BETA

16.10.2018

13:46

החמישייה הפותחת של בוסטון סלטיקס
החמישייה הפותחת של בוסטון סלטיקס ,
גטי אימג'ס/אימג'בנק

למי ניתנה הנבואה: 10 תחזיות לקראת עונת ה-NBA

ממכירת חיסול בפוטנציה עד קצב קטלני, ממאמן אגדי שיירד לקרקע לפטפטן אגדי שיירגע, מתופעה שתחלוף עד אפשרות לאלופה חדשה: כמה ניחושים קצת פחות קונבנציונליים ל-2018/19

1. לפחות שתי קבוצות מערביות עם שאיפות פלייאוף יפתחו במהלך העונה במכירת חיסול – ולפחות שני אולסטארס יחליפו ידיים עד פברואר.

 

המערב העונה כל כך אכזרי, כל כך צפוף, שפציעה אחת של כוכב, אפילו ל-4-6 שבועות, יכולה לגמור לקבוצה את העונה ולשלוח אותה להתחיל לתכנן לעתיד. זה נכון בעיקר לקבוצות נטולות עומק שמתבססות על שחקן אחד או שניים. אבל גם סתם משבר, מקצועי או חברתי, או רצף של 8 הפסדים, יכול לסבך את העניינים, וכשמרווח הטעות כל כך קטן, ויש 12-13 קבוצות שרואות את עצמן כמועמדות לגיטימיות לפלייאוף (גם במזרח יש לפחות 11, אם כי הצמרת מצומצמת בהרבה), יכול מאוד להיות שבדצמבר או ינואר כבר נראה איתותי טביעה ראשונים. 

 

לאן זה יוביל? במצב כזה, ייתכן שממפיס, לדוגמה, תבין שמארק גאסול עוד יכול להועיל למתמודדת אמיתית לאליפות ולהניב לגריזליס בחירת סיבוב ראשון. ואולי שארלוט תפרגו את קמבה ווקר לאיזו דטרויט או ניו יורק. או שהקליפרס, שיש להם רק שני שחקנים עם ותק של יותר משנתיים תחת חוזה לעונה הבאה, יפתחו גראז' סייל, הכל חייב ללכת. וזה עוד לפני שהזכרנו את מינסוטה, שמתחילה את העונה הזו במצב קטטוני, ושבקשת הטרייד של הסופרסטאר שלה חגה כמו עוף דורס מעל עונת 2018/19, ולא מתכוונת להרפות בקרוב.

 

מארק גאסול, ממפיס גריזליס

מארק גאסול, ממפיס גריזליס. אל תכעס, מקסימום נעביר אותך (רויטרס )

 

 

2. סופו של המנהל/מאמן. כמו שאומר הגיף המפורסם: Well, that escalated quickly. ארבעה אנשים מוכשרים מאוד, עם תואר אליפות, גמר, גמר אזורי ו/או מקום ראשון בעונה הרגילה, נשאו בשנים האחרונות בשני תארים על כרטיס הביקור שלהם. שניים כבר פוטרו או ויתרו (סטן ואן גאנדי ומייק בודנהולזר), אחד נשאר רק מאמן (דוק ריברס) וטום ת'יבודו שרד אחרון. רק שאם בדרך כלל יש במצבים כאלו לאנשי מקצוע, מוכשרים ככל שיהיו, את הדילמה בין טקטיקה לאסטרטגיה, בין המשחק הבא לעונה הבאה, אז אצל ת'יבודו יש כרגע בעיה אקוטית הרבה יותר: הבעלים שלו רוצה לוותר על הכוכב הגדול שלו, ג'ימי באטלר - ות'יבס עצמו מסרב. 

 

 

 

 

 


במצב העניינים הנוכחי, קשה לראות איש עקרונות כמו ת'יבס שורד הרבה זמן עם שני התארים על כרטיס הביקור. את שלו הוא עשה כשקטע את בצורת הפלייאוף של המועדון המקולל הזה, אבל אם, כפי שדיווח סאם אמיק ב-The Athletic, ת'יבס באמת שמע את באטלר מבקש טרייד כבר באוגוסט והעדיף להבין ממנו הפוך, אז ת'יבודו המנג'ר יכול להאשים רק את עצמו בכך שתקע לת'יבודו המאמן מקלות בגלגלים. 

 

באטלר וטום תיבודו
 

ג'ימי באטלר וטום ת'יבודו. לא חברים  (גטי אימג'ס/אימג'בנק )

 

3. גרג פופוביץ', כאחד האדם. למרות שהוא נכנס לעונה ראשונה ללא דאנקן, קוואי, פארקר וג'ינובילי, ואפילו בלי הרכז הפותח דז'אנטה מורי שקרע רצועה בברך – מאמן הספרס גרג פופוביץ' לפחות פותח את העונה הרגילה בלי כאב הראש הכרוך בפיענוח מצבי הרוח של לנארד. 


ועדיין, למרות שדמאר דרוזן הראה בעונה שעברה יכולת משופרת בשלשות, ולמרות שיאקוב פרטל יכול לזכות תחת פופ לעונת פריצה, נראה שזו תהיה העונה בה האדמור מפופוויטש יירד סופית מהאולימפוס ויצטרף אלינו, בני האנוש. זו לא חייבת להיות דעיכה מכוערת, אלא גם סתם עונה של 43-44 ניצחונות שישאירו את הספרס במרחק נגיעה ועם הלשון בחוץ. וחוץ מזה, הגיע הזמן להעביר את השרביט לבקי האמון.

 

אטורה מסינה עם גרג פופוביץ'
 

גרג פופוביץ'. צפויה עונה לא פשוטה  (רויטרס )

 

 

4. שיגורי המהפכה. חסן ווייטסייד צלף שלשה כבר במשחק האימון הראשון של העונה, ברבע הראשון. ביותר מ-220 משחקי ליגה ופלייאוף קודמים הוא זרק וקלע שתיים. הקליעה מבחוץ, שהפכה לנשק אסטרטגי ושובר שוויון בידי הסנטרים המודרניים, תהפוך עוד יותר בעונה הקרובה לנחלת הכלל.

 

אנאס קאנטר (0.2 שלשות למשחק בקריירה) עבד בקיץ על שיפור הטווח, ואנדרה דראמונד (0.07 למשחק בקריירה, 0 מ-11 בעונה שעברה, 0 מ-11 בחמישה משחקי הכנה העונה) קיבל אור ירוק להפגיז, ובכלל, מעניין יהיה לראות כמה מתוך 21 הסנטרים ששיחקו בעונה שעברה לפחות 1,000 דקות וזרקו מקסימום 10 שלשות גם יישארו ברשימה הזו בעונת 2018/19. אליהם אפשר להוסיף את הביג מן של הדור הצעיר – דיאנדרה אייטון, מרווין באגלי, מו במבה (5 מ-10 לשלוש בהכנה) וג'ארן ג'קסון (5 מ-9) – ודי ברור לאן אנחנו הולכים.

 

 

5. לוואר בול ישתוק. יחסית. לא מפני שאין לו מה לומר, אלא מפני שהעונה הוא יבין את מקומו, ואחרים פחות יתעניינו בו. בקבוצה של לברון ג'יימס אין כוח לאף אחד לבזבוזי זמן ומשחקים של מישהו אחר, ויש לקבוצה הזו מספיק דברים לגבש ולחבר גם בלי המניירות מצד "משפחת קרדשיאן של הספורט". טובת המלך לעונה הקרובה אומרת שהוא צריך, לפחות בשלב הראשון, הרבה דקות ליד רונדו בעל הניסיון. 

 

לברון לא יגיד, לפחות לא פומבית, דברים רעים על חברים לקבוצה – בטח לא אנשים כמו לונזו, שאיתם הסתחבק פומבית בעונה שעברה כיריב; אבל המחמאות שהרעיף על רונדו מאז תחילת מחנה האימונים, והיכולת של שניהם לקרוא תנועה ללא כדור שתהיה חיונית להצלחה בעונה הזו של הלייקרס, מעידה על צורך שלו באיש בגופיה מספר 9 לצדו בתור התחלה. רק אם לונזו יוכיח שהקליעה מבחוץ שלו היא ברמות שהפגין בחציה השני של עונת הרוקי, לאבא שלו בכלל יוכלו להיות השגות לגבי 15-20 דקות למשחק, ורק אם לונזו יחזור לימים ב-UCLA בהם הראה ניצוצות גם בלי הכדור ביד – והיו כבר סימנים מעודדים בשבוע האחרון - הוא יוכל לחלוק את המגרש יחד עם רונדו.

 

לוואר בול ובנו לונזו בול
 

לוואר בול עם התכשיט. תזכיר לנו מי אתה רגע? (רויטרס )

 


6. כרמלו אנתוני יבלע את הרוק. הנתון הבא די מדהים: מאז שדרך לראשונה על פרקט בעונת הרוקי, כרמלו אנתוני פתח בחמישייה בכל אחד מ-1,126 משחקי הליגה והפלייאוף בהם שותף. בכל. משחק. ביוסטון הרצף הזה יגיע לקיצו, ואולי איתו יגיע לקיצו גם האגו טריפ המובנה בתוך השחקן הזה. בעונה שעברה הפער בין השם "כרמלו אנתוני" לבין היכולת הדהויה שהפגין, בעיקר בהגנה שאף פעם לא היתה הצד החזק שלו, היה בין הגורמים לכך שאוקלהומה סיטי לא מיצתה את הפוטנציאל שלה. 


הפעם, עושה רושם שמייק דאנטוני, שיכול לקחת גם שלוש קופסאות נעליים, מעיל ושקית קצח ולבנות מהן התקפה יעילה, מצא למלו תפקיד – להיות גו-טו גאי בהרכבים בהם הארדן או פול נמצאים על הספסל, ולעלות למאני טיים כשצריך מישהו שיודע לעשות סל מכלום. כבר שנים תוהים אוהדי NBA מתי לאנתוני ייפול האסימון לגבי מקומו האמיתי בליגה. ליד מנהיג ופרטנר לסירת הבננה המפורסמת, כמו כריס פול, זה יכול לקרות – והרוקטס עוד עשויים למצוא את עצמם עם מישהו שיכול להועיל ברגעים קשים בהם כלום לא הולך (ע"ע: 0 מ-27).

 

 

7. שיא השלשות לרוקי יישבר שוב. רק בעונה שעברה, דונובן מיצ'ל צלף 187 שלשות כרוקי, וניפץ בכך את שיאו של דמיאן לילארד מפורטלנד, שעמד על 182. העונה הגיע לשכונה גאנר חדש, טריי יאנג, שהולך לקבל באטלנטה רישיון לירות מכל טווח, מכל מצב, בכל רגע שיתחשק לו. בין ההשוואות המלחיצות לסטף קארי, לבין הצל שירבוץ מעליו בגלל הטרייד עם לוקה דונצ'יץ', יאנג יתנחם לפחות בהישג סטטיסטי משמעותי אחד – גם אם יגיע עם איזה 32% מעבר לקשת, לדוגמה – בעונה קבוצתית שאף אחד לא יזכור.

 

 

8. ו... קצב! נהניתם מהעלייה בקצב המשחק בשנים האחרונות, ומהשלכותיה על כמות הזריקות והאינפלציה בטריפל דאבלס? שינויי החוקים של הקיץ האחרון - עם קיצור שעון הזריקות אחרי ריבאונד ההתקפה (9.7 ריבאונדי התקפה לקבוצה בעונה שעברה, כפול עשר שניות פחות להזדמנות שנייה; דמיינו מה אפשר לעשות בכל הזמן שהתפנה), הקפדה לשרוק על חיבוקים מוגזמים באיזור הצבע, והחמרת הענישה על עבירות שעוצרות מתפרצות - יגרמו לעלייה נוספת בכמות הנקודות, הדאנקים והריגושים שאנחנו מקבלים מדי משחק. 


שימו לב לתוצאות, עם כל ההסתייגויות של קדם עונה, מתקופת ההכנה: אטלנטה וסן אנטוניו, שרק בשניים מ-15 מפגשיהן האחרונים שתי הקבוצות בכלל עברו את 100 הנקודות, סיימו משחק ביניהן ב-127:130; ניו אורלינס ספגה בחמשת משחקי ההכנה כ-125 נקודות לערב ומינסוטה כמעט 124 נקודות; ובשני משחקים בלבד בשבועיים של הכנה, שתי הקבוצות המשתתפות לא הגיעו למאה. 
 

דווייט הווארד מוושינגטון וויזארדס
 

דווייט הווארד במדי וושינגטון. תשאיר גם כמה כדורים לאחרים (גטי אימג'ס/אימג'בנק )

 

 

9. וושינגטון תיאבק על כניסה לפלייאוף. על פניו, יש לוויזארדס סגל שמבטיח פלייאוף בלי למצמץ. שלישיית קו אחורי מהטובות בליגה, עם רכז טופ-10 בדמות ג'ון וול, שוטינג גארד מעולה כבראדלי ביל וסמול פורוורד, אוטו פורטר, שגורם לחובבי סטטיסטיקות מתקדמות לרייר. 


אבל לתוך דינמיקה קבוצתית שנראתה רעילה כבר בעונה שעברה, עם מאמן (סקוט ברוקס) שלא ממש התפרסם בימי אוקלהומה סיטי בזכות יצירתיות התקפית, יצקו שם בקיץ את דווייט הווארד, תוקע התקפות בהכשרתו ושורף חדרי הלבשה בזמנו הפנוי, ואוסטין ריברס, כנראה לא הטיפוס הכי בלתי מעצבן שאפשר למצוא. היו כבר קבוצות שנפלו בגלל פער בין כמות הכישרון הקבוצתי לכימיה בחדר ההלבשה, והוויזארדס של 2018/19 הם מועמדים מצוינים להרוס לעצמם בדיוק בגלל הנקודה הזו.

 

 

10. יכול להיות שזה לא נגמר? יהיה קשה מאוד לעצור את גולדן סטייט בדרך לאליפות רביעית בחמש שנים, אבל המשימה ממש לא בלתי אפשרית. למרות שאין באמת סיבה לקווין דוראנט וקליי תומפסון לנטוש את הספינה בקיץ הבא, יכול להיות שלפחות דוראנט, משוחרר מהלחץ לקחת טבעת ראשונה, יחפש לעצמו אתגרים אחרים – והעננה הזו שתרבוץ מעל המועדון לא תקל על המלחמה היומיומית בשיעמום ובלוח החצים הדבוק להם לגב. 

 

בינתיים, נראה שבוסטון, במידה ותשמור על סגל בריא, מצאה את החמישייה המושלמת שתאתגר אותה. רכז שכבר תפר שלשת אליפות על סטף קארי, סנטר שיכול לשמור על כל עמדה ולקלוע מכל עמדה, וביניהם שלושה כלבויניקים מהטופ-50 שיש לליגה להציע. זאק לואו קרא לחמישיית קיירי אירווינג, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, גורדון הייוורד ואל הורפורד, Irish Exit. הם ראויים לכינוי טוב יותר – מה עם Mean Grean Switching Machine, או Three-and-D Garden, או GingerBrad men, או Stevens Kings? בכל מקרה, אם וכאשר החמישייה הזו תגיע לגמר, רעבה וצעירה יותר מהווריורס ובעיקר בריאה – אנחנו עוד עשויים למצוא את עצמנו ביוני 2019 עם אלופה חדשה.