BETA

18.07.2018

16:00

בתי"ס בסכנת קריסה, גשרים לא חוזקו: דוח חריף על המוכנות לרעש

מבקר המדינה הצביע על שורת ליקויים קשים הנוגעים לתשתיות האנרגיה, המים, התחבורה והבניין, ועלולים להגביר את ממדי האסון במקרה של רעידת אדמה חזקה שתגבה אלפי קורבנות

משרד מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) את הדוח "מוכנות לקראת רעידות אדמה – מבנים ותשתיות". זאת, לאחר שהמבקר יוסף שפירא הורה להקדים את פרסום המסמך לנוכח רצף רעידות האדמה שהורגשו בצפון הארץ בשבועיים האחרונים, ועל רקע הערכות המומחים כי התרחשותו של רעש חזק היא ודאית. המבקר מצא כי במקרה של רעידת אדמה חזקה ייתכנו ליקויים קשים באספקת אנרגיה ומים, כמו גם סכנה ממשית לשלמותם הפיזית של של בתים פרטיים ומבני ציבור, תעשייה, בריאות, הצלה ועוד.
 

בשנת 1837 התרחשה רעידה אדמה עוצמתית בסמוך לצפת, והסבה לעיר ולסביבתה נזק קשה. 90 שנה מאוחר יותר, התרחשה רעידה בעוצמה 6.25 בסולם ריכטר באזור בקע ים המלח - רעידה שגרמה למאות הרוגים ופצועים באזור. בשבועיים האחרונים, הרשויות המקומיות דיווחו על 14 רעידות אדמה בצפון הארץ, כשהחזקה שבהן, בעוצמה 4.4, פקדה את צפון הכינרת. למרות שלא היו נפגעים בנפש ברצף הרעידות האחרון, הממשלה כבר נערכת לתרחיש שבו יהיו כ-7,000 הרוגים, עשרות אלפי פצועים, אלפי לכודים וכ-170,000 איש שיוותרו ללא קורת גג.

למרות היערכות הממשלה, משרד מבקר המדינה, שבחן את הערכות גופי התשתיות, הסיוע והרשויות המקומיות מצא כאמור כי ישנם לא מעט ליקויים הדורשים התייחסות רצינית שתוכל לצמצם את ממדי האסון הפוטנציאלי.
 

הנזקים מרעידת האדמה בטבריה
 

הנזקים מרעידת האדמה בטבריה (דוברות והסברה עיריית טבריה )

 

 

הליקוי הראשון שצוין בדוח המבקר נוגע לוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, שהוקמה ב-1999 לאחר הרעש החזק בטורקיה. תפקידה של הוועדה הוא לעסוק בתיאום ובקרה של המשרדים והגופים שאמורים להיות מעורבים במאמצי ההצלה והשיקום במקרה של רעידה. לפי המבקר, למרות שהוטל על הוועדה לקדם את היערכות המדינה לרעידת אדמה, הממשלה לא העניקה לה את הסמכויות הנדרשות לביצוע המטרה שלשמה הוקמה ובפועל איך לה סמכות חוקית לחייב היערכות לרעידת אדמה.
 

באשר למצב תשתיות האנרגיה במדינה, נכתב בדוח כי קיים חשש מפגיעה במשק החשמל לאור נזק אפשרי לצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל. משק החשמל הישראלי מבוסס ברובו על הגז הטבעי, ובלעדיו, כך לפי הדוח, צפויים שיבושי אספקה כבדים. במקביל, ישנן תשתיות חיוניות למשק שאינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים שאמורה לספק דלק חלופי לגז הטבעי בשעות חירום. למרות תוכנית תמ"א 37/3 שמקדם משרד האנרגיה לשם פתרון בעיה זו, עדיין לא ניתן מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי.


גם משק המים הישראלי עלול לסבול משיבושים קשים. הדוח מבקר את רשות המים שבמשרד האנרגיה, על כך שאינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לבחון את עמידות התשתיות בפני רעידות האדמה. נוסף על כך, המבקר מדגיש כי יחידת המים של המינהל האזרחי אינה מפקחת על עמידותן של תשתיות המים ביהודה ושומרון. הדוח מצביע על כך שבשעת רעידת אדמה עלולות להתרחש פריצות בצנרת הביוב, שלא מן הנמנע כי יחלחלו למי התהום ולמקורות מים נוספים ויביאו להתפרצות מחלות.

 

 רעידות האדמה לאורך ההיסטוריה של ישראל

רעידות האדמה לאורך ההיסטוריה של ישראל( החברה הגיאולוגית הישראלית)

 

תשתיות תחבורתיות רבות עמדו גם הן למבחן המבקר, ולפי הדוח נמצא כי רציף הדלק בנמל חיפה, שנבנה בתקופת המנדט הבריטי, עלול להיפגע ולהוביל לזיהום מי הים ולשיבושים באספקת הדלקים. כמו כן, שדה התעופה בנבטים, שכבר לפני שנים הוחלט כי ישמש כשדה חלופי בשעת חירום, לא הוסדר תפעולית והמשמעות האפשרית היא פגיעה במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי, כמו גם שיבוש הפעילות של נתב"ג. גם עמידות התשתיות היבשתיות בישראל עומדת בפני סימן שאלה מאחר ונמצא כי למשרד התחבורה אין מיפוי שלם של תשתיות אלו, וכן עולה כי מתוך למעלה מ-70 גשרים המצויים ברמות סיכון גבוהות, רק שלושה חוזקו עד לסיום הביקורת.


כמו תשתיות התחבורה, גם מבנים רבים בישראל אינם עומדים בתקנים הנדרשים להתמודדות עם רעידות אדמה. מתוך 1,600 מבני חינוך המיועדים לחיזוק, רק 50 חוזקו עד לסיום הביקורת (200 נוספים נמצאים בתהליכי תכנון), וזאת מבלי לקחת בחשבון את אלפי התלמידים שלומדים במבנים פרטיים שלא נבחנה עמידותם ברעידות אדמה. גם מוסדות בריאות ובתי חולים בארץ לא חוזקו באופן מלא, חרף החלטת ממשלה בנושא משנת 2008, ויתרה מכך, למשרד הבריאות אין מידע על מצבם הפיזי של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים שבהם מטופלים אלפים ברחבי הארץ.
 

 מבני הציבור שחוזקו עד לסוף שנת 2017
 

מבני הציבור שחוזקו עד לסוף שנת 2017(ועדת ההיגוי )

 


גם מצבן של תחנות הכבאות אינו ידוע, מאחר שלרשות הכבאות ולמשרד לביטחון הפנים אין מידע מספק על התחנות שעלולות להיפגע בעת רעידת אדמה. בתוך כך, 185 תחנות כיבוי אש, משטרה, מד"א ומתקני שב"ס נבנו לפני שנת 1980, כך שייתכן שהן נדרשות בחיזוק. כמו כן, מתוך כ-300 מבני תעשיה ומפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים, רק מאה קיבלו הנחיות להתמודדות עם רעידות אדמה עד סוף 2017. עוד מצא המבקר כי גם מבני תיירות רבים עומדים בפני סכנה, שכן בידי משרד התיירות אין מיפוי של בתי המלון בארץ ועמידותם ברעידת אדמה, ונוסף על כך אין בידי המשרד את הכלים לחייב אותם לשתף את המידע הזה או לבצע חיזוק נדרש.


באשר למבני המגורים בישראל, מצא המבקר כי עד סוף שנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ"א 38, אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת ובהיעדר תמריץ לבצע החיזוק, ספק אם גורם פרטי או ממשלתי כלשהו ייקח את המושכות לידיו. עוד מצביע המבקר על כך שגם השימוש בבטון בישראל נעשה מבלי שאומצה תקינה בין-לאומית וכפועל יוצא ייתכן שימוש בבטון שאינו תקני ושעשוי להשפיע לרעה על יציבות המבנים.


סיכון בטיחותי נוסף שמצא המבקר מתייחס להתנהלות משרד האנרגיה. מהדוח עולה כי המשרד טרם העביר לרשות הכבאות את מיפוי פריסת צוברי גז הבישול ברחבי הארץ. בעת רעידת אדמה עלול הדבר להוביל לפגיעה קשה ביעילותה של רשות הכבאות לתת מענה לאכולוסיה שיכולה להיפגע.


ליקוי חמור נוסף, שבמקרה של רעידת אדמה עלול להתפס כמחדל, נוגע לפעילות מערך ההתרעה. עד לחתימת הדוח טרם הושלמה הקמת מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה ומתן התרעות עליהן. כמו כן, התקציב שהקצתה הממשלה לרכישת "כרוזיות" המספקות התרעה קולית, אינו מספיק להיקף הרכישה שהממשלה עצמה קבעה. זאת ועוד, חרף החלטת הממשלה משנת 2009, טרם הוקמה היחידה הסיסמולוגית במכון הגיאולוגי.

 

 אומדן הנזקים הלאומי שנקבע בשנת 2016

אומדן הנזקים הלאומי שנקבע בשנת 2016 (ועדת ההיגוי)

 


עוד מתייחס הדוח לליקויים בהיערכות הפיננסית והביטוחית של תושבי המדינה. המבקר מראה כי שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני רעידות אדמה נמוך מאחוז בודד. כמו כן, שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע או ביטוחים מוגדלים לערך הדירה – נמוך מאוד. דוגמה נוספת שנותן המבקר לליקויים הביטוחיים מתייחסת לביטוח התאונות האישיות שמקבלים כל תלמידי ישראל. על אף כי הביטוח המדובר מעוגן בחוק לימוד חובה, בפוליסות הביטוח של התלמידים ישנה החרגה שקובעת כי אין כיסוי מפני רעידת אדמה או תאונה שאירעה בגללה.


בניסיון להתמודד על הליקויים והכשלים המבקר ממליץ ראשית להעניק לוועדת ההיגוי את היכולת לקדם את הפעילות הקשורה להיערכות לרעידות אדמה ואת סמכויות האכיפה הנדרשות לה. ממשרד האנרגיה המבקר מצפה שיבחן את מצב תשתיות האנרגיה, עמידותן ואת הצורך בהרחבתן וחיזוקן. המלצה דומה נותן המבקר גם לרשות המים שצריכה לבחון את מצב תשתיות המים ולהכין תוכנית היערכות מקיפה.


נוסף על כך ממליץ הדוח כי משרד התחבורה, יחד עם משרדי ממשלה נוספים, יבצעו הערכה למצבו ההנדסי של נמל חיפה, וכן יתאמו את פעילות נמל התעופה בנבטים ויערכו מיפוי של כלל תשתיות התחבורה בארץ. המבקר גם תולה ברשויות המקומיות אחריות לחיזוק בתי הספר שבתחומיהן וממשרד האוצר ומשרד הבריאות מצפה המבקר לוודא כי לא יעוכבו, כפי שקרה בעבר, תהליכי החיזוק לבתי החולים.


עוד מדגיש המבקר כי על משרדי הממשלה השונים, מכון התקנים וועדת ההיגוי, לבחון כלים למימון פרוייקטים לא רווחיים של תמ"א, לקבוע תקנים הנדסיים למבנים, לזרז את הקמת מערכת ההתרעה וכן לבחון את הכשלים הביטוחיים הקשורים לנזקי רעידות האדמה ולפעול להקמת קרן הון לנכסים ציבוריים ופרטיים או לחילופין להעמיד משאבים ממשלתיים לפעילות לשיקום מבנים.

 

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנ"צ) הודיעה כי למרות הפגרה, ונוכח חומרת הדוח, תכנס ביום שלישי דיון מיוחד בהשתתפות ראש המל"ל, מאיר בן שבת, כדי לדון בממצאים.

 

"זו קריאת השכמה מהדהדת, אולי אחרונה, בטרם יתרחש אסון שיגבה את חייהם של אלפים. זה הדו"ח השישי של המבקר המוקדש בלעדית לנושא רעידות האדמה – אך גם ממצאי הדו"ח החדש חושפים אפס מעשה, כשל תפקודי, והפקרות מוחלטת", אמרה יחימוביץ'. "הדוח מהווה תזכורת כאובה גם למחדל אחר של הממשלה – הוויתור למאגר הגז הטבעי תמר על הנחת צינור שני מהמאגר במתווה הגז. כעת מתברר כי רעידת אדמה שתתרחש בים עלולה להותיר את ישראל ללא גז, דבר שיעמיד את המשק בסכנת שיבושים כבדים באספקת החשמל, כל זאת שעה שממילא ישרור במדינה כאוס מוחלט".