BETA

26.08.2018

04:48

 בני הרוהינגיה מפגינים בבנגלדש
בני הרוהינגיה מפגינים בבנגלדש,
רויטרס

מציינים שנה לטבח בני הרוהינגיה: עשרות אלפים מפגינים בבנגלדש

בני הקבוצה המוסלמית קראו לבית הדין בהאג להטיל את האחריות לרצח למעלה מ-20 אלף אנשים וגירוש מאות אלפים מאדמתם, על ממשלת מיאנמר. "די להרג הרוהינגיה, לעולם לא עוד"

 

עשרות אלפי בני אדם מהקבוצה האתנית המוסלמית, רוהינגיה, הפגינו אתמול (שבת) בבנגלדש, וציינו שנה לטבח הנורא שביצע הצבא המיאנמרי, ובו נהרגו כמעט 24 אלף אנשי הרוהינגיה, ולמעלה מ-750 אלף מהם נאלצו להימלט לבנגלדש.

 

המפגינים, שנמצאים במחנה הפליטים הגדול ביותר בעולם לאחר שנמלטו ממינאמר, דרשו מהאו"ם ומבית הדין הבינלאומי לפשעים בהאג להטיל את האחריות לטבח על ממשלת מיאנמר. הנוכחים נשאו שלטים וקראו "לעולם לא עוד", "אנחנו רוצים צדק, אנחנו רוצים את הזכויות שלנו בחזרה" ו"די להרג הרוהינגיה".

 

  בני הרוהינגיה מפגינים בבנגלדש
 

בני הרוהינגיה מפגינים בבנגלדש (רויטרס )

 

 

כזכור, לפני כשנה הצבא המיאנמרי ביצע טבח בבני הרוהינגיה והרג קרוב ל-24 אלף בני אדם, בהם גם אלפי נשים וילדים. רק לאחר כחודש נחשפו ממדי הזוועה, שבה על פי ארגוני זכויות אדם, נשרפו למוות משפחות בתוך ביתם הפרטי ונאנסו באכזריות נשים רבות. כ-750 אלף מבני הרוהינגיה נמלטו כאמור לבנגלדש.

 

"צבא ההצלה" הרוהינגי הוכרז בעבר כארגון טרור, ובמיאנמר מתגו אותו כטרור אסלאמי העולמי, במטרה לקבל לגיטימציה בלחימה בו מצד המערב. הארגון נתמך בידי לא מעט מדינות מוסלמיות ברחבי היבשת, בהן מלזיה, פקיסטן, ואפגניסטן, וכן מצד האוכלוסייה המוסלמית עצמה.

 

 מחנה פליטים של בני הרוהינגיה בבנגלדש
 

מחנה פליטים של בני הרוהינגיה בבנגלדש (רויטרס)

 

 

במיאנמר, בורמה לשעבר, חיו יותר ממיליון בני שבט הרוהינגיה. חלק גדול נוסף חי בבנגלדש השכנה, ומעטים אף במזרחה של הודו. הרוב הבודהיסטי דובר הבורמזית טען מאז ומתמיד כי בני השבט הם פולשים שבאו לגזול את אדמתם. בפועל, אבותיהם ברובם הגיעו למיאנמר עוד בתקופת האימפריאליזם הבריטי, שראו בהם כוח עבודה זול כפי שעשו בלא מעט קולוניות אחרות.


מזה עשרות שנים מבצעים הבורמזים טבח עם שיטתי בבני הרוהינגיה, שהוגדר כ"מיעוט הנרדף ביותר בעולם". בעשור הקודם אף הוחלט לשלול מהם את אזרחותם, ולפטרם מכל משרה ציבורית בה נשאו. דוחות של האו"ם לאורך השנים ניסו להעלות על סדר היום את מעשי הרצח, האונס והביזה, אך ללא הצלחה יתרה.