BETA

04.08.2018

22:21

"המפצח": כך השתלטו הבנקים על שוק אפליקציות התשלום בסלולר

הרפורמה שחייבה את הבנקים לאומי ופועלים למכור את לאומי כארד וישראכרט אמורה הייתה ליצור תחרות גדולה יותר - אבל התשלום דרך הסלולר יחליש את אותן חברות אשראי

מיליון הורדות ל"ביט" של בנק הפועלים, 900 אלף ל"פפר" של לאומי וחצי מילון ל"פייבוקס" של דיסקונט - אפליקציות התשלומים עובדות בכל בית בישראל. מאחורי רפורמת שטרום, שחייבה את בנק לאומי ובנק הפועלים למכור את לאומי קארד וישראכרט עמד הגיון פשוט, להחליש את שני הבנקים הגדולים כדי ליצור תחרות גדולה יותר עלינו בתחום האשראי, הריבית והעמלות.

 

עם זאת, המהלך שעושים הבנקים יחליש מאוד את חברות כרטיסי האשראי. הן יהפכו לשחקן משני לחלוטין בעוד לאומי ופועלים רק יתחזקו. דבר זה אינו טוב לריבית שנשלם על האשראי, לא טוב לעמלות שישלמו בתי העסק, ולא טוב למידע עלינו, ששווה המון כסף וימשיך להיערם אצל הדואופול של לאומי ופועלים.

 

"המטרה בסופו של דבר של הבנקים היא שאני אשלם למשל את החשבון שלי בבית קפה ישירות לבית העסק דרך האפליקציה", הסבירה רחלי בינדמן מ"כלכליסט", "הבנקים מבינים שהם למעשה מאבדים את אותו כרטיס פלסטיק ששווה להם בהכנסות משהו כמו 3.5 מיליארד שקלים בשנים, אז הם רוצים שהוא יוחלף באפליקציה".  

 

 כרטיסי אשראי
 

הכוח יישאר אצל הבנקים? כרטיסי אשראי (ג'רי וינוקור)

 


מסקנות ועדת שטרום, שכוללות לא מעט מהלכים מלבד מכירת חברות כרטיסי האשראי, אמורות היו לקרום עור וגידים כבר מזמן. רק שבבנקים עובדים יותר מהר ויוצרים מציאות בשטח: אל תקרא לי בנק – אני בסה"כ אפליקציה.

 

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "בנק לאומי היה הראשון ליישם את רפורמת שטרום עם הודעתו על מכירת לאומי קארד משבוע שעבר. בדומה לאפליקציות בינלאומיות דוגמת 'פייפאל', האפליקציות הישראליות עושות שימוש בכרטיס האשראי של הלקוח. בשוק מפותח ומשוכלל יש מקום לכולם".

 

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "לא זו בלבד שאפליקציית 'ביט' אינה פוגעת בתחרות, אלא שככל שיהיו יותר שחקנים בשוק, כך הצרכן ייהנה מתחרות רבה יותר. הטענה לגבי איסוף המידע אינה ברורה, לבנק כבר יש את המידע על לקוחותיו, וכעת הוא נדרש לחלוק אותו עם גופים אחרים".

 

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל אינו רואה מקום להתנגד לעידוד חדשנות ותחרות בתחום שירותי התשלום. חברות כרטיסי האשראי יצטרכו להתאים את עצמן לעולם המשתנה של ארנקים דיגיטליים ואפליקציות תשלום. כוונת ועדת שטרום והמחוקק בעקבותיה לא הייתה לפגוע בעולם התשלומים הקיים, הוראות קבע, לדוגמא, או העתידי, כגון אפליקציות תשלום. ככל שיש חסמים תפעוליים ואחרים במתן שירותי תשלום מתחרים - בנק ישראל פועל כדי להסיר אותם".