שמתיר החוק".