BETA

15.08.2018

23:04

המכה שספג כחלון בגלל הדיור מציבה אותו במקום חדש • פרשנות

עליית מחירי הדירות ב-0.9%, שנבעה בעיקר מירידה בהתחלות הבנייה וספקות בנוגע למחיר למשתכן, גרמה למצב שבו לא משתלם לשר האוצר לתמוך בהקדמת הבחירות

לאחר חודשים שבהם נדמה היה שהמגמה משתנה ומחירי הדיור בישראל יורדים, אמש (רביעי) הסתבר שהמגמה שוב התהפכה - ומחירי הנדל"ן עולים. הירידה שנרשמה בחודשים האחרונים נמחקה כולה לאחר שפורסם על ידי הלמ"ס כי בבדיקת הלשכה נמצא שבחודשיים האחרונים עלו מחירי הדירות בארץ ב- 0.9%.

 

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני, לעסקאות שבוצעו בחודשים אפריל-מאי, נמצא כי המחוז היחיד בארץ בו נרשמה ירידת מחירים הוא מחוז חיפה, בו התקבלה מגמה הפוכה לזו הארצית, עם ירידת מחירים של 0.8%. העלייה החדה ביותר נרשמה במחוז תל אביב, עם 2.2%, בעוד בירושלים נשמה עליית מחירים של 0.8%, בדרום עלו המחירים ב-0.7%, במחוז המרכז 0.6% ובצפון עלייה מתונה יחסית של 0.2%.

 

הרקע לעלייה הוא ירידה בתחילות הבנייה וגם ספקות בנוגע לתוכנית הדגל של שר האוצר, המחיר למשתכן, עם לקוחות לא מרוצים ומכרזים פחות אטרקטיבים לעומת העבר. השאלה הגדולה שעולה מהנתונים האחרונים היא אם הם מרחיקים את כחלון מהרעיון להקדים את הבחירות. התשובה לכך היא כנראה שכן. 

 

שר האוצר, משה כחלון
 

במצב בעייתי. שר האוצר, משה כחלון (ללא קרדיט )

 


בתוך כך, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תקציב הביטחון יגדל, אבל המקור לכך לא ברור, זאת מכיוון שבמשרד האוצר לא הציגו שום מקור תקציבי לתוספת המדוברת, שעומדת על כ-40 מיליארד שקלים במהלך עשר השנים הקרובות. ההחלטה להצמיד את תקציב הביטחון לתוצר הלאומי היא מאוד משמעותית, זאת מכיוון שהיא תוביל להגדלת התקציב בשיעור דרמטי, בניגוד למה שסוכם בין שר הביטחון הקודם משה יעלון לבין שר האוצר הנוכחי משה כחלון.

 

נתניהו מתכוון להגדיל את התקציב הביטחוני ב-0.3%-0.2% מהתל"ג במקביל להמשך ההתייעלות של צה"ל, כאשר היעד  הוא צמיחה שנתית ממוצעת של 4-3% והוצאה ממוצעת של כ-6% מהתל"ג לכלל צרכי הביטחון. כשהתל"ג יגיע לחצי טריליון דולר יבחן מחדש השיעור הנדרש להוצאה הכוללת על הביטחון. 

 

תוספת התקציב תוקצה בין השאר לחיזוק כושר התקיפה, יכולת סייבר, שדרוג ההגנה נגד טילים, המשך מיגון העורף והשלמת גדרות הביטחון.

 

גורמים במשרד האוצר סיפרו כי הם לא היו שותפים לקבלת ההחלטה ולא הציגו את המשמעות שעומדת מאחוריה והפגיעה בשירותים החברתיים שהיא עשויה ליצור. ההתפתחויות האחרונות הן ככל הנראה ראשית של עימות חזיתי נוסף בין משרד האוצר למערכת הביטחון כשראש הממשלה נמצא אמנם באמצע, אבל די ברור לטובת מי הוא עתיד להכריע.