BETA

13.07.2018

13:23

שר האוצר, משה כחלון
שר האוצר, משה כחלון,
רויטרס

כחלון: "תומך בסעיף בחוק הלאום המתיר לקהילות לחיות בנפרד"

שר האוצר אמר בריאיון ל-103FM כי הוא תומך בסעיף המתיר הקמת יישובים ליהודים בלבד, והתייחס למצב בעזה. "לא צריך לסכן חיילים בגלל טרור העפיפונים"

שר האוצר, משה כחלון, התראיין הבוקר (שישי) ברדיו 103FM והתייחס לחוק הלאום, למצב הביטחוני בגבול רצועת עזה ולהקדמת הבחירות.

 

כחלון תומך בחוק הלאום במתכונתו הנוכחית, כולל בסעיף לפיו ניתן יהיה להקים יישובים עבור יהודים בלבד. "יש צרכים ביטחוניים וחברתיים. אני גם משכן בתים במחיר למשתכן לערבים בלבד", הסביר שר האוצר. "יש שכונות גם לחרדים בלבד. זאת מדינה יהודית ודמוקרטית ואם קהילה רוצה את ההפרדה מטעמים מסוימים, אני חי עם זה מצויין".

 

  השריפה בגבול יער גברעם
 

"מתנגד למבצע בעזה גלל טרור העפיפונים". שריפה בגבול יער גברעם(רט"ג קובי סופר)

 

 

>> עוד כתבות בחדשות עשר:

פועל נהרג בקריסת מנהרת תשתיות; אתר הבנייה נסגר זמנית

תאונת פגע וברח בנצרת עילית: רוכב אופנוע בן 25 נפצע קשה

טראמפ נגד מיי: "התנהלותה עלולה לגרום לביטול עסקאות עם ארה"ב"

 

שר האוצר סבור שהבחירות יוקדמו, וכי הכנסת לא תשלים 4 וחצי שנות כהונה. "אני מניח שאחרי המושב של אוקטובר יגיע חוק לפיזור הכנסת מהרבה מאוד סיבות. הבחירות להערכתי ייערכו בתחילת 2019., והן יגיעו מתוך הסכמה בין המפלגות".

 

"הצבא מקבל יד חופשית בעזה, אנו מעצימים את התגובות ויהיה פתרון", התייחס כחלון למצב הביטחוני. "מצד שני, יש קולות שקוראים לצאת למבצע צבאי, ואני אומר שאם אני צריך להצביע לצאת למלחמה ולסכן חיילים – אני חושב שלא צריכים להוציא חיילים למבצע צבאי בגלל טרור העפיפונים".

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אתמול בטקס האזכרה הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי שנערך בכנסת לחוק הלאום. "ז'בוטינסקי דבק בערך בסיסי אחד, שמירת הייחוד הלאומי שלנו במולדתנו", אמר. "הוא לא האמין שנוכל לשמר את הייחוד הלאומי שלנו במקום אחר זולת מולדתנו, זה הבסיס לכל השאר. הוא אמר שעלינו לשמר את הייחוד הלאומי שלנו כאן, בארץ".

 

"העקרון הזה הוא גם מה שמנחה אותנו בהתוויית חוק הלאום, שאני מקווה להעבירו בקרוב בכנסת. בדמוקרטיה הישראלית נמשיך להבטיח את זכויות הפרט והקבוצה, אלה ימשיכו להיות מובטחות, אבל זכויות יש גם לרוב, והרוב מכריע. הרוב המכריע בעם רוצה להבטיח את אופיה היהודי של מדינתנו לדורות", המשיך.

 

 נשיא המדינה ראובן ריבלין בריאיון ל"אורלי וגיא"
 

מתנגד לחוק הלאום במתכונתו הנוכחית. נשיא המדינה ראובן ריבלין (חדשות עשר )

 

 

"השילוב הזה של זכות הלאום וזכויות הפרט, השילוב הזה הוא המשמעות של המילים "מדינה יהודית ודמוקרטית", וז'בוטינסקי ללא ספק האמין בעיקרון הזה, קידש אותו, נלחם עבורו, ואנחנו ממשיכים אותו", סיכם נתניהו.

 

ביום שלישי, כתב היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, חוות דעת משפטית על הצעת "חוק הלאום" בה הוא "ממליץ לא לאשר את הסעיף ועדות הקבלה בנוסח המוצע".

 

בחוות הדעת של ינון כתב כי הוא "סבור שהנוסח המוצע של הסעיף חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".

 

עוד הוסיף היועץ המשפטי של הכנסת כי הוא "מציע לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם,

דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".

 

הנוסח המוצע לחוק היסוד כולל כמה שינויים מהנוסח שעבר בקריאה ראשונה לפני כחודשיים, בהם ביטול הסעיף המתייחס לסמכות בית המשפט לפרש את החקיקה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ושינוי הניסוח הסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית, תוך ביטול הניסוח לפיו "לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה".

 

הצעת החוק מעגנת בחוק יסוד את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ אבי דיכטר ושורת ח"כים נוספים מהליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו וכולנו.

 

 בנימין נתניהו בכנס הסייבר הלאומי
 

בנימין נתניהו בכנס הסייבר הלאומי( צילום מסך)

 

 

באופן חריג, פנה הנשיא ראובן ריבלין לחברי הוועדה המשותפת, והביע הנשיא חשש כי הסעיף הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", עלול לפגוע, לדבריו, בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל. ריבלין התייחס בדבריו ל"וועדות הקבלה" ביישובים קהילתיים קטנים, וציין כי חוק שעבר בנושא בשנת 2011, תחת כהונתו של ריבלין כיו"ר הכנסת, קובע איסור אפליה מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

 

"החוק שהתקבל בכנסת לאחר דיונים רבים, שיקף את מחויבותה של הכנסת לאפשר לקהילות שונות לשמור על זהותן הייחודית כמו גם לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל, בפרט בנגב ובגליל", הבהיר ריבלין. "חוק זה, עם כל המורכבות שבו, ביקש לשקף את האיזון העדין שבמרכיביה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החיפוש המתמיד אחר איזון זה, והשמירה עליו, הוא מחויבותה העליונה של כנסת ישראל".

 

לדברי הנשיא, "בניגוד לחוק זה, הסעיף בנוסח העומד בפניכם היום קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, למעשה, מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום". הוא הבהיר: "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו".

 

"אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם?", הוסיף ריבלין, "הנוסח המוצע מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת. אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור".