BETA

02.08.2018

17:55

עודכן:

ראשי רשויות דרוזיות הוזמנו לפגישה עם רה"מ, רבים מסרבים להגיע

גורמים בקרב ראשי העדה לחדשות עשר: "יש עלינו לחץ כבד מאוד מצד תומכי נתניהו לבטל את ההפגנה במוצאי שבת". בלשכת רה"מ אישרו את קיום הפגישה

סערת חוק הלאום: ראשי רשויות דרוזיות הוזמנו לפגישה הערב (חמישי) עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועם המנהיג הרוחני של העדה, השייח' מוואפק טריף. עם זאת, מרבית המוזמנים מסרבים, נכון לעת זו, להגיע לפגישה. בלשכת ראש הממשלה אישרו כי ראשי הרשויות הוזמנו לפגישה, בין היתר, על מנת להגיע להבנות בנוגע לחוק השנוי במחלוקת לפני יום שבת, שבו עתידה להיערך הפגנה.

 

בתוך כך, גורמים בקרב ראשי העדה מסרו לחדשות עשר כי: "יש עלינו לחץ כבד מאוד מצד תומכי נתניהו לבטל את ההפגנה במוצאי שבת". כזכור, ראשי ונציגי העדה הדרוזית התכנסו אמש לדון בהצעת ראש הממשלה נתניהו ואמרו בתום הפגישה כי הדיונים עם נתניהו יימשכו וכי העצרת במוצ"ש תתקיים כמתוכנן.

 

"ראשית, העדה הדרוזית מודה לראש הממשלה על המאמצים הכבירים שהשקיע לעיגון מעמדה החוקתי של העדה הדרוזית במדינת ישראל", נמסר. "אין ספק שנוצר חלון הזדמנויות לתקדים היסטורי לקידום העדה הדרוזית ומעמדה במדינת ישראל".

 

בד בבד, במפגש של ח"כ דיכטר בכרמיאל עם צעירי העדה הדרוזית התחוללה מהומה שבמסגרתה, אחד מהנוכחים בקהל קרא לדיכטר "נאצי". חבר הכנסת דיכטר אמר בתגובה כי הוא "לא מתרגש" והוסיף כי "יבוא חשבון" עם האדם שכינה אותו נאצי. יו"ר פורום המאבק בחוק הלאום, ד"ר אמיר חניפס עוכב כאשר התפרץ לדבריו של דיכטר. "איש לא יעצור אותנו מלמחות נגד החוק הגזעני המכונה חוק הלאום", אמר ד"ר חניפס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נציגי העדה הודיעו כאמור כי יש "להמשיך הדיונים מול צוות ראש הממשלה על בסיס עקרונות המתווה אשר הוצע לצורך הגעה למסמך הבנות המקובל על שני הצדדים". כאמור, בהודעה אמרו כי העצרת במחאה על החוק במוצ"ש תתקיים כמתוכנן. כמו כן, הדגישו כי "נושא השירות הצבאי והגיוס מחוץ לוויכוח הציבורי", וקראו לבני העדה "לנהוג באחריות תוך כיבוד החוק והסמלים שלמענם יצאנו למאבק זה". עוד ציינו בהודעה כי "המאבק הינו חברתי וא-פוליטי".

 

 נתניהו עם נציגי העדה הדרוזית
 

נתניהו עם נציגי העדה הדרוזית ( חדשות עשר)

 

 

כזכור, הצוות שהקים ראש הממשלה על מנת לפתור את המשבר עם העדה הדרוזית, פרסם מוקדם יותר אתמול את מסמך העקרונות שעליו סוכם, יחד עם השייח טריף וראשי העדה. בין היתר, כולל המתווה את עיגון מעמד העדות הדרוזית והצ'רקסית בחוק, והוקרת תרומת חברי העדה לביטחון המדינה. כמו כן, יכלול החוק תמיכה במוסדות העדה וחיזוק היישובים הדרוזיים – כולל פתרונות למחסור בבתים. נוסף על כך, סוכם על "שימור המורשת הדרוזית והחלתה".

 

כמו כן, החוק יכלול את זכאותם של בני המיעוטים להטבות. נוסף על כך, סוכם כי "תרומת הנוטלים חלק בהגנת המדינה, מכל הדתות והעדות" תוכר בחוק. במקביל, הוחלט כי תוקם ועדת שרים לנושא העדה הדרוזית, בראשות נתניהו עצמו, שתפעל לקידום המתווה ולפיקוח על יישומו. פעולות החקיקה בנושא יחלו עם כינוס מושב החורף.

 

הערב, שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה לחוק בדברים שנשאה בכנס חדלות פירעון של לשכת עורכי הדין באילת. "העובדה שחברי כנסת עותרים נגד חוק יסוד מלמדת על חוסר הבנה. בית משפט מתערב בחוק אם הוא סותר חוקי יסוד. אין לבית משפט סמכות לפסול חוק יסוד. יש לנו בימ"ש חזק עצמאי, ויש כנסת שהיא אסיפה מחוקקת ומכוננת והיא זאת שקובעת. אני מציעה לח"כים למשוך את עתירתם", אמרה.

 

בד בבד, מוקדם יותר היום, פרקליט המדינה, שי ניצן, ניצל את מעמד טקס הפרידה משופט בית המשפט העליון אורי שהם כדי להביע פעם נוספת את התנגדותו לחוק

 

ניצן הזכיר בדבריו במרומז את הקבוצות השונות בחברה הישראלית שסובלות מאפליה במסגרת החוק, והביע תקווה לשינוי. "קבוצות של יוצאי אתיופיה, בעלי מוגבלויות, ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, חרדים, להט"בים, פליטים ועוד - כל קבוצה מבקשת מעט מנוח לכף רגלה", אמר. "אני מקווה כי החברה הישראלית תשכיל למצוא את הדרך לאפשר לכל הקבוצות הללו לחוש שוות זכויות, תאבק לשיפור מעמדן, ותאפשר לכולן למצוא ככר רחבה, בה תוכלנה כולן, כל היונים כולן, למצוא מעט מנוח, מעט שלווה, זו לצד זו".

 

במקביל, נשיא ומנכ"ל ארגון הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, ג'רי סילברמן, פרסם הודעה חריגה בנושא החוק השנוי במחלוקת: "כתומכים גדולים של ישראל, אנו מאוכזבים שהממשלה העבירה חקיקה שבפועל מהווה נסיגה בכל הנוגע ליחס למיעוטים. הפדרציות היהודיות עומדות לצד הקהילה הדרוזית ודוחקות במחוקקים הישראלים לעבוד בשיתוף מלא עם קהילה זו על מנת למצוא בהקדם פתרון לסוגיות הממשיות שמטרידות אותם. בכנס הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שיתקיים באוקטובר הקרוב בתל אביב, נתייחס גם לפעילות הרבה שעושות הפדרציות על מנת לסייע בשילוב המיעוטים בחברה הישראלית".