BETA

08.09.2018

05:59

"אמרו לנו לא לפחד": סיפורו של המוצב ששרד את השבי המצרי

החיילים ב"המפצח" היו מהראשונים לזהות את הכנות האויב לצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים. עיוורונו של הדרג המדיני הותיר אותם לגורלם ו-45 שנים אחרי - הם עדיין כואבים

בסתיו 1973, הגיע דור חדש של לוחמים לאייש את "המפצח", מערך של שלושה מוצבים על גדות תעלת סואץ. שש שנים קודם לכן הם היו תלמידים בתיכון שפספסו את המלחמה ההיא, שארכה שישה ימים והתחילה במדינה שנות אופוריה והיבריס. "הייתה תקופה שחשבנו שלא חשבנו שמישהו יכול לנצח אותנו", סיפר לחדשות עשר רס"ן (במיל') רפי אלדן, מי שפיקד על המוצב בתקופת המלחמה. "היה לי ברור שאם תפרוץ מלחמה, מהר מאוד צה"ל יכבוש ונכסח אותם", הוסיף.

 

בזמן ההוא לא ידע הציבור הישראלי, שהממשלה דחתה הצעה אמריקנית להסדר בתעלה, ודחתה יוזמה של נשיא מצרים אנואר סאדאת להסדר כולל בתמורה לנסיגה. בעמדות של המוצב בימים שקדמו למלחמה לא היה צריך מודיעין מתוחכם במיוחד, לוחמי "המפצח" ראו הכול: את תגבורי הכוחות של הצבא המצרי, את ההכנות לצליחה - את כל הסימנים האפשריים לפרוץ המלחמה. כאשר הם צלצלו בפעמוני האזהרה ודיווחו לממונים עליהם על אשר ראו – שום דבר לא נעשה. "קיבלנו תדריך מפורט שבו נאמר לנו, אל תפחדו. מלחמה בזמנכם – אין צ'אנס", סיפר בכאב סגן (במיל') ד"ר דני פלג, מי שהיה הרופא של המוצב.

 

לוחמי מוצב "המפצח" שנפלו בשבי המצרי
 

לוחמי מוצב "המפצח" שנפלו בשבי המצרי (חדשות עשר )

 

 

ימים ספורים לאחר מכן, פרצה מלחמת יום הכיפורים שהפתיעה את כולם, חוץ מאותם. "המפצח" שרד את היום הראשון של הלחימה, אך בבוקרו של ה-7 באוקטובר הם הבינו שהם לבד ומוקפים על ידי הצבא המצרי. 

 

ב-8 באוקטובר, ביום השלישי למלחמה, נפל "המפצח". שישה חיילים נרצחו בעת שניסו להציל את חייהם ולצאת מהמוצב עם ידיים מורמות. שאר החיילים נפלו בשבי והועברו לכלא "עבאסייה" הידוע לשמצה באכזריות שלו. בשביל אותם שבויים החל גיהינום של עינויים ומכות בלתי פוסקות. "כיבו סיגריות על העורף שלנו. שמעתי את הרעש של הסיגריה חורכת את העור", סיפר ד"ר פלג. "היו שם צעקות של חיילים שלנו שסבלו מעינויים. זה היה בלתי נסבל לשמוע את הצעקות האלו", נזכר מנחם פלדמן שנפל אף הוא בשבי.  

 

 לוחמי מוצב "המפצח" שנפלו בשבי המצרי
 

לוחמי מוצב "המפצח" שנפלו בשבי המצרי ( חדשות עשר)

 

 

ביום הכיפורים של 2018 לוחמי "המפצח" הם כבר סבים לנכדים ולנכדות. אך עבורם, הזמן לא ריפא והפצע לא הגליד. "מה שמכעיס אותי, ואני רואה אותו כדבר אישי, זה שאף אחד בכל המערכת לא טרח להגיד לנו שהולכת לפרוץ מלחמה", סיפר ירון חפץ ששירת ב"המפצח". "בלילה אתה מתעורר מהרעש הכי קטן. כל תגובה היא יותר קשה. אני זוכר הכול ולא שוכח", סיפר מנחם. "כשמתקרב יום כיפור, אני מנסה לעצור אותו, בכל שנה מחדש. אני מנסה לשים את היד שלי ולהגיד, אל תחזור, אל תבוא עוד פעם", סיפר ד"ר פלג.