BETA

31.07.2018

16:42

עודכן:

לא קמפיין פוליטי - השבר בחברה הדרוזית אמיתי • פרשנות

קריאתו של הרמטכ"ל להשאיר את המחאה מחוץ לצבא מהווה ניסיון ל"תיקון הנזקים" שגרם חוק הלאום. בקרב החברה הדרוזית נשמעות עוד ועוד קריאות לא לשרת בצה"ל

ביממה האחרונה שלושה קצינים דרוזים ביקשו לפרוש משירות במחאה על חוק הלאום, ונדמה שמדובר בשבר אמיתי בחברה הדרוזית, ולא, כפי שנטען, בקמפיין פוליטי מהצד השמאלי של המפה.


מאז שנחקק החוק, ניתן לראות כיצד כל המערכות מנסות "לתקן נזקים". כך למשל הופיעו מכתב קציני גולני עליו חתם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, מכתב יוצאי הצנחנים עליו חתום הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, והרמטכ"ל איזנקוט, שביקש להעביר אמירה ברורה בנוגע לחשיבותם של הדרוזים, הבדואים, ובני המיעוטים.

 

 קצינים דרוזים שהודיעו על פרישה מצה"ל בעקבות חוק הלאום
 

קצינים דרוזים שהודיעו על פרישה מצה"ל בעקבות חוק הלאום( פייסבוק)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בקרב החברה הדרוזית נשמעות עוד ועוד קריאות לא לשרת בצה"ל ומדובר במשבר אמיתי שמבעבע, ומדינת ישראל צריכה לתת עליו את הדעת.


כאמור, שלושה קצינים דרוזים ביקשו לפרוש משירות בצה"ל ביממה האחרונה, האחרון, סגן תושב דלית אל כרמל, ולפניו שני קצינים נוספים. "אני לא בן אדם של פוליטיקה אבל אני אזרח כמו כולם ונותן את כל כולי למדינה ובסוף אני אזרח סוג ב'?", כתב בפייסבוק שאדי זידאן בן 23, סמ"פ בגדוד לוחם המשרת בצבא כ-5 שנים. "לא תודה, אני לא מוכן להיות חלק מזה וכן, גם אני מצטרף למאבק הזה והחלטתי להפסיק לשרת המדינה הזאת. תודה לך מדינת ישראל".
 

גם סרן עמיר ג'מאל, קצין דרוזי מהכפר ירכא המשרת ביחידה לוגיסטית בזרוע היבשה בצה"ל, פירסם אתמול פוסט בפייסבוק, ובו הודיע כי יפרוש מהשירות במחאה על "חוק הלאום". ג'מאל גם קרא לדרוזים נוספים המשרתים בצה"ל ללכת בעקבותיו. גורמים בצבא טענו כי הקצין העלה את הפוסט בסערת רגשות, והבהירו כי בצה"ל מקווים שלא יפרוש בסופו של דבר, בעקבות שיחות שערך עם מפקדיו. היום נמסר מדובר צה"ל כי מפקדיו של ג'מאל שוחחו עימו שוב , הבהירו לו כי מצופה היה ממנו להימנע מפרסום הפוסט תוך הזדהות כקצין בצה"ל וכי בצה"ל אין מקום לשיח פוליטי מכל סוג. ג'מאל הושעה מתפקידו למשך 14 ימים.

 

בתגובה, קרא הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט לחיילי צה"ל וקציניו להותיר את הנושאים הפוליטיים השנויים במחלוקת מחוץ לכותלי הצבא. "כצבא עם ממלכתי שייעודו שמירה על ביטחון תושבי ישראל וניצחון במלחמה, אנו מחויבים לשמירה על כבוד האדם, ללא קשר למוצא, דת ומגדר, כך היה וכך יהיה תמיד", אמר איזנקוט. "התחייבנו כי האחריות המשותפת ורעות הלוחמים, עם אחינו הדרוזים, הבדואים ויתר בני המיעוטים המשרתים בצה״ל, ימשיכו להוביל את דרכנו.

 

השייח' מוואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, שוחח עם איזנקוט ומסר לאחר מכן: "אני מסכים לחלוטין עם דבריו של הרמטכ"ל ומבקש להותיר את כל הנושאים הפוליטיים והציבוריים השנויים במחלוקת, וביניהם חוק הלאום, מחוץ לכותלי הצבא. אני פונה אל הקצינים והחיילים הדרוזים בשירות הסדיר: 'תסמכו עלינו, אנו נאבק בעבורכם. אין לנו שום ויכוח עם הצבא - אתם חיילים ומפקדים נאמנים, ואני סומך עליכם שתשאירו את עצמכם ואת צה"ל מחוץ למעגל הוויכוח הציבורי'".

 

 הרמטכ"ל גדי איזנקוט
 

הרמטכ"ל גדי איזנקוט (רויטרס)

 

 

בתוך כך, מפלגת מרצ עתרה הבוקר לבג"ץ נגד חוק הלאום. בעתירה טוענת מרצ כי החוק אינו חוקתי, סותר את עיקרון השוויון שהוא עיקרון יסוד של השיטה הדמוקרטית. ״אין תקדים בעולם לעיגון חוקתי של אפליה על רקע גזע, דת או לאום״.

אתמול התכנסה הוועדה שהקים בנימין נתניהו, בראשות ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כדי לדון עם נציגי העדה במחאת הדרוזים על חוק הלאום. בדיון שהתקיים ביקשו נציגי העדה לתקן את החוק. נציגי ראש הממשלה נפגשו עם מנהיגי העדה הדרוזית בראשות המנהיג הרוחני שייח מוואפק טריף ובהשתתפות ראשי רשויות דרוזים, נבחרי ונציגי ציבור. הצוות דן בסוגיות השונות וקבע להיפגש שוב ביום רביעי כדי להמשיך את הדיון בנושא.
 
למרות הקריאות בימים האחרונים מגורמים בעדה הדרוזית לבטל את גיוס החובה לבני העדה בעקבות החוק או לסרב להתגייס, בדיון הבהירו נציגי העדה הדרוזית פה אחד כי נושא הנאמנות למדינה איננו על הפרק וכי הם פונים לכל בני העדה להמשיך "לדבוק בערכים המשותפים ובנאמנות הבלתי מסויגת למדינת ישראל". ראשי העדה הדרוזית הבהירו שוב לאנשיו של נתניהו כי לא יקבלו שום תיקון מחוץ לחוק.
 
מאוחר יותר הוסיפו ראשי העדה הדרוזית: "בני העדה הדרוזית משרתים וימשיכו לשרת בצה"ל בראש מורם, במסירות ומתוך תחושת מחויבות למולדת. יש להשאיר את המחלוקות בנוגע לחוק הלאום במסגרות המקובלות ומחוץ לצבא ולשירות הצבאי, וכן להיזהר מטשטוש של הגבולות בין השניים. אנו נמשיך להיאבק לתיקון החוק כך שיעניק שוויון זכויות ואזרחות שווה".