BETA

נדחה ערעור הסטודנטית שכניסתה לארץ נאסרה בגלל תמיכתה בחרם

בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי ההחלטה למנוע את כניסת לארה אל-קאסם לישראל בשל מעורבותה בעבר בפעילות BDS הייתה "בתוך מתחם הסבירות המנהלית". השר ארדן ברך על ההחלטה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (שישי) בשעות הצהריים את ערעורה של הסטודנטית האמריקנית, לארה אל-קאסם, וקבע כי ההחלטה למנוע את כניסתה לישראל בשל מעורבותה בעבר בפעילות BDS היתה "בתוך מתחם הסבירות המנהלית". גירושה מעוכב בינתיים עד יום ראשון בשעה 10:00 בבוקר כדי לאפשר לה לערער לבית המשפט העליון.

 

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, התייחס להחלטת בית המשפט: "אני מברך על החלטת בית המשפט המחוזי שקיבל לחלוטין  את עמדתנו ודחה את ערעורה של פעילת החרם לארה אל קאסם. בית המשפט קבע במפורש שההחלטה מבוססת על פעילותה ומעשיה של אל קאסם נגד ישראל ולא על דעותיה ומחשבותיה. בית המשפט קבע בבירור שמדינה מתוקנת רשאית להילחם בחרם על מוצריה, תרבותה ותדמיתה".

 

עוד הוסיף ארדן כי "בישראל לומדים אלפי סטודנטים זרים בשנה וכך יהיה גם בעתיד. טוב הדגיש השופט, שאין בהחלטה כדי להרתיע סטודנטים אחרים כיוון שלא כל סטודנט מכהן כראש סניף של ארגון חרם ומוחק ומסתיר את פעילותו ברשתות החברתיות. מדובר בפסיקה חשובה שתיתן לנו כוח נוסף במאבק נגד תנועת ה-BDS".

 

 

 

 

הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם
 

הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם (רויטרס)

 

 

בפסק הדין, שעליו חתום השופט ארז יקואל, נכתב כי "כל מדינה מתוקנת אמונה על שמירת אינטרסים מגוונים שלה ושל אזרחיה ולא רק על אינטרסים ביטחוניים, בין יתר האינטרסים האלה מצויים גם אינטרסים חברתיים וכלכליים". עוד נכתב כי "כל מדינה מתוקנת רשאית להילחם בחרם על יצוא מוצריה, על תרבותה ועל תדמיתה. בית משפט זה אינו נדרש לצידוד או לשלילת דעה כזו או אחרת מבין ריבוי הדעות הרצוי ואף המורך כפי שהובאו מלפניי ואינו צריך לבחור בנכונה מביניהן".

 

בפסק הדין נכתב כי "השאלה המרכזית היא סמכות המדינה, גם בהינתן חוסנה הברור, להפעיל את שיקול דעתה על מנת למנוע מאדם ששם לנגד עיניו פגיעה כלכלית ותדמיתית בה, מלהיכנס אליה. שיקול הדעת שהופעל בעניינה של אל-קאסם נמסך על הוראות מפורשות שבדין ועל נתוניה ומעשיה כפי שהובהרו להבדיל ממחשבותיה".

 

ח"כ מוסי רז (מרצ), שליווה את אל-קאסם בבית המשפט, אמר לאחר הפסיקה כי "החלטת בית המשפט לדחות את ערעורה היא פגיעה קשה בחופש הביטוי, באקדמיה הישראלית ובמעמדנו בעולם". רז כתב את הדברים בחשבון הטוויטר, והוסיף כי "אולי כדי להיכנס לארץ צריך להתחבר עם מי שממנה את השופטים, יו"ר לשכת עורכי הדין".

 

התייחסותו של השר לביטחון הפנים

 

אתמול אמר השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, בריאיון ל"לונדון את קירשנבאום" כי נציגיה של הסטודנטית האמריקנית שלחו ללשכתו  מכתב ביום רביעי על מנת שיאפשר לה להיכנס לארץ. אולם, לדבריו הוא דחה את נוסח המכתב כיוון שאל-קאסם לא כתבה בו את שהתבקשה. "הנוסח הזה לא עומד במה שאני אמרתי", אמר ארדן, שצייץ כי אם אל-קאסם תעמוד בתנאים מסוימים, ישקול מחדש את הסירוב להכניסה לארץ. "לא היה כתוב במכתב שהיא חוזרת בה ממה שעשתה בעבר ושהיא מתחייבת לא לעשות זאת בעתיד. היה כתוב, בערך, שבתקופה שהיא תלמד במדינת ישראל היא לא תהיה מעורבת בפעילויות חרם".

 

"אני צריך להסתכל גם על הסטודנטים היהודים שסבלו, וסובלים עדיין, מתנועת SJP, שאל-קאסם עמדה בראש אחד מסניפיה" הוסיף ארדן. "הארגון שלה פועל לסתום פיות למרצים ישראלים, איך זה ייראה לסטודנטים הישראלים והיהודים שם אם היא מחר בבוקר סוגרת את הבסטה בפלורידה ועוברת לאוניברסיטה העברית? יגידו 'אתם מדינה לא נורמלית'. מי יעשה דבר כזה?".

 

השר ארדן הסביר מדוע קיבלה ויזה מלכתחילה. "יכול אדם לקבל ויזה, ובין מועד קבלת הוויזה עד הכניסה למדינה, יגלו עליו משהו שימנע את כניסתו", אמר השר לביטחון פנים והוסיף כי "טענתה שהיא לא הייתה לאחרונה פעילה בחרם - אינה רלוונטית". לטענת ארדן, נוסח המכתב והעובדה כי אל-קאסם לא ציינה את התנאים שהעמיד בבית המשפט "חושף את העובדה שהיא עומדת מאחורי האידיאולוגיה שבבסיס החרם והבידוד של מדינת ישראל".

 

 השר לביטחון פנים, גלעד ארדן
 

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן (חדשות עשר)

 

 

השר לביטחון פנים הסביר כי ההתחייבות שלא לפעול במסגרת תנועת חרם בעת לימודיה בישראל לא סיפקה אותו, כיוון שעומר ברגותי, מייסד תנועת ה-BDS, הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב שקיבל תושבות. "אני רוצה שאותם פעילי חרם יבינו שיש גם מחיר למעשיהם", הוסיף ארדן. "אני לא מכניס אותם לכלא, לא מסכל אותם, לא עושה נגדם שום דבר פיזי, אבל הם לא ייכנסו למדינת ישראל, ייקחו מכאן מידע ויציגו אותו באופן מעוות בעולם".

 

ארדן דחה את הטענות כי המהלך מזיק לתדמית ישראל. "כל יום נעצרים בכניסה לארה"ב ובריטניה אלפי אנשים ואף אחד בתקשורת העולמית הצבועה לא עושה על זה כתבות וחוקר כל אחד למה החליטו שאולי זה יפגע בביטחון הלאומי", תקף ארדן. "בכל מדינה יש חוקים שמתירים לא להכניס זרים משיקולים מסוימים. רק כאן באים חברי כנסת עושים מזה קמפיין ובסוף אני צריך להסביר למה זה גורם נזק". "כשיש לך אופוזיציה מבית, האתגר ההסברתי יותר גדול. זה לא אומר שתנועת החרם לא פעילה", הוסף ארדן.

 

הדיון על ערעורה של אל-קאסם

 

אתמול החליט בית המשפט כי אל-קאסם תמשיך לשהות במתקן המעצר בנתב"ג ולא תוכל לשהות בחלופת מעצר אחרת. פרקליטה של אל-קאסם, עו"ד יותם בן הילל, אמר במהלך הדיון כי "אין עילה למנוע את כניסתה לישראל כיוון שהחוק נוקט בלשון הווה ואילו אל-קאסם אינה חלק מארגוני ה-BDS בשנה וחצי האחרונות". לדבריו, "היא הייתה חברה בגוף שבשיאו מנה שמונה אנשים והיה זקוק לאדם שיישא בתואר 'נשיא' כדי שיהיה מישהו שניתן יהיה לפנות אליו – פעילותה במסגרת הארגון הייתה מצומצמת".

 

בן הילל הוסיף כי "גדודי מחפשי הגוגל במשרד לעניינים אסטרטגיים צריכים להרים את ראשם מהמסך ומהמקלדת. יש כאן צעירה בת 22, כשהחלה ללמוד באוניברסיטה לפני שלוש שנים, מתי בדיוק היא הספיק להיות פעילת חרם מרכזית נגד ישראל?". עוד הוסיף כי "כשמרימים את הראש מהמסך רואים מישהי שפנתה ללמוד באוניברסיטה העברית, התקבלה ושילמה כסף. המדינה אפילו הוציאה לה ויזה".

 

 נמל התעופה בן גוריון
 

נמל התעופה בן גוריון (רויטרס)

 

 

עורך דינה של אל-קאסם אמר כי "היא באה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים", ותהה: "איך זה מסתדר עם חרם?". לדבריו, "ההחלטה של המדינה לסרב להכניס אותה לישראל היא חזרה מההחלטה לתת לה ויזה רק חודשיים קודם לכן. הנסיבות לביטול אשרת כניסה צריכה להתקבל רק בנסיבות חריגות ועם ראיות חזקות – זה לא מה שהיה כאן".

 

נציג הפרקליטות בדיון אמר כי "שיקול הדעת של שר הפנים לפי החוק הוא רחב מאוד, בדבר ההחלטה מי ייכנס לישראל ומי לא. התיקון לחוק בנושא החרם מרחיב את סמכויות שר הפנים ולא מצמצם אותן". בתגובה לעו"ד בן הילל, אמר כי "הנקיטה בלשון הווה בחוק נוגעת למי שכבר זמן רב אינו פעיל חרם ולא נוגעת למי שהפסיק להיות פעיל חרם כמה שבועות או חודשים לפני שהגיע לארץ. יש לנו ראיות שהיא הייתה פעילות חרם עד לפני חצי שנה לכל הפחות".

 

נציג הפרקליטות הוסיף כי "יש בידיהם ראיה שלארה אל-קאסם הייתה פעילת BDS גם באמצע 2018". לשאלתו של השופט לגבי מהות הראיה, השיב נציג הפרקליטות כי היא "אישרה הגעה בפייסבוק לאירוע של ארגון SJP בקמפוס". מנגד, טען בן הילל כי "מדובר בראיה חלשה ביותר וכי כל מי שמבקר קצת בפייסבוק יודע שאישור הגעה לא מעיד כלל על הגעה לאירוע בפועל".