BETA

14.08.2018

03:49

בישראל בוחרים יותר – וזה עולה לנו הרבה כסף • חשבון פשוט

רובן הגדול של הממשלות בישראל לא מצליח לשרוד ארבע שנים, אך הזמן שעובר עד השבעת ממשלה חדשה ארוך באופן משמעותי ממדינות רבות; עלות מערכת הבחירות – 1.7 מיליארד

משבר חוק הגיוס מייצר אפשרות ממשית של הקדמת הבחירות. רק ביום שני הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "ללא הסכמה על חוק הגיוס - בחודש הבא נחליט על בחירות". כידוע, הקדמות בחירות היא תופעה מוכרת בישראל. למעשה, מאז ומתמיד ממשלות ישראל מתקשות להשלים את הכהונה שלהן.

 

גם סכסוך פוליטי ברקע נושאי דת ומדינה אינו חדש. כבר ב-1951 הקדים דוד בן גוריון את הבחירות לכנסת השנייה, בעקבות משבר עם המפלגות הדתיות בנושא חינוך דתי לילדים במחנות העולים. עשור לאחר מכן, התפטר ראש הממשלה הראשון עקב פעולות הטרור במסווה שביצעה ישראל במצרים.

 

 אריה דרעי ואביגדור ליברמן בטקס ההשבעה בכנסת
 

אריה דרעי ואביגדור ליברמן בטקס ההשבעה בכנסת (רויטרס)

 

 

בין השנים 1990–2015, ישראל קיימה בחירות כל שנתיים ושמונה וחודשים בממוצע. בבריטניה ובאירלנד, הן נערכו כל ארבע שנים וחצי – כמעט כפול מהזמן בישראל. ביוון, לעומת זאת, קיימו בחירות בכל שנתיים וחצי. מאז קום המדינה, רק חמש כהונות של כנסות הצליחו למשוך יותר מארבע שנים. הכנסת הנוכחית, מכהנת כבר כמעט שלוש שנים וחצי.

 

גם כאשר מתקבלת ההחלטה ללכת לקלפי, מערכות הבחירות בארץ נמשכות תקופה ארוכה. מאז פוזרה הכנסת הקודמת ועד להשבעת הממשלה החדשה, עברו 157 ימים – 99 מתוכם חלפו מאז פיזור הכנסת ועד לבחירות. ביפן לעומת זאת, חלפו רק 23 ימים ובדנמרק כל התהליך נמשך רק 22 ימים.

 

לבחירות תכופות ישנו גם מחיר לא קטן. עלותה הישירה של מערכת הבחירות הקרובה נאמדת בכחצי מיליארד שקלים. נוסף על כך, המשק צפוי להפסיד עוד כמיליארד ו-200 מיליון שקלים עבור העלויות של הפסד יום עבודה במשק.