BETA

22.09.2018

23:22

"אמרו לנו לא לדבר": עקב מות משתתפת - תביעה נגד "מלכת המדבר"

חמש נשים שטיילו לצדה של הדס אייש בגואטמלה, החליטו לשבור את קשר השתיקה סביב המחדלים שלטענתן הביאו למותה. "התחושה הכללית הייתה שכביסה מלוכלכת מכבסים בבית"

הדס אייש, בת 60 מקריית טבעון, נהרגה בשנה שעברה במהלך שיט אבובים שמורת הטבע סמוק שמפיי שבמרכז המדינה, במסגרת מסע גיבוש של "מלכת המדבר" ביערות העד שבגואטמלה. הדס הייתה אחת מ-36 נשים שיצאו בינואר 2017 לטיול הנחשק. ביום השני לטיול וכחלק מהתוכניות, המשתתפות, שלא הכירו זו את זו עד אז, עברו שיט אבובים בנהר קהבון.

 

"כשהגענו למקום המדריכה אמרה, 'ואוו בנות, הנהר ממש סוער. מעולם לא ראיתי אותו ככה סוער'", סיפרה רויטל סלע, שהשתתפה במסע. לא הרחק משם, בעל הוסטל ישראלי יכול היה לספר למי שרק היה שואל, שהסכנה אורבת גם מתחת למים. "לא הרבה לפני התאונה, חברת הגשרים שמטפלת בגשרים בגוואטמלה, גזמה את העצים של לטפל בגשר והשליכו את כל העצים לנהר", תיאר גולן קיסור את בולי העץ המסוכנים שצפו ברחבי הנהר הסוער.

 

ביולי 2017 פורסם בחדשות עשר תחקיר נסיבות האירוע, שם תיארה יערה, בתה של הדס, את התחושות הקשוות שליוו אותה וכן על החלטתה לתבוע את מארגני המסע בגין סדרת המחדלים לטענתה שהביאו למותה של אמה. התביעה הזאת עדיין מתבררת, אך לאחרונה החליטו הנשים שטיילו לצד הדס ברגע האסון להצטרף לנשים אחרות מאותו מסע, ולהגיש תביעה נגד מארגני "מלכת המדבר", מסע שהפך עם הזמן לשם נרדף להעצמה נשית.

 

 נשות "מסע במדבר" במהלך השיט הקטלני
 

נשות "מסע במדבר" במהלך השיט הקטלני (ליאורה ידין)

 

 


משתתפות המסע טענו למחדלי בטיחות חמורים מצד החברה. הן היו ללא חגורות הצלה וקסדות ונעו עם הגב לזרם, ולא ניתנו להן הנחיות בטיחות פרט להוראה לאחוז אחת ברגלי השנייה במלך השיט. עוד טענו הנשים, שלא עבר זמן רב, אולי מספר דקות, עד שהנהר הגועש החל לסכן את חייהן. "פשוט בא איזה זרם, שהעיף ממני איזה שבע בנות", סיפרה ירדן רחמן שהשתתפה בטיול. "היו בנות שצעקו, 'הצילו! הצילו!' למדריך המקומי. הוא פשוט לא הבין והם לא עשו שום דבר", סיפרה אחת המשתתפות.

 

את הרגעים האחרונים בחייה של הדס מתארות הנשים בפירוט מבהיל. "הדס שכבה עם הפנים כלפי השמיים, והמים עוברים מעליה. היא ממש נלחמה. היא ניסתה עם הידיים להוציא את הראש. הרגליים שלה גם פרפרו", סיפרה אופירה הג'ג' שהשתתפה במסע בגואטמלה. "כשמישהי צעקה לו בספרדית, הוא קפץ למים. אבל זה לקח זמן", סיפרה משתתפת נוספת על התנהלותו הבעייתית של המדריך המקומי שנשכר על ידי המארגנים.

 

ב-9 בינואר 2017, בשעה 14:00 בצהריים, טבעה אייש למוות בנהר. 11 שעות עברו עד שהמשפחה קיבלה את הידיעה, אבל יעברו עוד חודשים רבים עד שיצליחו בני המשפחה ללקט רסיסי מידע על נסיבות מותה. "במדריד חיכתה לנו סיגל יושע (מנהלת הפרויקט, י"מ) והיא אמרה שהם באו לחבק אותנו, ואני רק זוכרת את המשפט שלה שחרוט לי: 'אני מבינה בנות את הקושי, אבל אני מבקשת שכשאתן מדברות ומספרות, לא להיות אמוציונליות'", שחזרה משתתפת נוספתף, פלורי קלדרון.

 

לטענתן, ההתנהלות הבעייתית של מארגני הטיול לא התחשבה, ולו לא לרגע אחד, ברגשות משפחתה של הדס המנוחה. יערה, טוענת לניסיונות טיוח אמתיים של המדריכים, שהנחו את המשתתפות במסע לא לענות להודעות מהמשפחה, ולא לדווח לאף אחד על שאירע, גם שלושה ימים מתום האסון. "התחושה הכללית הייתה שכביסה מלוכלכת מכבסים בבית", סיפרה רויטל סלע. "אמרו לנו לא לדבר, הכול בסדר. אנחנו אתכן כל הזמן, שומרות עליכן, הם החזירו לנו את הכסף מידית ובזה, שלום", סיפרה ירדנה שרון.

 

מהעדויות האלה אפשר לשער איך עד היום הצליחו מארגני המסעות הללו להסתיר היסטוריה של תאונות. כך למשל בשנת 2003 במסגרת מסע "מלכת המדבר" לתאילנד, נזקקו שתי משתתפות לאשפוז בגלל התהפכות ג'יפ. בשנת 2005 במסע למרוקו נפצעה אחת המשתתפות בעקבות נפילת רכב על גופה. בשנת 2014 בקירגיזסטאן, נפצעה אחת המשתתפות קשה בגבה, אושפזה למשך כל ימי המסע ושבה ארצה על אלונקה. אך המקרה שהיה צריך להביא לשינוי עמוק בנוהלי הבטיחות, קרה כבר בקיץ 2012, כשבטיול של מלכת המדבר להרי ההימאליה, נהרגה שוש מייזל מגדרה.

 

"איך יודעים כמה טיפולים אדם צריך?"

 

עם החזרה לארץ, הפצעים השטחיים אולי החלו להגליד, אבל רק זמן רב לאחר מכן החלו לצוף אלה של הנפש. "אף אחד לא יודע מה זה פוסט-טראומה עד שהוא לא חווה את זה. אני הפכתי להיות מישהו אחר לגמרי. לא חזרתי לחיים", אמרה פלורי קלדרון. "נהפכתי להיות עצבנית בטירוף. לא הייתה לי שליטה בכלל על דברים שקורים", אמרה בכאב ירדן רחמן.

 

לתחושתן, אחד הפצעים הכואבים ביותר הוא שוויון הנפש שהפגינה כלפיהם "החברה הגיאוגרפית", שמפעילה את המסע. "הם אמרו שהם יממנו שלושה מפגשים של פסיכולוגים. הלכתי, שילמתי מכספי והם עדיין לא החזירו לי. אבל מה זה שלושה טיפולים, עד היום אני מטופלת. איך יודעים כמה טיפולים אדם צריך?", תהתה קלדרון. "לא קיבלתי בחיים טלפון מהחברה הגיאוגרפית", סיפרה רחמן.  

 

רענן בן בסט, מנכ"ל "החברה הגיאוגרפית" מסר בתגובה: "'מלכת המדבר' מביעה שוב את צערה העמוק על מותה של הדס אייש. נסיבות האירוע נידונות כרגע בבית משפט ולכן אנו מנועים מלהגיב במפורט לטענות שהוצגו בכתבה. תמוה שבכתבה לא נשמע קולן של 20 חברות בקבוצה שהחליטו לצאת בשנית למסע. תמוה אף יותר שמובילת המאבק דרשה מהנהלת 'מלכת המדבר' לצאת לטיול נוסף על חשבון החברה ומשנענתה בשלילה החלה במסע נגדנו".