BETA

20.10.2018

11:21

 יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן
יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן,
רויטרס

הסעודים סיפקו את הסולם, המערב ימשיך לעצום את עיניו | פרשנות

לא התקווה הקלושה שג'מאל חשוקג'י עדיין בחיים היא שניפחה את הסיפור לממדיו הנוכחיים, אלא האופן שבו התקרית מזקקת את היחסים המורכבים בין המערב למשטר הפונדמנטליסטי

העלמות העיתונאי הסעודי: יותר משבועיים לאחר שנעלם, וחשוב מכך – בעקבות הלחץ הבינלאומי ההולך וגובר מצד המערב (כולל ארה"ב במידה זו או אחרת) הודתה הלילה (שישי) סעודיה כי העיתונאי ג'מאל חשוקג'י מת בקונסוליה באיסטנבול. לטענת הסעודים, כמובן ש"מדובר בקטטה שהסתבכה", למלך ובנו יורש העצר לא היה מושג, ובעצם, למה ציפינו?

 

סיפור היעלמותו של העיתונאי, שנראה כאילו נלקח מסדרת סרטי האימה "המסור", רחוק מלהיות טרגדיה של איש אחד. העולם כולו עקב אחרי כל התפתחות בנשימה עצורה, לא בשל התקווה הקלושה שהוא אכן חי. ספק אם אפילו במסדרונות ה"וושינגטון פוסט", העיתון שבו פרסם את טוריו החתרניים נגד הממשל הסעודי ויורש העצר מוחמד בין סלמאן, היו רבים שהכירו אותו באופן אישי.

 

העולם עקב – כי סיפור היעלמותו של חאשוקג'י מזקק באופן שרק יכולנו לחלום עליו את המורכבות העצומה שביחסים בין המערב לממלכה הסעודית. מדינה מוסלמית סונית חשוכה ופונדמנטליסטית מחד, וכזו שמוכנה להתאים את עצמה לנרטיב המערבי מאידך. כשזה תואם את האינטרסים שלה, כמובן.

 

 טראמפ ובין סלמאן בפגישה בבית הלבן
 

סולם נוח לכולם. טראמפ ובין סלמאן בפגישה בבית הלבן (ארכיון-רויטרס)

 

 

לא בטוח היכן אנחת הרווחה הלילה הייתה גדולה יותר – בארמון בריאד או בבית הלבן. הנרטיב הסעודי החדש והצפוי הוא סולם יציב המאפשר לכל הצדדים לרדת מהעץ. הדבר האחרון שרצו בארה"ב, וסביר להניח שגם בישראל, הוא אבדן השחקנית החשובה ביותר בציר המדינות הסוניות מול האיום האיראני.

 

חשוב שנזכור שמדובר  ב"ריאל פוליטיק" ומבוך האינטרסים. אין שום דבר נאור בסעודיה. זוהי מדינה קיצונית שאחראית למה שהוגדר באו"ם "המשבר ההומניטרי החמור ביותר בתקופתנו" – המלחמה הנשכחת וחסרת יחסי הציבור בתימן. מלבד אלפי האזרחים שנהרגו מאז תחילתו של הסכסוך המדמם ב-2015, מוחמד בין סלמאן אחראי - באופן ישיר - על עשרות מליוני האזרחים הרעבים, רבים מהם ילדים.

 

לכן יהיה זה אך תמים מצדנו לחשוב שטראמפ ינקוט בצעדים חריפים כלפי סעודיה. מי שבעל דימיון פרוע במיוחד, ורק הוא, יוכל אפילו לחשוב שאת ה"הודאה" כתבו הסעודים תוך התייעצות עם ידידיהם האמריקנים. טראמפ בעצמו אמר השבוע, ולא פעם אחת, כי לא יוכל לוותר על עסקאות הנשק האדירות שנחתמו בין וושינגטון לריאד.

 

סיפור מותו של העיתונאי הוא תזכורת חשובה לפונדמנטליזם הסעודי. אסור למערב להתבלבל מהחיוכים וה"מחוות" הקטנות ששמספק יורש העצר, כמו ההיתר לנשים לנהוג בממלכה. אם תמונות ילדים רעבים ללחם בתימן לא עושות את העבודה, אולי הידיעה על עיתונאי שעונה ונרצח – תזכיר לעולם הנאור מי באמת יושב בארמון המלוכה בריאד.