BETA

15.08.2018

19:50

תקציב הביטחון יגדל: רה"מ הציג את "תפיסת 2030" בקבינט

נתניהו הודיע כי בכוונתו להגדיל את התקציב הביטחוני ב-0.3%-0.2% מהתל"ג במטרה להשלים בין השאר את גדרות הביטחון. משרד האוצר: "פגיעה קשה בכל המשרדים החברתיים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג היום (רביעי) לקבינט את "תפיסת הביטחון 2030", שגיבש בשנתיים האחרונות. מדובר בדיון ראשון מתוך סדרת דיונים שיתקיימו בנושא, במהלכו הוצגו בין השאר את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, בניין הכוח הדרוש לצה"ל והעקרונות להפעלת הכוח.

 

לפי הערכת משרד רה״מ, מדובר בתוספת כוללת של 40 מיליארד ש״ח לבסיס תקציב הביטחון, עד שנת 2030. נתניהו מתכוון להגדיל את התקציב הביטחוני ב-0.3%-0.2% מהתל"ג במקביל להמשך ההתייעלות של צה"ל, כאשר היעד  צמיחה שנתית ממוצעת של 4-3% והוצאה ממוצעת של כ-6% מהתל"ג לכלל צרכי הביטחון. כשהתל"ג יגיע לחצי טריליון דולר יבחן מחדש השיעור הנדרש להוצאה הכוללת על הביטחון. 

 

 ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון בפתח ישיבת הממשלה לאישור התקציב
 

הציג תפיסה ביטחונית. נתניהו ( רויטרס)

 

 

תוספת התקציב תוקצה בין השאר לחיזוק כושר התקיפה, יכולת סייבר, שדרוג ההגנה נגד טילים, המשך מיגון העורף והשלמת גדרות הביטחון.

  
"בשל שטחנו הקטן, ריכוז האוכלוסיה וריבוי האיומים סביבנו יהיו צורכי הביטחון של ישראל תמיד גדולים בהרבה מאלה של כל מדינה בסדר גודל דומה", אמר נתניהו, "המשק הישראלי היום חזק מספיק בכדי לאפשר תוספת זו ובכל מקרה ההגדלה תעשה תוך שמירה על מסגרת תקציבית אחראית". 

 

עוד הוסיף נתניהו כי "בשני העשורים האחרונים טיפחנו כלכלה חופשית כדי לשרת את צרכי המדינה, ובראשם הביטחון. מול צבר האיומים אנו בנקודת היפוך. היום אנו נדרשים להשקיע יותר בביטחון כדי להגן על ההישגים ולהבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית. השילוב של עוצמתנו הביטחונית ועוצמתנו הכלכלית יגדיל את נכסיותה של ישראל בעיני מדינות אחרות ובכך גם יגדיל את עוצמתנו המדינית". 

 

משרד האוצר, שלא לקח חלק בהליך קבלת ההחלטות שהוביל למהלך, יצא נגד התוספת של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון: ״מדובר בפגיעה קשה בכל המשרדים החברתיים בישראל. עלויות המהלך לא הוצגו על ידינו לפני שפורסמו בתקשורת, וטרם הצגנו את השלכות התוספת לממשלה״. 

 

גורם כלכלי אמר כי "אין כרגע מקור תקציבי לתוכנית המיליארדים של נתניהו בתקציב הביטחון ולא ברור כיצד תמומן. העלויות המדויקות שנגזרות מהתוכנית לא הוצגו על ידי פקידי האוצר בטרם פרסם את תוכניתו. המשמעות היא ביטול מתווה כחלון-יעלון ללא הסכמה בין המשרדים".