BETA

16.07.2018

09:30

עודכן:

ההצבעה על חוק הלאום תתעכב; רה"מ: הוא יעבור השבוע

הוועדה המיוחדת תמשיך להצביע על ההסתייגויות הנוגעות לחוק מחר כאשר ברקע התנגדות החרדים לסעיפים בו. נתניהו: "בימים הקרובים נעביר את החוק הזה"

הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת ווועדת חוקה, חוק ומשפט דנה היום (שני) ב"חוק הלאום", לקראת ההצבעה על חוק היסוד מעורר המחלוקת במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. ההצבעה בנוגע להסתייגויות מהחוק תמשיך מחר כאשר ברקע התנגדות החרדים לסעיפים בו. אף על פי כן, הוא צפוי להגיע להצבעת הכנסת בימים רביעי וחמישי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בישיבת סיעת הליכוד: "חוק הלאום חוק חשוב מאין כמוהו. אם לא בשעות הקרובות, אז בימים הקרובים נעביר את החוק הזה שהוא מאד חשוב כדי להבטיח את היסוד של הקיום שלנו".

 

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) וח"כ רחל עזריה (כולנו) הוצאו מהדיון לאחר שדיברו ללא רשות. בתוך כך, הקריא היו"ר אמיר אוחנה (הליכוד) הקריא את הנוסח החדש לסעיף "התיישבות יהודית" שאומר כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר

"נאזקה בשרשרת ברזל": תושב בת ים חשוד שכלא קרובת משפחה שלו

צעירים פרשו מתגלית וביקרו במזרח י-ם: "לא מלמדים על הכיבוש"

המשטר הסורי: ישראל תקפה מוצב של הצבא, "תשעה לוחמים נהרגו"

 

בד בבד, דרש חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה) להביא את חוק הלאום להכרעת הרבנים. "עצם קיומו של חוק יסוד המעביר את מאבקי דת ומדינה מהכנסת לבג"ץ מהווה סכנה איומה לציבור החרדי", כתב אייכלר במכתב שנשלח לחברי כנסת של יהדות התורה וש"ס. 

 

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) יצאה נגד החוק. "החוק הזה הוא גלולת רעל בדמוקרטיה הישראלית", אמרה, "במשך 70 שנה היה לנו העמוד שלפני המחנה - מגילת העצמאות והיום אנחנו מפנים לה עורף. זה שלא מוסיפים את ה'דמוקרטית' ואת ערכי השוויון אומר בצורה ברורה שניתן לפעול בניגוד להם".

 

 בנימין נתניהו ויעקב ליצמן
 

הגיע להסכמה עם בנט. נתניהו (רויטרס )

 

 

במהלך הדיון אמר חבר הכנסת יואל חסון (המחנה הציוני) כי "ח"כ אבי דיכטר, יוזם החוק, לא זוכר שמפלגת קדימה בזמנו בלמה את הצעת חוק הלאום. עכשיו הוא פועל ככלי שרת בידי מי שמבקש להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה בניגוד לרצון אזרחי ישראל". לדבריו, "אם זאב ז’בוטינסקי היה חי, הוא היה מוקיע את החוק הזה".

 

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) הוסיף כי מדובר ב"חוק רע ועדיף שלא ייכנס לספר החוקים. איך זה נשמע באנגלית 'לייהד את הגליל'. זה צירוף איום ונורא. לא תצליח להסביר את זה בעולם". מנגד, ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הגן על החוק, אבל תקף את הקואליציה בעקבות הרצון להכיר רק בעברית כשפה רשמית בישראל . "לחוק הלאום מקום בחוקה הישראלית כחלק ממכלול חוקי היסוד - מדינה יהודית לצד דמוקרטית כערכים משלימים ולא מתנגשים", אמר פולקמן והוסיף כי "סעיף השפה כחלק מהחוק מיותר כי הוא מעורר פגיעה סמלית במיעוטים בלי שום תועלת אמיתית והוא רק פרי התעקשות פוליטית של גורמים פופוליסטיים בעלי אינטרס בתוך הקואליציה".

 

בתום מגעים אינטנסיביים שנמשכו כמה שעות, הגיעו אתמול ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט להסכמה בנוגע לנוסח החוק. לפי הפשרה, שהוצעה על ידי בנט, סעיף 7ב' שעמד בלב המחלוקת ינוסח באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". נוסח זה מוסכם גם על הגורמים המשפטיים והן על מפלגות הבית היהודי והליכוד.

 

הנוסח המוצע לחוק היסוד כולל כמה שינויים מהנוסח שעבר בקריאה ראשונה לפני כחודשיים, בהם ביטול הסעיף המתייחס לסמכות בית המשפט לפרש את החקיקה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ושינוי הניסוח הסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית, תוך ביטול הניסוח לפיו "לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה".

 

המחאה נגד החוק

 

ביום שבת השתתפו אלפי מפגינים בצעדה נגד חוק הלאום שהתקיימה בתל אביב. יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר בהפגנה כי מדובר ב"חוק שכל כולו תקיעת אצבע בעיניהם של חמישית מהאזרחים, סכסוך ופילוג מכוון כדי להרוויח עוד קצת הון פוליטי לעריצות נתניהו. בממשלה שאיבדה כל בושה, שמפחדת מהצל של עצמה, הרוב דורס את המיעוט, החקיקה גזענית, והמרחב הדמוקרטי באיום מתמיד". עוד הוסיף כי "למרות זאת, אף חוק גזעני לא יעלים אותנו. אנחנו נישאר במולדתנו. נישאר כאן שני עמים וניאבק למען זכויות לכולם ושוויון לכולם".

 

 ההפגנה נגד חוק הלאום
 

ההפגנה נגד חוק הלאום( עומדים ביחד)

 

 

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, שנכחה אף היא בהפגנה, אמרה: "הדבר האחרון שישראל צריכה השבוע זה את חוק יסוד הגזענות, שנוסח במחשכים, בסחר מכר ובכיפופי ידיים בין הח"כים הכי לאומניים בכנסת. אני פונה מכאן לראשי הקואליציה - משכו את החוק".

 

בשבוע שעבר נערך דיון סוער בוועדה המיוחדת העוסקת בחוק הלאום לקראת ההצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. במהלך הדיון הוציא יו"ר הוועדה, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), את ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) לאחר שהקריאה חלקים ממגילת העצמאות. לבני בתגובה אמרה "בושה שמוציאים מדיון בגלל קריאת מגילת העצמאות". 

 

הדיון התקיים מספר שעות לאחר שהנשיא ראובן ריבלין פנה באופן חריג לחברי הוועדה המשותפת, והביע חשש כי הסעיף הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", עלול לפגוע, לדבריו, בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל. ריבלין התייחס בדבריו ל"וועדות הקבלה" ביישובים קהילתיים קטנים, וציין כי חוק שעבר בנושא בשנת 2011, תחת כהונתו של ריבלין כיו"ר הכנסת, קובע איסור אפליה מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

 

כשעה לאחר מכן, שלח היועץ המשפטי של הכנסת חוות דעת משפטית לקראת הדיון, בה כתב כי הוא "ממליץ לא לאשר את הסעיף ועדות הקבלה בנוסח המוצע". בחוות דעתו כתב איל ינון כי הוא "סבור שהנוסח המוצע של הסעיף חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".

 

עוד הוסיף היועץ המשפטי של הכנסת כי הוא "מציע לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".