BETA

18.07.2018

09:46

עודכן:

לאחר ימים של דיונים: חוק הלאום אושר לקריאה סופית בכנסת

החוק השנוי במחלוקת אושר ב"וועדת הלאום"', לאחר ששמונה ח"כים תמכו בו ושבעה התנגדו. ההצעה תעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת הלילה

לאחר ימים של דיונים: חוק הלאום אושר היום (רביעי) ב"וועדת הלאום" לקריאה שנייה ושלישית, חרף התנגדותה החריפה של האופוזיציה, והוא צפוי לעלות להצבעה סופית הלילה. ח"כ בני בגין הודיע כי יימנע בהצבעה.

 

שמונה ח"כים תמכו בחוק: יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה וחברי הכנסת יואב קיש, אבי דיכטר, דודי אמסלם (הליכוד); מיכאל מלכיאלי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו), ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ואורי מקלב (יהדות התורה). שבעה ח"כים התנגדו לחוק: יואל חסון, איתן ברושי, מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אחמד טיבי, יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד) ומיכל רוזין (מרצ).

 

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), הגיבה על אישור חוק הלאום בוועדה: ״לפנות בוקר, כשאצביע נגד החוק, יזלגו דמעות על לחיי. מפלגתי ואני אנשים לאומיים אשר ידעו תמיד לכבד ולממש את הבסיס הממלכתי לקיומנו כאן יחד - מגילת העצמאות. העובדה שלממשלה לא חשוב בכלל שרוב הכנסת תצביע עבור החוק הזה מעידה על נטישה סופית של האבות המייסדים של המדינה ובעיקר של מפלגת חרות, מפלגת האם של הליכוד. חוק הלאום הפך להיות חלק מרשימת חוקים גזעניים ומפלים, אשר פונים רק לבייס ימני במקום לדאוג לאינטרס הלאומי. רק ממשלה חסרת ביטחון שאינה מאמינה בחוסנה של ישראל, מנסה לחזק את מעמדה על ידי חוק יסוד גזעני שעליו אין הסכמה רחבה".

 

אתמול הודיעה הוועדה המשותפת לחוק הלאום כי נדחו כל ההסתייגויות שהוגשו ביחס לחוק, וכי הדיון בעניינו יחודש הבוקר. הוועדה דחתה את ההסתייגויות לסעיף 7 העוסק בפיתוח התיישבות יהודית, שעמד בלב המחלוקת, עד אשר הגיעו ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט לפשרה לגביו. השינויים החדשים שהוכנסו אתמול התייחסו לסעיף 4 העוסק ביחס המדינה לשפה הערבית, ולסעיף 10 העוסק ביחס לשבת.

 

 בנימין נתניהו ויעקב ליצמן
 

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן(רויטרס )

 

 

הנוסח המוצע לחוק היסוד כולל כמה שינויים מהנוסח שעבר בקריאה ראשונה לפני כחודשיים, בהם ביטול הסעיף המתייחס לסמכות בית המשפט לפרש את החקיקה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ושינוי הניסוח הסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית, תוך ביטול הניסוח לפיו "לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה".

 

אתמול פנו ראשי רשויות במגזר הדרוזי והצ'רקסי לראש הממשלה, בנימין נתניהו, במכתב ובו מתחו ביקורת חריפה על החוק וביקשו להימנע מהמשך חקיקתו. זאת, מפני שלדבריהם הצעת החוק "נמנעת מלציין את חלקו של הציבור הדרוזי והצ'רקסי במדינת ישראל ובמרקם החיים הישראלי, ולהבטיח את זכויותיו".

 

המכתב מותח ביקורת על הסעיף הקובע כי המדינה תפעל לעודד התיישבות יהודית. "מיום הקמת המדינה, איבד הציבור הדרוזי למעלה מ-75% מהאדמות שהחזיק בו", נאמר במכתב, "בכפרים הדרוזיים קיימת מצוקת דיור חריפה, כאשר מעולם לא נבנה פרויקט של דיור ציבורי ברשויות הדרוזיות. הקביעה כי המדינה תעודד התיישבות יהודית פירושה הנצחת האפליה".

 

 שר החינוך, נפתלי בנט
 

שר החינוך, נפתלי בנט (רויטרס)

 

 

נוסף על כך, נמתחה ביקורת בנוגע לסעיף שיבטל את מעמד השפה הערבית כשפה רשמית. "הנוסח הקודם, שביקש להבטיח נגישות לשונית של דוברי השפה הערבית לשירותי המדינה - נמחק. בכך טמונה פגיעה עמוקה בכל דוברי השפה הערבית בישראל", כתבו ראשי הרשויות, "איננו מבקשים לשנות את אופייה של המדינה, אולם אנו עומדים על הענקת שוויון אמיתי לציבור הדרוזי והצ'רקסי".

 

אנשי הציבור שחתומים על המכתב הם ראשי הרשויות אבו סנאן, בית ג'ן, ג'וליס, דאלית אל-כרמל, חורפיש, יאנוח ג'ת, ירכא, כסרא-סמיע, כפר קמא, מע'אר, סאג'ור, עוספיה, פקיעין, ראמה עין אל-אסד וריחניה.

 

ביום שבת השתתפו אלפי מפגינים בצעדה נגד חוק הלאום שהתקיימה בתל אביב. יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר בהפגנה כי מדובר ב"חוק שכל כולו תקיעת אצבע בעיניהם של חמישית מהאזרחים, סכסוך ופילוג מכוון כדי להרוויח עוד קצת הון פוליטי לעריצות נתניהו. בממשלה שאיבדה כל בושה, שמפחדת מהצל של עצמה, הרוב דורס את המיעוט, החקיקה גזענית, והמרחב הדמוקרטי באיום מתמיד". עוד הוסיף כי "למרות זאת, אף חוק גזעני לא יעלים אותנו. אנחנו נישאר במולדתנו. נישאר כאן שני עמים וניאבק למען זכויות לכולם ושוויון לכולם".

 

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, שנכחה אף היא בהפגנה, אמרה: "הדבר האחרון שישראל צריכה השבוע זה את חוק יסוד הגזענות, שנוסח במחשכים, בסחר מכר ובכיפופי ידיים בין הח"כים הכי לאומניים בכנסת. אני פונה מכאן לראשי הקואליציה - משכו את החוק".

 

בשבוע שעבר נערך דיון סוער בוועדה המיוחדת העוסקת בחוק הלאום לקראת ההצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. במהלך הדיון הוציא יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), את ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) לאחר שהקריאה חלקים ממגילת העצמאות. לבני בתגובה אמרה "בושה שמוציאים מדיון בגלל קריאת מגילת העצמאות". 

 

הדיון התקיים מספר שעות לאחר שהנשיא ראובן ריבלין פנה באופן חריג לחברי הוועדה המשותפת, והביע חשש כי הסעיף הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", עלול לפגוע, לדבריו, בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל. ריבלין התייחס בדבריו ל"וועדות הקבלה" ביישובים קהילתיים קטנים, וציין כי חוק שעבר בנושא בשנת 2011, תחת כהונתו של ריבלין כיו"ר הכנסת, קובע איסור אפליה מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

 

כשעה לאחר מכן, שלח היועץ המשפטי של הכנסת חוות דעת משפטית לקראת הדיון, בה כתב כי הוא "ממליץ לא לאשר את הסעיף ועדות הקבלה בנוסח המוצע". בחוות דעתו כתב איל ינון כי הוא "סבור שהנוסח המוצע של הסעיף חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".

 

עוד הוסיף היועץ המשפטי של הכנסת כי הוא "מציע לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".