BETA

אי אפשר איתם, אי אפשר בלעדיהם: כיצד תסתיים סערת אונר"א?

המחלוקת לגבי הארגון הגיעה לשיאה עם ההכרזה האמריקנית בדבר הפסקת המימון ולא ברור מה יעלה בגורל הפליטים. "מטרתם היא לא לסיים את מצב הפליטות, אלא לשמר אותו"

מזה 77 שנה, מאז הוקמה אונר"א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטי פלסטין, שעצם קיום הארגון שנוי במחלוקת. לפני כשבוע הקונפליקט הגיע לשיא, עם הכרזתו של טראמפ בדבר הכוונה לבטל את המימון האמריקני לארגון. על אף המחלוקת, התפיסה הרווחת היא כי אונר"א הפך לכלי פוליטי שחרג הרבה מעבר למנדט שלו לטיפול בבעיית הפליטים, ויש הטוענים שהוא זה שמשכפל ומעצים אותה.

 

עינת וילף, לשעבר חברת כנסת ממפלגת העבודה שחקרה לעומק את הסוגייה, טוענת כי הסיפור שמספר הארגון במחנות הפליטים של אונר"א הפך להיות הדבק שמאגד את הפליטים, לא משנה היכן הם חיים כיום: "אונר"א הפכה להיות הרחם שבתוכו צמחה לאומיות פלסטינית שמרוכזת כולה בדרישת השיבה", היא אומרת. "מטרת הארגון היא לא לסיים את מצב הפליטות, אלא לשמר אותו". לדברי דוד בדין, מהמרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון, הארגון הוא הבעיה הגדולה ביותר עמה מתמודדת ישראל: "בספר לימוד חדש מופיעה תמונה של דלאל אל מוגרבי שרצחה בכביש החוף 38 ישראלים, מתוכם 13 ילדים, והמורה מסביר לילדים למה היא דמות לחיקוי". 

 

 ילדה לצד לוגו אונרא
 

ילדה לצד לוגו אונרא (רויטרס )

 

 

חרף הביקורת שמעורר הארגון, כל ניסיון לקצץ ביכולת של הארגון לפעול נתקל בהתנגדות חריפה מצד ישראל. "זה ארגון נוראי ומיותר", טוען האלוף עמוס גלעד, שהכתיב במידה רבה את הגישה של מערכת הביטחון כלפי אונר"א. "אולם, בממד המעשי יש לו מרפאות, בתי ספר, אלפי תלמידים, מורים. לזרוק אותם לרחוב, להגביר את האבטלה בעזה, להגביר את הייאוש – זו פגיעה בביטחון בעיני".

 

ישנו חלק אחד בדיון סביב אונר"א, שיש נטייה להתעלם ממנו: האנשים שעל גבם מתנהל כבר שבעים שנה המשחק הפוליטי. מאות אלפים בלבנון שנאסר עליהם לרכוש נדל"ן או לעסוק במקצועות מסויימים; עשרות אלפים שנמלטו ממחנות הפליטים בסוריה בעקבות הקרבות במדינה והפכו פליטים בשנית, או למעלה ממיליון איש בעזה שחיים בתנאים בלתי נסבלים. מישהו, בסופו של דבר, צריך לטפל באנשים האלה.