BETA

18.09.2018

15:25

הלוחם שב-1973 ראה את המוות בעיניים והקדיש את חייו להצלת חיים

אלי שגיא שרד את הפגיעה שהרגה את כל חבריו לטנק, ומתנדב עד היום בפיקוד העורף. במשך שנים, לא הצליח לגשת לאשת מפקדו ולספר לה שבמילותיו האחרונות מסר לה את אהבתו

ארבעים וחמש שנים עברו מאז מלחמת יום הכיפורים, אבל עבור אלי שגיא המאבק בזיכרונות משם מסרב להיגמר. שגיא נפצע, ובעוד יתר יושבי הטנק שבו נהג נהרגו, הצליח לחמוק מהמצרים, ושנים אחר כך החליט להקדיש את חייו להצלת חיים במסגרת שירות מילואים בפיקוד העורף ועבודה ביחידת החילוץ ערד.

 

שגיא תיאר לפרטי פרטים בשיחה עם חדשות עשר את אשר אירע לו ולחבריו לפני ארבעה עשורים וחצי: "התחלנו לשמוע בקשר על טנקים שנפגעו. לא לקח הרבה זמן ושמעתי פיצוץ אדיר בתוך הטנק שלי, הבנתי שהוא נפגע, לקח לי כמה שניות להבין מה קורה בכלל", סיפר שגיא, והוסיף: "משום מה לא הצלחתי לצאת דרך הפתח העליון, והחלטתי שאני יוצא מהחלק התחתון. משם זחלתי החוצה בלי נשק ובלי כלום".

 

"עליתי לצריח והסתכלתי פנימה, ראיתי את אנשי הצוות מחובקים כשהם שרופים לגמרי. הסתכלתי למטה וראיתי את המפקד שלי שוכב קטוע רגל ויד. ניגשתי אליו והחזקתי אותו בראש", הוסיף, תוך שניכר כי ההתמודדות עם הזיכרון עדיין מכבידה עליו. "הוא ביקש שאביא לו מים, בסוף הצלחתי להוציא את החגור והנשק, ניגשתי אליו, נתתי לו קצת מים, והוא אמר לי: 'תיגש לאשתי - תגיד לה שאני אוהב אותה'", המשיך.

 

רס"ר במילואים אלי שגיא
 

רס"ר במילואים אלי שגיא ( חדשות עשר)

 

 

 

 

 

אלא שבמשך 35 שנים, לא הצליח שגיא לקיים את מה שביקש ממנו מפקדו: "זה משהו שהציק לי הרבה מאוד שנים, מצד אחד רציתי לעשות את הצעד הזה, אבל לא היה לי את האומץ. לא ידעתי איך אגיב, איך היא תגיב, רק לפני עשר שנים החלטתי כן לעשות את זה ונפגשתי איתה. זה לא היה קל".

 

במרוצת השנים, הקדיש שגיא את חייו להצלת חיים, ובחר להתנדב לשירות מילואים בפיקוד העורף במקביל לעבודתו ביחידת החילוץ "ערד": "זה לא ברור מאליו שאני על מדים, אבל בשבילי זה מעבר - זו השליחות שלי", הסביר.