BETA

18.07.2018

15:15

עודכן:

עקב פרשת המסרונים שנחשפה בחדשות עשר: השופטת הודחה מתפקידה

פרסום ראשון: בית הדין המשמעתי הדיח את רונית פוזננסקי כץ, בעקבות התכתבותה עם נציג רשות ניירות הערך בפרשת 4000 • מסרון נוסף שנחשף בגזר הדין: "הרעפתי עליך שבחים"

פרסום ראשון: בעקבות פרשת המסרונים שנחשפה בחדשות עשר, קבע היום (רביעי) בית הדין המשמעתי להדיח את השופטת רונית פוזננסקי-כץ מתפקידה. "אין ספק שנגרמה פגיעה באמון הציבור בטוהר ההליך שניהלה השופטת. אין ספק שזו סנקציה קשה ביותר. לא ראינו מנוס מלהפעילה נוכח מעשיה ומחדליה של השופטת. ברם להשקפתנו יש לקבוע רף גבוה ביחס להתנהגות נאותה וראויה של שופטות ושופטים בישראל כמסר חד וברור לשופטים עצמם", נכתב בהחלטת השופטים.

 

"המסר שאמור לצאת מבית הדין המשמעתי לכל שופטי ישראל הוא שהפרה של דיני המשמעת תיתקל בתגובה חריפה, אפילו חריפה במיוחד", נכתב עוד בבהחלטת הדין המשמעתי. "נגזר עלינו להחמיר עם עצמו ועם אלה שהם בשר מבשרינו".

 

אולם, לחדשות עשר נודע כי ההחלטה לא הפתיעה את בכירי מערכת המשפט, שחלקם העבירו לפוזננסקי-כץ מסרים כי עליה לפרוש מתפקידה, כבר אחרי שהיא נחשפה. "בסופו של דבר פוזננסקי-כץ שילמה בראשה על נורמה שהייתה קיימת במערכת המשפט", אמרו בכירים במערכת המשפט לחדשות עשר. זאת, בניגוד למה שנכתב בגזר הדין. לדברי הבכירים, בית הדין המשמעתי שהחליט על גזר הדין "קצת מנותק" מהמציאות.

 

 

 

 

פוזננסקי ושחם-שביט
 

פוזננסקי ושחם-שביט (חדשות עשר)

 

 

בד בבד, בהחלטת בית הדין המשמעתי התפרסמו מסרונים נוספים שנשלחו בין פוזננסקי כץ לתובע שחם שביט. באחת הפעמים, כתב כץ לשביט כי "את הולכת לאהוב את הצו הזה". בתגובה ענתה לו השופטת: "אני מתחילה לחשוש". במקרה אחר, כתבה השופטת לתובע: " אם זה מעודד אותך, הספקתי להרעיף עליך שבחים בפני אביחי נשיאנו (אביחי דורון, נשיא בית המשפט המחוזי)".

 

בסביבת השופטת פוזננסקי כץ התקבלה ההחלטה בהלם ובאכזבה. עו"ד ציון אמיר, שמייצג אותה, אמר כי "קשה מאוד-מאוד-מאוד להבין, לקבל או להשלים עם תוצאה של הדחה. התביעה הכללית לא ביקשה את זה. זה דבר בלתי נתפס במכלול הנסיבות". "ההחלטה של בית הדין הפתיעה אותנו", אמר עו"ד אייל רוזובסקי, פרקליטה של פוזננסקי, "היא החלטה חמורה, בעינינו גם לא מידתית. לתת עונש שהוא חמור יותר מהעונש הראוי, זה דבר לא צפוי, מפתיע לא מידתי וגם פוגע באמון הציבור".

 

בחודש אפריל הרשיע בית הדין את פוזננסקי-כץ בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל, ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים, לאחר שהודתה במעשיה.

 

התביעה ושרת המשפטים איילת שקד ביקשו להשעותה לשנה מהתפקיד ולמנוע ממנה מלעסוק במשפט פלילי במשך שנתיים נוספות. בדיון ההרשעה שנערך בפני הרכב בית הדין המשמעתי בראשות הנשיא בדימוס השופט אשר גרוניס, שופט בית המשפט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופטת אסתר הלמן, הודתה פוזננסקי-כץ כי ההתכתבויות שערכה עם ערן שחם-שביט לא היו ראויות.

 

בחודש שעבר הבהיר השופט גרוניס, לנציגיה של פוזננסקי-כץ ולנציג השרה שקד, כי אין לו סמכות להשעות את השופטת וכי האפשרויות שעומדות בפניו הן גזר דין של הדחה או נזיפה. עורכי דינה של השופטת, ציון אמיר ואייל רוזובסקי, ביקשו להסתפק בנזיפה בלבד. נציגה של השרה שקד טען בשמה בדיון כי במשרד המשפטים לא מסתפקים בנזיפה כיוון שלדעת אנשי המשרד, מדובר בפגיעה חמורה באמון הציבור. כמו כן, הודיע הנציג כי במשרד סבורים שלחברי הוועדה יש סמכות להשעות וכי השרה שקד סבורה כי הדחה זהו עונש חמור מדי. 

 

בחודש פברואר חשף כתב חדשות עשר דורון הרמן התכתבויות בין פוזננסקי-כץ לנציג רשות ניירות הערך בפרשת 4000 (תיק בזק-וואלה) ערן שחם-שביט. המסרונים העלו חשש לתיאום ימי המעצר שתקבע השופטת לחשודים בתיק, אך השניים טענו כי ההתכתבויות נגעו לדיון מקדים בין נציג ני"ע למציג המשטרה.

 

תחילה הורחקו פוזננסקי-כץ ושחם-שביט מטיפול בתיק. הוחלט כי השופט עלאא מסראווה יחליף את פוזננסקי-כץ בכל הדיונים בפרשה, וכן כי שחם-שביט יוחלף כמנהל החקירה מטעם הרשות לניירות ערך. בחודש שעבר חתם שחם שביט על הסדר טיעון עם נציבות שרות המדינה לפיו יודה בחלקו בפרשה, יקבל נזיפה חמורה, ויורד בדרגה למשך שנה. במסגרת ההסדר, שחם-שביט שב לעבודתו ברשות לניירות ערך. על פי ההסדר, תחילה, ישוב החוקר לתפקיד עורך דין במחלקת החקירות של הרשות, ובתום תקופה של תשעה חודשים יוכל לשוב לתפקידו הקודם כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות, ואף לייצגה בערכאות משפטיות.

 

 התכתבות בין שופטת השלום פוזננסקי כץ לנציג רנ"ע
 

התכתבות בין שופטת השלום פוזננסקי כץ לנציג רנ"ע (חדשות עשר)

 

 

הנוהל החדש שגובש בעקבות חשיפת הפרשה

 

בתחילת החודש פורסמה הוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שעוסקת בממשק העבודה בין שופטים ובין גורמי תביעה וחקירה בבקשות לפני הגשת כתב אישום. ההוראה תיכנס לתוקפה ב-6 בספטמבר.

 

ההוראה מתייחסת למספר היבטים בקשר בין הגורמים והשונים וקובעת כי הקשר בין השופט ובין גורמי החקירה והתביעה וכל גורם המופיע בפניו בבקשות השונות יתקיים אך ורק במהלך הדיון המתקיים בפניו בבקשה והשופט יימנע מכל קשר ישיר או בלתי פורמלי אחר עמם. כמו כן, נקבע כי בקשות מעצר ובקשות למתן צווים יוגשו בשעות העבודה הרגילות למזכירות בית המשפט. לא תתאפשר הגשת בקשות במישרין לשופט או למי מאנשי לשכתו, בלשכתו או באולמו.

 

עוד נכתב בהוראה כי בכל בית משפט שבו נדונות בקשות מעצר או בקשות למתן צווים ייקבעו נשיא בית המשפט או סגניו את הרכב השופטים שידון בהן. בנוסף, חומר החקירה יוצג לשופט במהלך הדיון באולם ביהמ"ש בין בדיון המתקיים במעמד כל הצדדים ובין בדיון המתקיים במעמד צד אחד. ככל שהדבר נדרש, יפסיק השופט את הדיון ויעיין בחומר החקירה בלשכתו ללא נוכחות מי מהצדדים.

 

בנוסף נקבע כי בתיקי חקירה רחבי היקף, ועל פי בקשה מנומקת שתוגש, רשאי בית המשפט להתיר לנציג היחידה החוקרת להגיש את חומר החקירה מראש באמצעות המזכירות. השופט או אנשי לשכתו לא יקיימו קשר ישיר מול נציג היחידה החוקרת לעניין קבלת חומר החקירה. כמו כן, כל דיון בבקשה יתועד בפרוטוקול וכן יתועדו כל המסמכים שהוגשו במהלך הדיון. בנוסף, החלטות בבקשות מעצר ובבקשות למתן צו יינתנו ויתועדו במערכת "נט המשפט", למעט במקרים חריגים ובאישור נשיא ביהמ"ש או סגנו.