BETA

23.07.2018

17:46

פונדקאות במחלוקת: מאבק לשיוויון זכויות - או למען הזכות לנצל?

לצד פונדקאיות שטוענות כי השיח בנושא מבטל את קולן, יש מי שמשווה ההליך לסחר באיברים. "אנשים משוכנעים שאם הם מאוד רוצים משהו, זה הופך לזכות, אבל ילד הוא לא זכות"

עצרת המחאה למען מאבק הקהילה הלהט"בית שנערכה אתמול (ראשון) בעקבות חוק הפונדקאות, סחפה אחריה אזרחים מכל הקשת המגדרית כמו גם חברות מסחריות רבות. אולם למרות ההתגייסות חוצת המגזרים למען המאבק, נשמעים גם קולות שמצביעים על אבסורד בדרישת הקהילה הגאה שמבקשת להשתמש בגופן של נשים פונדקאיות, לרוב תמורת תשלום. מנגד, בקרב פונדקאיות בעבר ובהווה, נשמעת הדרישה להפסיק להכתיב להן מה לעשות, גם אם המחיר שהן משלמות הוא לעיתים בלתי נתפס.

 

בשנים עברו, שאלת מוסריותה של הפונדקאות סבבה סביב השימוש שעשו ישראלים בפונדקאיות ממדינות מזרח אירופה והעולם השלישי, אולם בחלוף הזמן אפשרויות אלו הלכו והצטמצמו. כיום, בקרב זוגות-חד מיניים, ניתן לבצע שירותי פונדקאות בארצות הברית ובקנדה בלבד. בארצות הברית הפונדקאות היא גם מסחרית, כלומר עבור תשלום, כמעין "עבודה", אך גם אלטרואיסטית, כלומר מתוך רצון טוב, כאשר לרוב מדובר גם בתשלום מופחת שמשמש בעיקר עבור הוצאותיה של הפונדקאית במהלך התקופה. בקנדה, הפונדקאות היא אלטרואיסטית בלבד. המצב שנוצר, שמחד הביא לצמצום הניצול של נשים במזרח, אך גם הביא לעלייה חדה בעלויות הפונדקאות שיכולה גם לעלות חצי מיליון שקלים ויותר, הוביל לתקוות רבות בקרב זוגות גברים חד-מיניים שהחקיקה הישראלית תשתנה ותאפשר להם להשתמש בשירותי הפונדקאות בארץ, אולם זה לא קרה וההמונים יצאו לרחובות. כעת הדיון המוסרי עבר למוקד חדש - הפונדקאיות הישראליות.

 

"פונדקאות היא ניצול של נשים כי בניגוד לכל עבודה אחרת, מדובר פה בעבודה שמשפיעה על הגוף ושבשלב מסוים - אי אפשר להתפטר ממנה", טוענת מירים גברעם, פעילה פמיניסטית המתמחה בתחום הסחר בבני אדם, שפוסט שכתבה בפייסבוק הפך לזירת התכתשות בנושא. "אם בעבודה בבניין או בסבלות למשל, ניתן לצמצם את הפגיעה בגוף באמצעות נהלים והפסקות, בהיריון אי אפשר להבטיח כלום או לעשות הפסקה - יש תופעות הורמונליות, דיכאונות, שינויים במבנה השלד ועוד. אי אפשר להמנע מזה וזה הפך להיות מוצר שנסחר - קונים היריון".

הפוסט של גברעם:

 

 

כמי שעבדה עם נשים במעגל הזנות, את רואה קווים מקבילים?

"אני לא חושבת שניתן להשוות כי הפגיעה היא שונה, לא מדובר בניצול מיני ובביזוי כמו בזנות. כאן גם המקום להגיד שאם מדובר בפונדקאות אלטרואיסטית, אין לי התנגדות כמו שאני לא מתנגדת לקיום יחסי מין מרצון או להבדיל לתרומת איברים מרצון. אבל ברגע שזה מסחרי, זה כמו סחר באיברים".

 

הקהילה הגאה מוחה על החוסר בשוויון וגם על הזכות להקים משפחה. האם אין להם זכות להביא ילדים לעולם?

"אני מכירה אמנות שמדברות על הזכות לחיים, לביטחון, לכבוד ואפילו לקניין, אבל אני לא מכירה את הזכות להורות. בין אם מדובר בזוגות הטרוסקסואליים, בודדים או גייז, אני לא חושבת שמדובר בזכות. אנשים שכנעו את עצמם שאם הם מאוד רוצים משהו מסויים, זה הופך לזכות שלהם, אבל ילד הוא לא זכות. לראיה, מדינות רבות בעולם, לא רק שלא רואות בזה זכות - אלא הן אף אסרו פונדקאות".

 

 הפגנת הזדהות עם קהילת הלהט"ב בכרמיאל
 

הפגנת הזדהות עם קהילת הלהט"בים בכרמיאל(אילן שיינפלד )

 


"לא מקשיבים לפונדקאיות"

 

המחקר האחרון שנערך בנוגע למצבן של הפונדקאיות בישראל, פורסם על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת  2012 ומציג תמונת מצב שנויה במחלוקת של הנשים שמבקשות לשמש כפונדקאיות בארץ. כך למשל לפי נתוני המחקר, 80% מהפונדקאיות בישראל הצהירו כי המניע שלהן לפנייה לפונדקאות היה כלכלי, 75% מהן היו גרושות וכן נמצא כי רמת ההשכלה שלהן נמוכה מזו של כלל הנשים בישראל.

 

"הנתונים האלה נאספו לפני ששונה החוק בשנת 2010, והם רחוקים מלשקף את מצבן של הפונדקאיות כיום", טוענת מנגד רעות קרנצברג בת ה-37 מקיבוץ נען, אמא לשניים, שילדה בת נוספת כפונדקאית וכעת נמצאת בעיצומו של עוד הליך פונדקאות. "בעבר, עיקר הנשים שהיו פונות לפונדקאות היו במצוקה כלכלית והן עשו את זה כהכנסה נוספת. כיום המצב שונה והרבה נשים נשואות ומשכילות משמשות כפונדקאיות. משרד הבריאות גם בודק שהמועמדות לא עושות את זה ממניע כלכלי בלבד".

 

אז לדברייך, רוב הפונדקאיות בישראל עושות זאת כיום מטעמים אלטרואיסטיים?

"אי אפשר לעשות את זה רק ממניעים כספיים. זה תהליך קשה, ארוך וסיזיפי. מי שבאה נטו בשביל הכסף לא תשרוד. אני יכולה להעיד על עצמי שלכסף לא היה תפקיד בכלל, ואם משרד הבריאות לא היה מחייב לקחת תשלום, לא הייתי לוקחת. יותר מזה, לא מדובר בתשלום, אלא כסכום לפיצוי עבור מה שהפונדקאית והמשפחה עוברים. אני גם לא חושבת שצריך לשלם יותר מ-165,000 שקלים לפונדקאית כפי שהחוק קובע היום".

 

מבחינת קרנצברג, גם פונדקאות מסחרית, שכלפיה עיקר ההתנגדות בארץ ובעולם, צריכה להיות מותרת בחוק. "לא מוצאת שום סיבה למנוע מאדם אחד לעזור לאחר", היא מסבירה. "הפונדקאות צריכה להיות מאושרת לכולם".

 

גם פונדקאות בחו"ל צריכה להיות מותרת בעינייך?

"עם זה קשה לי מאוד, כי בניגוד לארצות הברית וקנדה ששם יש פיקוח רב, במדינות חלשות יותר הפיקוח שונה. הרבה נשים לא עוברות בדיקות רפואיות והן אף נתלשות מהבתים והילדים שלהן כדי לשהות במעיין 'בתי הבראה'. שם באמת נוכחתי שהנשים מגיעות לפונדקאות מתוך צורך כלכלי נטו".

 

אז את מבינה למה אנשים רואים בפונדקאות ניצול?

"אנשים חושבים שבארץ זה כמו במדינות עולם שלישי, אבל בכל הדיונים שנערכים לא מקשיבים למה שהפונדקאיות אומרות. אני כל הזמן שומעת כל מני סיפורים והמצאות, כמו למשל שעושים שימוש בביציות של הפונדקאיות, אבל זה שקר".

 

 אלפים בעצרת קהילת הלהט"ב בכיכר רבין
 

אלפים בעצרת קהילת הלהט"ב בכיכר רבין(רויטרס )

 

 

החפצה, זלזול, והטעייה - הצד השלילי של הפונדקאות המקומית

 

למרות האור החיובי שקרנצברג מאירה על מצב הפונדקאיות בישראל, לא חסרים תיאורים ועדויות, גם באתרים ישראלים, שבהן פונדקאיות מציירות מציאות קודרת בהרבה. גם קרנצברג עצמה מתארת מקרים קשים של פונדקאיות אותן היא מכירה. "פונדקאית אחת ספרה לי איך ההורים הביולוגיים החפיצו אותה במשך כל ההליך. הם אמרו לה לבצע את מה שהם אומרים והדגישו בפניה כי היא 'תרקוד' לפי הרצון שלהם כי הם משלמים לה את הכסף. במקרה אחר ההורים הביולוגיים פנו לפונדקאית וביקשו ממנה לדחות את הלידה בשלושה שבועות כי ההורים של אחד מהם אמורים להגיע לארץ, איך זה היה נראה להם הגיוני בכלל? למרות זאת, המקרים השליליים פחות שכיחים לעומת התהליכים המוצלחים והסינון עובד באופן טוב למדי".

 

אם פונדקאית נוספת שעברה חוויה שלילית וקשה רגשית, היא ד' מהצפון, שלפני ארבע שנים ילדה עבור זוג הורים הטרוסקסואליים. היא תומכת גדולה מאוד של פונדקאות וגם היא שוללת את השיח שרואה בהליך ניצול, אך החוויה שעברה - הותירה אותה עם טעם מר.

 

"פניתי למרכז התיווך לפונדקאות הראשון שמצאתי בגוגל", משחזרת ד' את חוויית הפונדקאות שלה. "היחס היה טוב בהתחלה וקיבלתי מהם הרבה אמפתיה. בשלב מסוים, ניתנה לי הדרכה מטעם מרכז התיווך, שעסקה באופן שבו אני צריכה להציג את עצמי בוועדת הפונדקאות ואמרו לי לשנות כל מני דברים אודותיי. זה נראה לי כמו משהו שהוא פגום מוסרית, אבל בסוף עמדתי בתנאים. למרות זאת, החלק הנורא באמת בסיפור, היה הקשר עם בני הזוג שילדתי עבורם".

 

מה היה קשה בקשר?

"הם פשוט לא היו מסוגלים ללוות אותי לאורך התהליך. אנשים כאלה בדרך כלל לא עושים פונדקאות בארץ אלא פונים לחו"ל, כי בישראל ההקפדה על התהליך המשותף חשובה מאוד. לא היו להם כוחות נפשיים או רצון כלשהו ללוות אותי. אני לא חושבת שזה הפך אותי ל'רחם להשכרה', אבל זה היה לא נעים. הם הגיעו להפקדת העוברים בתחילת התהליך ולהכנה לקראת הלידה. אני מאמינה שגם אותם הדריכו במרכז התיווך, אחרת לא היו מאשרים אותם ומשאירים אותי לבד במהלך התקופה הזאת".

 

כאמור, קהילת הלהט"ב ותומכיה מחו אתמול נגד התיקון לחוק הפונדקאות, שאושר בשבוע שעבר בכנסת, ללא הסעיף המאפשר לגברים יחידנים פונדקאות. חברות רבות במשק הודיעו כי יאפשרו לעובדיהן להיעדר מהעבודה, כ-80 אלף בני אדם השתתפו בעצרת המחאה המרכזית של קהילת הלהט"ב בכיכר רבין שבתל אביב ובשורת מחאות בכל רחבי הארץ.