BETA

02.09.2018

21:32

"דוח תשע"ח": אנשי עוטף עזה סוגרים שנה בסימן טרור העפיפונים

לאיתן גוטקין נשרפו שדות רבים, אך האופטימיות שלו נשמרת. בניו, מנגד, מתקשים להאמין שבצד השני רוצים הסדרה. "מי שעושה את זה לאדמה - זה לא באמת ביתו" • פרויקט מיוחד

איתן גוטקין הוא חקלאי שמעבד את האדמה בקיבוץ אור הנר שבעוטף עזה כבר 43 שנים. גם בניו, גיא ותומר, הולכים בדרכו. טרור העפיפונים שהיכה בהם בחודשים האחרונים פגע רבות בשדות התירס שלהם ובשטחים נוספים עליהם עמלו במשך זמן רב, שחלקים רבים מהם נשרפו כליל והפכו מירוקים לשחורים.

 

"זה מקומות ילדות שלנו, אין מה לעשות. זה המקומות שהיינו מטיילים בהם תמיד, עצים שטיפסנו עליהם, קטפנו, אכלנו את הפירות שלהם", אומר איתן, "פתאום אתה רואה את זה נשרף. אבל אני אומר זה 'כולו' עץ בסוף. צריכים למצוא פתרון לשם (לעזה), ולא העץ הוא החשוב, אלא האדם. זה אומר שאני מוכן להקריב עצים, אם זה להקריב, בשביל שתהיה איזו הסדרה".

 

 איתן גוטקין, חקלאי מאור הנר
 

איתן גוטקין, חקלאי מאור הנר (חדשות עשר)

 

 

"זה לא באמת הסדרה. שם החמאס, אין עם מי לדבר, זה ארגון טרור", אומר תומר. "אנשים שעושים את זה, אני לא חושב שהם באמת מאמינים שזה שייך להם. מי שעושה דבר כזה לאדמה, למשהו שהוא קורא 'בית', זה לא באמת בית שלו", מוסיף גיא.

 

איתן, שלו יש חבר טוב בעזה איתו שמר על קשר גם כאשר בניו לחמו ב"צוק איתן", מסביר על הפער שנוצר לדעתו בין הדורות. "אני חושב שצריך לעבור דור. הדור הזה ראה את עזה דרך העיניים של הטנק, הדור שלי ראה בעיניים אחרות. צריך לעבור דור כדי שיראה את זה אחרת".

 

"אני רוצה לחיות בשקט. שהילדים שלי לא יפחדו מבלונים ומעפיפונים ושאני לא אצטרך בתור אבא צעיר ללמד את הילד שלי שאסור לו להתקרב לבלון שנוחת . זה לא הגיוני", אומר גיא. "אני חקלאי פשוט שרוצה לחיות בשקט. פוליטיקאים נכנסו לעולם הזה כדי לקבל החלטות בשביל אזרח כמוני. אבל עד עכשיו אני לא רואה שהם מקבלים אותן".

 

"איך אתם רוצים לשלוח אותי לגן שהיה בו בלון תבערה?"

 

בגן "הדר" שבמושב תקומה נחת בלון תבערה, ומאז נראה שחלקם מתקשים לשכוח זאת. "היינו בחצר ופתאום נופל לנו משהו כמו גחל כזה בוער ממש מטר וחצי לידנו", מספרת בת שבע ברוכי, סייעת בגן שבו נחת בלון תבערה. "הבנתי מה זה, אנחנו חיים את זה, מכירים את זה. כמו בנוהל, מה שלימדו אותנו - 15 שניות כבר היינו בממ"ד. הילדים כולם היו איתי. הם הבינו, ברגע שאמרתי 'לממ"ד', הם הבינו והיו קשובים".

 

היום, רעות אבני הייתה צריכה לשלוח את בתה רוני לגן שבו נחת בלון התבערה. "היא אמרה לי איך אתם רוצים שאעלה לגן רחלי? היה שם בלון תבערה", מספרת אבני. "אנחנו יוצאים מהבית עד גן השעשועים, וכל בית היא שואלת 'אם יהיה צבע אדום מה נעשה'? ואני עונה לה, 'אם יהיה צבע אדום, אנחנו מכירים את כל המושב ואפשר להיכנס לכל בית'".

 

 ילדי מושב תקומה
 

ילדי מושב תקומה (חדשות עשר)

 

 

"לאחר שדווח על הפסקת האש, אמרתי לה 'הכול בסדר, יש הפסקת אש, לא יהיה יותר'", מוסיפה אבני, "ואז שקרה הבלאגן היא אמרה: 'את סתם אמרת שתהיה הפסקת אש, אין שום הפסקת אש'. כשהן שמעו ששוב הולכת להיות הפסקה, אז היא אמרה לאחותה, 'זה סתם, זה לא באמת, כל הזמן אומרים וזה לא קורה".

 

ילדי המושב, שסבלו רבות מאזעקות בתקופה האחרונה, מאחלים לעצמם שקט לקראת השנה החדשה. "אנחנו מאחלים ליישוב תקומה שלא יהיו יותר נזקים ולא יהיו עפיפונים ובלונים", אמרה רוני אבני בת ה-4. "שיישאר הצבע האדום כי הוא אומר לנו מתי יש נזקים ומתי לא. כי אם ייגמר הצבע האדום לא נדע מתי מזיק ומתי לא".