BETA

למרות סערת חוק הגיוס - יהדות התורה נשארת בממשלה, בינתיים

יומיים לאחר שהמדינה הגישה לבג"ץ בקשה לעכב את תאריך היעד שהוצב לחקיקת החוק החדש, הורתה מועצת גדולי התורה לנציגי אגודת ישראל להישאר בקואליציה עד לתחילת חודש אלול

מועצת גדולי התורה הורתה אמש (שלישי) לנציגי אגודת ישראל, שבראשם ניצב סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, להמתין עם פרישתם מהממשלה על רקע סערת חוק הגיוס, עד לתחילת חודש אלול (יתחיל ב-12 באוגוסט).

 

החלטת המועצה הגיעה לאחר שביום ראשון הגישה המדינה לבג"ץ בקשה לעכב בשבעה חודשים את תאריך היעד שהוצב לחקיקת חוק הגיוס החדש, כלומר עד לתום כנס החורף הבא של הכנסת: ה-12 באפריל 2019. "הדרג המדיני קיווה להשלים המלאכה ולהביא את הצעת החוק הממשלתית בטרם סיומו של כנס הקיץ הנוכחי, ביום 22.7.18; ואולם, חרף מאמצים אלו, בימים האחרונים התברר, כי לא ניתן להשלים את הליך החקיקה הנדרש בפרק הזמן שנקבע בפסק הדין", נכתב בבקשה.

 

"בקשה זו מוגשת כמוצא אחרון של ממש, על רקע הסוגיה הרגישה והייחודית עליה נסובות העתירות שבכותרת, ועל מנת להימנע ממצב של היווצרות 'ואקום נורמטיבי'", נכתב בבקשה. "מורכבותה ורגישותה של הסוגיה מחייבות כי ההסדר החקיקתי... יקבע מתוך זהירות, רגישות, כבוד הדדי, ותוך גיוס הסכמתה ותמיכתה, ככל הניתן של אוכלוסיית היעד הרלוונטית - המגזר החרדי ונציגיו".

 

עוד נכתב בבקשה כי בפרק הזמן שהעמיד בית המשפט לשם קידום תיקון החקיקה, עמלו גורמי מדינה שונים, במטרה להביא לתיקון החוק בפרק הזמן שנקצב אולם חרף המאמצים, מהלך חקיקת הסדר חדש טרם הושלם. בהיעדר תיקון חקיקה שיחליף את תיקון 21 שבוטל על ידי בג"ץ וללא דחייה נוספת, גם בני הישיבות יוכנסו להסדר הגיוס הכללי כבר בחודש ספטמבר הקרוב.

 

 חרדים מפגינים נגד גיוס
 

חרדים מפגינים נגד גיוס (רויטרס )

 

 

בשבועות האחרונים ניסו בממשלה לקדם במרץ חוק גיוס חדש שיסדיר את סוגיית גיוס בני הישיבות. בשבוע שעבר דנה ועדת הגיוס בכנסת בשינוי נוסח של סעיף עיקרי בחוק שגיבשה ועדה מיוחדת במשרד הביטחון. לפי ההצעה, יימחק הסעיף הקובע כי מטרת החוק היא "צמצום אי השוויון בגיוס תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה", ובמקומו ייכתב כי המטרה היא "לעגן בחוק הסדר לדחיית שירות לתלמידי ישיבות אשר תורתם אומנותם, תוך הכרה בערך לימוד התורה".

 

הסעיף המוצע אף קובע כי תהיה חתירה מתמדת להגברת השתלבותם של החרדים בשירות סדיר, "וכל זאת בתהליך הדרגתי ומדוד על יסוד הסכמה רחבה". ח"כ אלעזר שטרן ממפלגת יש עתיד הודיע בוועדה כי אם יוחלט לשנות את נוסח המטרה של החוק, מפלגתו לא תמשיך לתמוך בחקיקה כבעבר. ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו הבהיר גם הוא כי ״השינויים שלכאורה בוצעו בחוק הגיוס אינם מקובלים על ישראל ביתנו, כפי שהבהרנו גם בדיוני הוועדה. לפיכך הפרסומים כאילו ישנה הסכמה על שינויים כאלה ואחרים אינם נכונים".

 

לפני כשבועיים וחצי, אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את החוק שמוביל שר הביטחון, אביגדור ליברמן. 63 ח"כים תמכו בחוק ו-39 הצביעו נגד. הקואליציה בסיוע מפלגת יש עתיד מהאופוזיציה הצביעה בעד חוק, ואילו מפלגות החרדים (יהדות התורה וש"ס) התנגדו. חברי הרשימה המשותפת לא נכחו במליאה. הח"כים החרדים לא הצביעו בסיבוב הראשון ורק לאחר שווידאו כי אכן יש רוב מוצק להצעת החוק - הצביעו נגד.

 

שר הביטחון אביגדור ליברמן
 

שר הביטחון אביגדור ליברמן( אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

 

 

בספטמבר 2017 פסקו שופטי בג"ץ כי החוק המאפשר פטור לחרדים מגיוס אינו עומד במבחן החוק, וכי יש לבטלו מאחר והוא פוגע בשוויון. השופטים קבעו כי ביטולו של ההסדר ייכנס לתוקף רק בעוד כשנה ממועד מתן פסק הדין, שציין כי מאז שחוקק החוק ישנם פחות מתגייסים חרדים, דבר שפוגע לדברי השופטים פגיעה חמורה במידתיות ובשוויון.

 

זו הייתה הפעם השנייה בה מבטל בג"ץ את חוק גיוס החרדים, לאחר שבפסק דין שניתן בשנת 2012 נקבע כי "חוק טל", לדחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם, איננו חוקתי. הממשלה הקודמת חוקקה את "חוק השוויון בנטל" שאותו הובילה מפלגת יש עתיד, אך לאחר הבחירות החרדים דרשו לבטל את החוק, ואף התנו את תמיכתם בראש הממשלה נתניהו בכך - סעיף שהוכנס להסכמים הקואליציוניים. הכנסת הנוכחית אישרה ברוב של 49 תומכים מול 36 מתנגדים תיקון שדוחה את יישומו של החוק הקודם בשש שנים, ומסיר בפועל את חובת הגיוס לצה"ל לצעירים חרדים. אותו תיקון נפסל כאמור לפני כשנה.