BETA

10.07.2018

08:16

ריבלין על חוק הלאום: "בשם החזון הציוני מוכנים לתת יד להדרה?"

באופן חריג פנה הנשיא לוועדה שתדון היום בהצעה, והזהיר כי היא "עלולה לפגוע בעם היהודי ובמדינה". גליק: "הנשיא לא מצליח פעם אחר פעם להתאפק מלהתערב בנושאים פוליטיים"

הצעת "חוק הלאום" תעלה היום (שלישי) לדיון בוועדת הכנסת, לקראת ההצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. הנוסח המוצע לחוק היסוד כולל כמה שינויים מהנוסח שעבר בקריאה ראשונה לפני כחודשיים, בהם ביטול הסעיף המתייחס לסמכות בית המשפט לפרש את החקיקה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ושינוי הניסוח הסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית, תוך ביטול הניסוח לפיו "לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה".

 

הצעת החוק מעגנת בחוק יסוד את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ אבי דיכטר ושורת ח"כים נוספים מהליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו וכולנו.

 

>> עוד כתבות בחדשות עשר:

"חשבון פשוט": מעל ל-6,000 גברים בישראל נשואים ל-2 נשים ויותר

"השוטרים פוחדים": המשבר עם המשטרה שמגביר את הפשע במגזר הערבי

"אמרו לנו שככה היא קמה": גננת חשודה בתקיפת פעוטה בגני תקווה

 

באופן חריג, פנה הנשיא ראובן ריבלין לחברי הוועדה המשותפת, והביע הנשיא חשש כי הסעיף הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת", עלול לפגוע, לדבריו, בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל. ריבלין התייחס בדבריו ל"וועדות הקבלה" ביישובים קהילתיים קטנים, וציין כי חוק שעבר בנושא בשנת 2011, תחת כהונתו של ריבלין כיו"ר הכנסת, קובע איסור אפליה מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

 

 ריבלין מעניק לנתניהו את המנדט להקמת הממשלה ב-2015
 

ריבלין ונתניהו (רויטרס)

 

 

"החוק שהתקבל בכנסת לאחר דיונים רבים, שיקף את מחויבותה של הכנסת לאפשר לקהילות שונות לשמור על זהותן הייחודית כמו גם לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל, בפרט בנגב ובגליל", הבהיר ריבלין. "חוק זה, עם כל המורכבות שבו, ביקש לשקף את האיזון העדין שבמרכיביה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החיפוש המתמיד אחר איזון זה, והשמירה עליו, הוא מחויבותה העליונה של כנסת ישראל".

 

לדברי הנשיא, "בניגוד לחוק זה, הסעיף בנוסח העומד בפניכם היום קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, למעשה, מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום". הוא הבהיר: "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו".

 

מכתב נשיא המדינה לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט by news10 on Scribd

 

"אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם?", הוסיף ריבלין, "הנוסח המוצע מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת. אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור".

 

הנשיא ריבלין שוחח אתמול ארוכות עם ראש הממשלה נתניהו על חוק הלאום. גורם בכיר ציין כי השיחה התקיימה אחרי טקס הענקת תעודות הצטיינות לאנשי שב"כ בבית הנשיא. הבכיר ציין כי ריבלין הציג לנתניהו את כל דאגותיו לגבי חוק הלאום כפי שפירט במכתבו לחברי הכנסת, ולדבריו נתניהו הקשיב לדברים אך לא התחייב לדבר.

 

גבאי: "ריבלין ממלכתי וישר"

 

ראש האופוזיציה יצחק הרצוג הגיב לדברי הנשיא, וטען כי "כבוד נשיא המדינה מביע הבוקר בפנייתו לח"כים עמדה מוסרית, ערכית ועקרונית שחשוב לכבד להפנים וליישם". לדבריו, "עוד לא מאוחר שהכנסת תתחשב בצרכי עם ישראל בארץ ובתפוצות ותיצמד אך ורק לעקרונות מגילת העצמאות, בכך שתשמור בקפדנות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית". יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי הוסיף: "מחזק את ידי הנשיא שלנו. ממלכתי, ישר ולא שוכח את הערכים שעליהם הוקמה המדינה".

 

גם יו"ר מרצ תמר זנדברג הגיבה, וכתבה בטוויטר: "כל הכבוד לנשיא ריבלין וחבל שדברים מובנים מאליהם הפכו להיות ראויים לציון. לא יתכן לעגן אפליה בוטה וברורה בחוק יסוד ועוד להתגאות בזה מהמקפצה". היא הבהירה: "חוק הלאום נע בין מגושם ומיותר לבין מזיק, גזעני ומפלה וצריך לדחותו".

 

מנגד, ח"כ יהודה גליק (הליכוד) יצא נגד ריבלין, וטען: "כל כך מצער שהנשיא פעם אחר פעם לא מצליח להתאפק מלהתערב בנושאים פוליטיים. ההתערבות פוגעת בראש ובראשונה בו ובאמון הציבור במוסד הנשיאות. האם הנשיא אוהב את הפוזה של לקבל מחיאות כפיים מצד אחד?".

 

 

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר לביטאון דגל התורה, "יתד נאמן", כי "גם לאחר השינויים שנעשו ב'חוק הלאום', אנו לא מרוצים מהחוק ועדיף היה שלא היה בא לעולם". עוד דווח כי חברי כנסת מדגל התורה הכחישו את השמעות לפיהם הושגה הסכמה בין יהדות התורה למפלגות הערביות סביב חוק הלאום.

 

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) יצא נגד החוק, וכתב בטוויטר: "נתייצב בכנסת כנגד הניסיון לקדם חוק הלאום. הנוסח כעת לעניין הערבית פוגע בה אף יותר מהנוסח שאושר בקריאה הראשונה". לדבריו, "השמטת המשפט המבטיח לאזרחים הערבים זכות לנגישות בערבית לשירותי המדינה חושפת את הכוונות האמתיות של מציעי החוק: לפגוע במעמד הערבית ולהשפיל את דובריה כאזרחים במעמד נחות".

 

חבר סיעתו, דב חנין, פרסם בטוויטר "הצעות" לשינוי שם החוק, במקום השם הרשמי "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי". לדברי חנין, ניתן לקרוא לו "חוק ההפרדה (האפרטהייד)", "חוק ההפרדה הגזעית", "חוק ההפרדה והעליונות היהודית" או "החוק לעידוד גזענות ולאומנות".

 

 

ח"כ אכרם חסון (המחנה הציוני) הביע גם הוא התנגדות לחוק, וטען כי "למרות הכבוד והחיבה לאחיי היהודים ולמרות האהבה הלא מותנית למדינה, אצביע נגד החוק המפלה אותי. מדינת ישראל לכל אזרחיה ועל אחת וכמה למי שתרם להקמתה ונאמן לה". הוא הבהיר: "גם מתן מעמד מיוחד לעדה הדרוזית אינו מספק, רוצים להיות אזרחים שווים ותו לא". ח"כ ציפי לבני התייחסה אתמול לנושא בישיבת סיעתה, וכינתה את החוק "ביטול מגילת העצמאות".

 

השרה איילת שקד אמרה בתחילת השבוע, בכנס לזכרו של זאב ז'בוטינסקי, כי "אם יתקבל חוק הלאום, אמנם הפרט יפגע אבל אופי המדינה ישמר". ראש הממשלה נתניהו הוסיף בישיבת ראשי הקואליציה כי "נותרו עוד כמה קצוות פתוחים שצריך לסגור בנושא הזה לקראת הצבעה. המטרה היא להביא את החוק לאישור בשבוע הבא. צריכים להגיע להסכמות". לדבריו, "החוק הזה חשוב לנו".

 

שר הביטחון אביגדור ליברמן טען מצדו כי "אני חושב שזה חוק שלא משקף את הפסיפס של החברה הישראלית, אנחנו לא שלמים עם החוק הזה, אני הייתי שמח לו במקום החוק בנוסח הנוכחי היו מביאים את מגילת העצמאות וממסמרים אותה כחוק לאום, כחוק יסוד". עם זאת, הוא הבהיר: "אנחנו חלק מקואליציה ולכן אנחנו הלכנו עם הקואליציה בהצבעה הקודמת. בסופו של דבר, כחברה בקואליציה, זה לא מקרה שאפשר לרצות את כולם כל הזמן, כנראה יש מקרים שאנחנו לא מרוצים אבל עדיין מקבלים את המשמעת הקואליציונית".