BETA

03.08.2018

02:09

"חשבון פשוט": הורשעו וזוכו - עד כמה נפוצות הרשעות השווא?

לא מעט פרשיות שבהן זוכו מורשעים ברצח עלו לכותרות החדשות בישראל. על מנת להתמודד עם המצב, השרה שקד הקימה השנה ועדה שתבדוק את הסוגייה, וגם בארה"ב בוחנים את התופעה

בעקבות זיכויו אתמול (חמישי) של אלישע חייבטוב, לאחר 12 שנות מאסר, עשינו "חשבון פשוט" – ובדקנו עד כמה תופעת הרשעות השווא נפוצה.
 

בשנים האחרונות בישראל עלו לכותרות כמה פרשות שבהן זוכו מורשעים, גם בפשעים החמורים ביותר. בשנת 2006 זוכה גרגורי בשירוב, שנעצר ארבע שנים קודם לכן בחשד לרצח בראשון לציון. בשירוב הורשע במחוזי, נשלח למאסר עולם אך לבסוף זוכה תוך שהשופט העביר ביקורת על הפרקליטות, שהתעלמה מחומר ראיות משמעותי, והסתמכה על עדות אחת בלבד מתוך מספר עדויות שונות.


בשנת 2010, הותיר בית המשפט העליון על כנו את זיכוי הנאשם אלכסי וולקוב, שהואשם ברצח גרושתו יוליה בבני ברק. וולקוב נעצר ואף הודה, אך זוכה בשל פגם בהתנהלות משטרת מרחב דן שהובילה את השופטים לפסוק כי הוא זכאי מחמת הספק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אזיקים (אילוסטרציה)
 

אזיקים. אילוסטרציה (רויטרס)

 


שנה לאחר מכן, בשנת 2011 זוכה חיים זינאתי, שהורשע ברצח על ידי בית משפט מחוזי וישב ארבע שנים בכלא. זיכויו הגיע בעקבות ערעור שהגיש, בגין חוסרים משמעותיים בתמלולי השיחות בין אחד העדים לבין המדובב של המשטרה.
 

על מנת לבחון את סוגיית הרשעות השווא בישראל, הקימה השנה השרה איילת שקד ועדה בראשות שופט בית משפט העליון בדימוס יורם דנציגר, בתקווה לפעול לטיפול בתופעה.

ומה קורה בעולם? בארצות הברית למשל מחקר שפורסם לפני שנתיים גילה כי 166 בני אדם זוכו לאחר שנמצא שהורשעו לשווא. 22 אחוז מהזיכויים התרחשו בעקבות הוכחות הקשורות לבדיקות ד.נ.א., שפשוט לא היו זמינות בעת הרשעת הנאשמים.