BETA

29.09.2018

23:45

עודכן:

#לאהתלוננתי: גולשות וגולשים חושפים את סיפוריהם ברשת

לאחר אמירות מעוררות סערה מצדו של הנשיא טראמפ, ברשתות החברתיות התגייסו להסביר את הקשיים שבהגשת תלונה בגין אונס או תקיפה מינית. "ידעתי מה מחכה למי שעושה משהו כזה"

ישראליות וישראלים רבים שיתפו ביממה האחרונה ברשתות החברתיות, תחת ההאשטאג #לאהתלוננתי, את סיפוריהם האישיים בנוגע לאונס, תקיפה מינית והטרדה מינית, והסיבות שבגינן בחרו שלא להתלונן או הדרכים שבהן נתקלו בקשיים עם הגשת התלונה. זאת, לאחר שאמירתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בעקבות סערת מינויו של השופט ברט קוואנו, שהועלו נגדו טענות בגין ניסיון אונס ותקיפה מינית, לבית המשפט העליון.

 

טראמפ ובכירים רפובליקנים נוספים תהו בפומבי מדוע ד"ר כריסטין פורד, שעדותה המפורטת נשמעה בוועדת החוקה של הסנאט, לא התלוננה מיד לאחר המקרה, כשהיא הייתה בת 15 – לפני 36 שנים. בעקבות זאת, ההאשטאג #WhyIDidntReport ("למה לא התלוננתי") נפוץ ברשתות החברתיות – וכעת זכה גם לגרסה ישראלית. יו"ר מרצ תמר זנדברג הגיבה לשיתופים הרבים: "לכל אחת ואחד יש מה ללמוד על פגיעה מינית, על כמה מדובר בתופעה רחבה, וכמה יש עוד לכולנו להתקדם עד שננקה את העולם. מצדיעה למדווחות ולמדווחים".

 

 

מי שעומדת מאחורי היוזמה בטוויטר, זהר אלימלך - ששיתפה גם כמה עדויות אנונימיות שנשלחו אליה מנשים שהעדיפו שלא להיחשף, סיפרה: "אני לא הגשתי תלונה כי זה קרה כשעבדתי בפאב והתוקף נעלם בין האנשים". גולשת נוספת שחזרה: "#לאהתלוננתי כי הוא היה פרופסור מוערך, מנהל אגף, אהוד בהנהלת ובתקשורת ואני לא העזתי להוציא לו שם רע. לא יכולתי להתמודד עם כל הרעש שהיה נוצר סביבי וסביבו".

 

גולשות רבות סיפרו כי הופעל עליהן לחץ ישיר או עקיף שלא להתלונן. "#לאהתלוננתי כי הוא היה בן 17, ואחותו לחצה עליי שהוא לפני גיוס, ואהרוס את חייו", כתבה אחת מהן. גולשת אחרת כתבה: "#לאהתלוננתי כי אחרי התקיפה הוא לחש לי באוזן שיש לו דוד במשטרה ושאם אתלונן הוא ידע על זה וירצח אותי".

 

 

 

אחרות סיפרו על הבושה שחשו בעקבות הצורך לשחזר את הדברים הקשים שעברו. "#לאהתלוננתי כי התביישתי לספר למישהו שעברתי ניסיון אונס, והרגשתי שאני אשמה שהלכתי אליו הביתה. וגם לא באמת האמנתי שיעשו עם זה משהו", צייצה אחת מהן. גולשת נוספת סיפרה: "#לאהתלוננתי כי כשסיפרתי על זה לחבר שלי, הוא אמר לי שאני אשמה ונפרד ממני, וכשדיווחתי על זה למי שהייתה אמורה לטפל בו, היא האשימה אותי ולא אותו".

 

"בצבא #לאהתלוננתי כי הוא היה חתיך ואף אחד לא היה מאמין לי שאני לא נהנית מה'חיזורים' שלו", שיתפה משתמשת בטוויטר, בעוד אחרת סיפרה: "ידעתי שאין סיכוי שאני מתלוננת, זה היה מחסל את המשך השירות הצבאי שלי. ידעתי מה מחכה למי שעושה כזה דבר. הייתי חרק קטן והוא היה מוחץ אותי תחת המגף שלו אם הוא היה יכול".

 

 

בין השיתופים הרבים, ניתן למצוא גם עדויות רבות לקשיים שבהם נתקלו המתלוננות במערכת המשפטית. "#לאהתלוננתי כי נאבקתי בו פיזית אחר כך, בסוף ניצחתי! את הכוחות שמרתי לטיפול פסיכולוגי. לא היה לי את היכולת לשחזור מול מערכות החוק והאכיפה - זה היה טרי מדי", כתבה אחת מהן.

 

גולשת נוספת שיתפה: "#לאהתלוננתי כי הייתי בת 14 ועוד אלף סיבות, אבל 23 שנה אחרי זה כשקרה משהו גרוע שבעתיים כן התלוננתי וזה היה נורא, אין מילים לתאר כמה נורא זה היה ולא מועיל. ולא, אני לא מצטערת שהתלוננתי, אבל כל כך מבינה את אלו שלא". גולשת אחרת כתבה: "#לאהתלוננתי כי הייתי בתהליך משפטי שבו התלוננתי על אחר. לא רציתי לעבור את הגיהינום הזה שוב".

 

 

 

גם גברים שיתפו ברשת את סיפוריהם. "#לאהתלוננתי כי הוא היה המורה שלי, כי הייתי ילד חרדי בן 14 וכי גם ככה אף אחד לא היה מאמין לדברים כאלה על הרב בישיבה. ובכלל, לקח לי יותר מ-14 שנים לפתוח את זה. אה, וגם כי לבנים קצת קשה להגיד שהם נאנסו", כתב אחד מהם. אחר סיפר: "#לאהתלוננתי כי הייתי בן שש, ילד חדש בקיבוץ. נער בוגר לקח אותי לשירותים של חדר האוכל אחרי ארוחת שישי כשכל המבוגרים ישבו ודיברו. הוא הפשיט אותי, אבל לא חושב שעשה משהו מעבר לה. צרחתי וברחתי, בכיתי, ולא סיפרתי לאף אחד כי הוא היה הבן של המטפלת האהובה של הקבוצה".

 

 

ברכה ברד, מנכ"לית עמותת "כולן" לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית, התייחסה לתופעת הרשת: "אני חושבת שהדבר שהכי חשוב להבין כשנשים כותבות 'למה לא התלוננתי',  זה שהאחריות היא לא על נשים, אלימות מינית היא לא בעיה של נשים, היא בעיה של החברה. ואנחנו כחברה צריכים לנסות ולפתור אותה ולא לשאול נשים 'למה לא התלוננתן, למה לא דאגתן לנשים האחרות שיותקפו אחריכן?'. זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין וצריכות להבין שהבעיה היא לא הנשים והתגובה שלהן, אלא הבעיה היא חברה שמאפשרת לדברים האלו לקרות".

 

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מפעיל קווי חירום, הפעילים 24 שעות ביממה: קו הסיוע לנשים: 1202; קו הסיוע לגברים: 1203; קו הסיוע לנשים ערביות: 04-6566813; קו הסיוע לנשים דתיות: 02-6730002; קו הסיוע לגברים דתיים: 02-5328000.