BETA

10.07.2018

10:17

עודכן:

בפתח הדיון: יועמ"ש הכנסת נגד חוק הלאום; דיכטר: החוק לא מפלה

ינון המליץ לא לאשר את סעיף "ועדות הקבלה", לקראת הקריאה השנייה והשלישית. יוזם החוק הגיב לריבלין, שמתנגד לחוק: "טענתו אינה נכונה - גם ליהודים מגיעות זכויות"

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, כתב בחוות דעת משפטית ששלח היום (שלישי) על הצעת "חוק הלאום" שתעלה במהלך היום לדיון בוועדת הכנסת, לקראת ההצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, כי הוא "ממליץ לא לאשר את הסעיף ועדות הקבלה בנוסח המוצע".

 

בחוות הדעת של ינון כתב כי הוא "סבור שהנוסח המוצע של הסעיף חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".

 

עוד כתבות בחדשות עשר >>

ריבלין על חוק הלאום: "בשם החזון הציוני מוכנים לתת יד להדרה?"

גלנט על רעידות האדמה: אביא לממשלה תוכנית לחיזוק מבנים בצפון

בגלל הבירוקרטיה: סכומי עתק למיגון מבנים תקועים במשרדי הממשלה

 

עוד הוסיף היועץ המשפטי של הכנסת כי הוא "מציע לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם,

דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".

 

בתוך כך, ראש הממשלה נתניהו ושר התיירות לוין צפויים להיפגש הלילה ולדון בחלופות שהגיעו מעורכי דין שתומכים בחוק, כלומר מהצד השמרני של המפה הפוליטית. גם עורכי הדין השמרנים טוענים שהנוסח הנוכחי של החוק בעייתי. נתניהו שוקל לרכך את נוסח החוק.

 

ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שיזם את הצעת חוק הלאום, התייחס לדבריו של הנשיא ראובן ריבלין שמתנגד לחוק, ואמר כי: "טענתו של הנשיא אינה נכונה. החוק שיזמתי אומר את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר - גם לרוב יש זכויות בישראל, אפילו ליהודים".

 

עוד הוסיף יו"ר ועדת החוץ והביטחון כי ''שמחתי לקרוא במכתב הנשיא, לפיו הוא רואה בחוק הלאום חוק המוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, אך טענתו של הנשיא כי החוק קורא לאפליית מיעוטים אינה נכונה". דיכטר אמר כי "החזון הציוני ייצא רק מחוזק כשהצעת חוק הלאום תהפוך לחוק יסוד בספר החוקים של מדינת ישראל, מבלי שהיא פוגעת בזכויות הפרט כהוא זה, שממילא מעוגנות ומוגנות היטב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. גיל 70 הוא כבר גיל מספיק בוגר בשביל מדינה כדי להגדיר את זהותה הלאומית כמדינת הלאום של העם היהודי".

 

דיכטר התייחס לטענותיו של ריבלין ואמר כי "המציאות בישראל לאורך עשרות שנים היא פשוט הפוכה". לדבריו, "הוקמה בנגב עיר בדואית, הגדולה בעולם למיטב ידיעתי, עם 70 אלף תושבים ששמה רהט, ללא אוכלוסייה יהודית כלל". יוזם החוק הוסיף כי "ההצעה לא עוסקת בערים אלא בהתיישבות קהילתית שמטבעה היא התיישבות קטנה המשמרת מרקם מסוים, דתי ולאומי".

 

 אבי דיכטר
 

יוזם חוק הלאום, אבי דיכטר (דנה שרגא, משרד הביטחון )

 

 

הנוסח המוצע לחוק היסוד כולל כמה שינויים מהנוסח שעבר בקריאה ראשונה לפני כחודשיים, בהם ביטול הסעיף המתייחס לסמכות בית המשפט לפרש את החקיקה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ושינוי הניסוח הסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית, תוך ביטול הניסוח לפיו "לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה".

 

הצעת החוק מעגנת בחוק יסוד את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ אבי דיכטר ושורת ח"כים נוספים מהליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו וכולנו.

 

באופן חריג, פנה הנשיא ראובן ריבלין לחברי הוועדה המשותפת, והביע הנשיא חשש כי הסעיף הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", עלול לפגוע, לדבריו, בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל. ריבלין התייחס בדבריו ל"וועדות הקבלה" ביישובים קהילתיים קטנים, וציין כי חוק שעבר בנושא בשנת 2011, תחת כהונתו של ריבלין כיו"ר הכנסת, קובע איסור אפליה מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

 

"החוק שהתקבל בכנסת לאחר דיונים רבים, שיקף את מחויבותה של הכנסת לאפשר לקהילות שונות לשמור על זהותן הייחודית כמו גם לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל, בפרט בנגב ובגליל", הבהיר ריבלין. "חוק זה, עם כל המורכבות שבו, ביקש לשקף את האיזון העדין שבמרכיביה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החיפוש המתמיד אחר איזון זה, והשמירה עליו, הוא מחויבותה העליונה של כנסת ישראל".

 

 נשיא המדינה ראובן ריבלין בריאיון ל"אורלי וגיא"
 

נשיא המדינה ראובן ריבלין מתנגד לחוק (חדשות עשר )

 

 

לדברי הנשיא, "בניגוד לחוק זה, הסעיף בנוסח העומד בפניכם היום קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, למעשה, מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום". הוא הבהיר: "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו".

 

"אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם?", הוסיף ריבלין, "הנוסח המוצע מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת. אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור".

 

הנשיא ריבלין שוחח אתמול ארוכות עם ראש הממשלה נתניהו על חוק הלאום. גורם בכיר ציין כי השיחה התקיימה אחרי טקס הענקת תעודות הצטיינות לאנשי שב"כ בבית הנשיא. הבכיר ציין כי ריבלין הציג לנתניהו את כל דאגותיו לגבי חוק הלאום כפי שפירט במכתבו לחברי הכנסת, ולדבריו נתניהו הקשיב לדברים אך לא התחייב לדבר.

 

ח"כ יהודה גליק (הליכוד) יצא נגד ריבלין, וטען: "כל כך מצער שהנשיא פעם אחר פעם לא מצליח להתאפק מלהתערב בנושאים פוליטיים. ההתערבות פוגעת בראש ובראשונה בו ובאמון הציבור במוסד הנשיאות. האם הנשיא אוהב את הפוזה של לקבל מחיאות כפיים מצד אחד?".

 

מנגד, ראש האופוזיציה יצחק הרצוג תמך בדברי הנשיא, וטען כי "כבוד נשיא המדינה מביע הבוקר בפנייתו לח"כים עמדה מוסרית, ערכית ועקרונית שחשוב לכבד להפנים וליישם". לדבריו, "עוד לא מאוחר שהכנסת תתחשב בצרכי עם ישראל בארץ ובתפוצות ותיצמד אך ורק לעקרונות מגילת העצמאות, בכך שתשמור בקפדנות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית". יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי הוסיף: "מחזק את ידי הנשיא שלנו. ממלכתי, ישר ולא שוכח את הערכים שעליהם הוקמה המדינה".

 

הדוברת של גבאי נחקרה בחשד לזיוף מסמך ביטחוני
 

אבי גבאי תומך בדברי הנשיא (רויטרס )

 

 

גם יו"ר מרצ תמר זנדברג הגיבה, וכתבה בטוויטר: "כל הכבוד לנשיא ריבלין וחבל שדברים מובנים מאליהם הפכו להיות ראויים לציון. לא יתכן לעגן אפליה בוטה וברורה בחוק יסוד ועוד להתגאות בזה מהמקפצה". היא הבהירה: "חוק הלאום נע בין מגושם ומיותר לבין מזיק, גזעני ומפלה וצריך לדחותו".

 

בהמשך תקפה יו"ר מרצ את שר האוצר כחלון ומפלגתו "כולנו" שלא מתנגדת לחוק: "אין בר דעת אחד שלא מבין שהחוק הזה הוא חוק מביש שאסור לו לעבור. למרות זאת ממשיכים כחלון וחברי מפלגתו לתמוך בהצעה הזאת ולהכשיר את השרץ. אל מול כל היועצים המשפטיים, אל מול הנשיא, אל מול 20% מאזרח ישראל, אל מול עקרונות הדמוקרטיה והשוויון ניצבת לה מפלגת כולנו. עוד לא מאוחר, תתנגדו לחוק הזה שהוא פשוט נטו גזענות".

 

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר לביטאון דגל התורה, "יתד נאמן", כי "גם לאחר השינויים שנעשו ב'חוק הלאום', אנו לא מרוצים מהחוק ועדיף היה שלא היה בא לעולם". עוד דווח כי חברי כנסת מדגל התורה הכחישו את השמעות לפיהם הושגה הסכמה בין יהדות התורה למפלגות הערביות סביב חוק הלאום.

 

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) יצא נגד החוק, וכתב בטוויטר: "נתייצב בכנסת כנגד הניסיון לקדם חוק הלאום. הנוסח כעת לעניין הערבית פוגע בה אף יותר מהנוסח שאושר בקריאה הראשונה". לדבריו, "השמטת המשפט המבטיח לאזרחים הערבים זכות לנגישות בערבית לשירותי המדינה חושפת את הכוונות האמתיות של מציעי החוק: לפגוע במעמד הערבית ולהשפיל את דובריה כאזרחים במעמד נחות".

 

חבר סיעתו, דב חנין, פרסם בטוויטר "הצעות" לשינוי שם החוק, במקום השם הרשמי "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי". לדברי חנין, ניתן לקרוא לו "חוק ההפרדה (האפרטהייד)", "חוק ההפרדה הגזעית", "חוק ההפרדה והעליונות היהודית" או "החוק לעידוד גזענות ולאומנות".