BETA

06.09.2018

20:33

סערת מצלמות המהירות: המדריך המלא למקבלי הדוחות

ביהמ"ש קבע כי המכמונות אינן מהימנות דיין, ועל כן נהגים שקיבלו דוחות מהירות זכאים לכפור באמינות המערכת ולבקש להישפט. עדיין לא ברור מה יעלה בגורל המצלמות

בעקבות קביעת בית משפט השלום בעכו, לפיה מצלמות המהירות אינן מהימנות, עולה השאלה - מה יכולים לעשות הנהגים שקיבלו דוחות מהירות?

 

נהגים שקיבלו לאחרונה דוח מהירות ועדיין ממתינים לדיון בבית המשפט, יוכלו לכפור באמינות המערכת לפני השופט. כך גם מי שקיבל דוח שטרם שולם, וקיבל ארכה מהמשטרה לשלמו עד אמצע אוקטובר. נהג כזה יכול לבחור האם לשלם את הקנס, או להישפט.

 

לעומת זאת, עבור נהגים שקיבל דוחות וכבר שילמו אותם, המצב יותר מסובך. במידה שהתשלום התבצע לפני פרק זמן קצר יחסית, החוק מאפשר לנהג לבקש בכל זאת להישפט - אך לרוב, בקשות מסוג זה נדחות. עשרות אלפי הנהגים ששילמו דוחות מהירות מאז שנת 2012 צריכים לקוות שהשר לביטחון הפנים יחליט להתערב ולהורות לפצות אותם, או שלחילופין הכנסת תעביר תיקון חקיקה שיאפשר זאת. אחרת - למרות ההכרעה - הם לא יקבלו את כספם בחזרה.

 

עתיד המכמונות נותר, לעת עתה, מעורפל. היות שפסק הדין ניתן בבית משפט השלום, הרי שמדובר בהכרעה שאינה מחייבת בתי משפט אחרים, אך הם עשויים להביא אותה בחשבון בהכרעות עתידיות. כעת, על הפרקליטות להחליט אם היא מקבלת את עמדת המשטרה ומכון התקנים, ומאשרת להפעיל מחדש את מצלמות המהירות - ועמן את חלוקת הדוחות. 

 

הקושי לאשר את השימוש במצלמות נעוץ בכך שמומחים שונים עשויים להמשיך ולהצביע על פגמים נוספים בהן. נראה שרק מצלמות חדשות, שיגיעו לארץ בתקינה אירופאית, יוכלו להמשיך את מדיניות האכיפה של המשטרה. לכן אין מנוס מלהביא טכנולוגיה חדשה, אשר תעלה מיליונים לקופת המדינה. עד שצעד זה יאושר, מי שימשיך לנהל את מדיניות האכיפה הם בתי המשפט ועורכי דין לענייני תעבורה.

 

  מצלמת מהירות
 

מצלמת מהירות ( חדשות עשר)

 

 

כאמור, בית משפט השלום בעכו קבע היום (חמישי) כי יש לזכות 21 נהגים שקיבלו דוחות מהירות ותבעו בטענה כי המצלמות המוצבות בכבישים אינן מהימנות. "קיים חשש ממשי להסתמך על מדידות המערכת", נכתב בהכרעת הדין.

 

בפסק הדין בלטה הביקורת הנוקבת נגד מכון התקנים הישראלי, ובפרט נגד ממלא מקום מנכ"ל המכון, אילן כרמית, החשוד במתן עדות שקר בפרשה. בהמשך הפסיקה נכתב כי כרמית, שטען בתחילה כי נכח בניסויי המצלמות בהולנד, ושינה את גרסתו בהמשך, כלל לא היה במקום בשלבים הרלוונטיים של הבדיקה, ועל כן עדותו הוגדרה כ"עדות שמועה" שאין להסתמך עלייה. עוד ציין השופט כי עורכי הדין של המשטרה ידעו במשך שנה וחצי על אי נוכחות אנשי המכון בבדיקות שהוגדרו כעדות מרכזית בפרשה, ובכל זאת לא הקפידו ליידע בכך את בית המשפט.   

 

מטעם המשטרה נמסר בתגובה: "בימ"ש קיבל היום את החלטתו, מבלי שנבחנו ממצאי הבדיקות המקיפות, המגיעות לסיומן בימים אלו בטכניון, ואשר מטעמים פרוצדורליים לא הובאו בפני בית המשפט בשים לב לשלב בו היה מצוי ההליך המשפטי באותה העת. כזכור, משטרת ישראל היא שפנתה מיוזמתה, בתיאום עם הפרקליטות, למומחים מהטכניון לצורך בדיקת אמינות ומהימנות המצלמות, זאת מוקדם יותר השנה ובטרם הוכרע הנושא בבית המשפט.

 

"הדוח בעניין מצלמות המהירות א'3 מצוי בשלבי גיבוש סופיים. לאחר השלמת הדוח הסופי, ייבחנו ממצאיו על ידי משטרת ישראל והפרקליטות, וככל שהדוח יבטיח את אמינותן הגבוהה של מצלמות א-3, ישובו המצלמות לפעול באופן מלא וימשיכו להיות חלק מסל האמצעים הרחב שנמצא בשימוש המשטרה במשימתה החשובה - להיאבק בקטל בכבישים ולהציל חיים".