BETA

28.10.2018

23:58

שחקנית אסטרטגית באזור - גם ללא נפט: הסולטנות שבה ביקר נתניהו

ברקע ביקורו החשאי של רה"מ בעומאן, מומחה לאזור הסביר: "מתחת לרדאר יש לישראל יחסים עם עומאן כבר מאז שנות השבעים". ומה בין ישראל ליתר מדינות המפרץ הפרסי?

ברקע הביקור החשאי שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר בסולטנות עומאן, פרופסור עוזי רבי, ראש מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב התארח היום (ראשון) בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" לדיון בתולדות המדינה המסקרנת.

 

פרופסור רבי, שכתב את הדוקטורט שלו על סולטנות עומאן, הדגיש כי "זו לא עוד אחת מהמדינות הקטנות במפרץ הפרסי. יש כאן עומק היסטורי, חוף ארוך מאוד ושליטה על צד אחד של מיצר הורמוז. כל אלו הופכים את עומאן לשחקן בעל משמעות אסטרטגית". רבי הוסיף כי "זו לא מדינה עשירה בנפט אך יש לה מהות משלה. היא גדולה בשטח, דלילה באוכלוסין וכאמור יושבת על צומת מאוד אסטרטגי ומחברת בין יבשות".

 

  ראש הממשלה נתניהו עם שליט עומאן, הסולטן קאבוס בן סעיד
 

ראש הממשלה נתניהו עם שליט עומאן, הסולטן קאבוס בן סעיד (חדשות עשר)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"המוסלמים בעומאן אינם שיהים ואינם סונים, הם עיבאדים – ענף קטן שקם בראשית ימי האסלאם. אחד הגיבורים ההיסטוריים שילדים לומדים עליהם בבתי הספר בעומאן זה סינבאד המלח. יש בה הרבה מאוד פתיחות, הרבה ציבורים והרבה שפות", אמר הפרופסור, והוסיף: "הלוואי עלינו כל המזרח התיכון עומאנים. כל מי שירצה לייצב את המזרח התיכון כדאי לו שישתמש בשירותים שלה".

 

"עומאן עברה רנסנס מ-1970 עד היום, בערבית זה נקרא 'נהאדה'. הסולטאן קאבוס בן סעיד הדיח את אביו שהפך בשלב מסוים לנבצר, והכניס את עומאן לעידן המודרני. מתחת לרדאר יש לישראל יחסים עם עומאן כבר מאז שנות ה-70. אין ספק שעומאן היא חלק מ'הבלוק החדש' שמנסים לבנות כעת במזרח התיכון".

 

כאמור, אתמול שבו ראש הממשלה ורעייתו מהביקור בן היומיים שנשמר בחשאיות, במהלכו נפגשו עם השליט, הסולטן קאבוס בן סעיד. דבר הביקור פורסם לראשונה בחדשות עשר. גורם ישראלי בכיר אמר לחדשות עשר: "לא מוציא מכלל אפשרות שימוש בעומאן לניהול דיאלוג עם איראן וסוריה".

 

המדינות המכונות נסיכויות המפרץ הן קאטר, עומאן, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות, המורכב משבע אמירויות. שתיים ידועות יחסית, אבו דאבי ודובאי, ועוד חמש פחות בולטות הנקראות עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל-חימה, שארג'ה ואום אל-קיוין.  סביב המפרץ הפרסי ישנן כמובן גם המדינות הגדולות איראן, ערב הסעודית וכוויית. בשנת 1981 נוסדה מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, המורכבת מכולן חוץ מאיראן.

 

בווידאו: "חשבון פשוט" על יחסי ישראל ומדינות המפרץ

 

משנות השבעים התקיימו קשרים חשאיים בין ישראל לעומאן. חתימת הסכם אוסלו הביאה להתחממות היחסים ולכינון יחסים מסחריים בין השתיים. יצחק רבין היה ראש הממשלה הישראלי הראשון לקיים ביקור רשמי בעומאן, ב-1994. פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, הביאה לניתוק היחסים הרשמיים בין המדינות, ולסגירת הנציגויות המסחריות.

 

הקשר הרשמי בין ישראל לקטאר, החל בשנת 1996, עם פתיחתה של נציגות כלכלית קבועה בדוחה, ומשא ומתן על מכירת גז לישראל. זמן קצר לאחר מכן ביקר בקטאר ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, אך לאחר מבצע עופרת יצוקה ניתקה קטאר את היחסים. ב-2011 ישראל סגרה את משרדיה בקטאר עקב תמיכתה בחמאס.

 

עם דובאי היחסים פחות חמים, אבל במהלך השנים השתתפו נציגים ישראלים בכנסים ובתחרויות בנסיכות במהלך השנים. פרשת חיסול מחמוד אל-מבחוח בדובאי, בשנת 2010, פגעה עוד יותר ביחסים בין המדינות, אבל בסוף נובמבר 2015 נפתחה באבו דאבי נציגות דיפלומטית רשמית של ישראל.

 

בשנות ה-90 נרשמה התחממות קלה ביחסים בין ישראל לבחריין, ב-2005 ביטלה בחריין את השתתפותה בחרם הערבי על ישראל, ובשלב מסוים אף נדונה האפשרות ליחסים דיפלומטיים מלאים. זה כמובן עוד לא קרה, למרות שלפני שנה אמר מלך בחריין שהוא מגנה את החרם הערבי על ישראל וכי נתיניו רשאים לבקר בה.