BETA

06.07.2018

13:15

ישראל מחתה בפני פולין על קמפיין המודעות בעיתונות הישראלית

גורם מדיני בכיר טען כי ביממה האחרונה הובהר לבכירים פולנים כי "הקמפיין הפולני מהווה הפרה של רוח ההבנות". משרד החוץ: "המחאה - על חוסר התיאום ואי דיוקים בעברית"

סערת החוק הפולני: ישראל הביעה מחאה בפני ממשלת פולין על הקמפיין במסגרתו פורסמו בעיתונות הישראלית מודעות ענק עם תרגום לעברית אודות ההצהרה המשותפת של ישראל ופולין בעניין חוק השואה, כך פורסם בצהריים (שישי) בחדשות עשר. גורם מדיני בכיר ציין, כי מסרי המחאה הועברו ביממה האחרונה לבכירים הפולנים בכמה ערוצים.

 

לדבריו, המסר הישראלי היה, כי "הקמפיין הפולני מהווה הפרה של רוח ההבנות בין הצדדים", וכי "ממשלת פולין עשתה יחסי ציבור ממהלך מדיני שנועד לפתור את המשבר בין המדינות". עוד ציין, כי קמפיין המודעות בעיתונות הישראלית הוא שיצר את המשבר המחודש סביב ההבנות בין הצדדים, והוא שגרם ל"יד ושם" לפרסם את ההודעה החריפה נגד ההצהרה המשותפת של נתניהו וראש ממשלת פולין.

 

דובר משרד החוץ עמנואל נחשון אישר את הדיווח, והבהיר כי "המחאה לא הייתה על עצם פרסום המודעות, אלא על העובדה שלא היה איתנו תיאום ובעיקר על שיבושי הלשון שגרמו לאי דיוקים בתרגום לעברית".

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר: 

הידרדרות במצבה של האחות שנדקרה בבית החולים

פוטין, גולף והמלכה: טראמפ יוצא לביקור מתוח במיוחד באירופה

טרגדיה בירח דבש: ישראלי נהרג בתאונת אומגה; זוגתו נפצעה קשה

 

אמש פרסמה לשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודעה מטעם הצוות הישראלי לשיחות עם פולין בהובלת יוסף צ'חנובר ויעקב נגל בעקבות הביקורת שהתעוררה לאחר פרסום ההצהרה המשותפת. "ההיסטוריונית הראשית של 'יד ושם' פרופ' דינה פורת ליוותה את התהליך מראשיתו, ואמירות היסטוריות המופיעות בהצהרה אושרו על ידה. ההצהרה המשותפת שנחתמה ע"י ממשלת פולין, כוללת התייחסות מפורשת לכך שהיכולת לבצע מחקרים באופן חופשי נשמרה, וששום חוק לא מונע ולא ימנע זאת בעתיד", נמסר מהלשכה.

 

גובת הלשכה, שהדגישה את מעורבות "יד ושם", הגיעה לאחר שהמוסד להנצחת השואה מתח ביקורת על ההצהרה. "בנוסח ההצהרה יש שורה של אמירות בעייתיות ביותר אשר חוטאות לידע ההיסטורי הקיים והמקובל בתחום. נוסח ההצהרה מגבה בפועל נרטיב שכבר הופרך במחקר שעיקרו: ממשלת פולין בגולה וזרועותיה המחתרתיות פעלו באופן מתמיד - בפולין הכבושה כמו גם מחוצה לה - בניסיון למנוע את השמדת יהודי פולין. במסגרת זו, הם יצרו "מנגנון של עזרה וסיוע שיטתיים לעם היהודי", ואף פעלו באופן תקיף כנגד פולנים שהסגירו יהודים. על פי ההצהרה, היו אמנם מקרים בהם פולנים התאכזרו כלפי יהודים, ברם "פולנים רבים" סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים.

 

ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי , בוועידת מינכן
 

"הפרה של רוח ההבנות". ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי ( רויטרס)

 


"התיעוד הקיים, כמו גם המחקר ההיסטורי בן עשרות השנים מצייר תמונה שונה לחלוטין: ממשלת פולין בגולה, שמושבה היה בלונדון, כמו גם ה"דלגטורה" (Delegatura- מיופה הכוח של ממשלה זו בפולין הכבושה) לא פעלו באופן נחרץ לאורך ימי המלחמה למען אזרחיה היהודיים של פולין. חלקים ניכרים של המחתרות הפולניות לא רק שלא סייעו ליהודים, אלא אף היו מעורבים לא פעם באופן פעיל ברדיפתם", נמסר מ"יד ושם".

 

עוד נמסר מהמוסד להנצחת השואה כי "ההצהרה אף מנתקת, באופן פסול, את אסונם של היהודים מההקשר ההיסטורי הקונקרטי ומהמציאות שהתקיימה בפולין הכבושה בימי המלחמה בטענה כי בתקופת המלחמה "אנשים מסוימים, ללא קשר למוצאם, דתם או השקפת עולמם, חשפו את הצד האפל ביותר שלהם". מעבר לרמיזה המקוממת כי גם יהודים ביטאו "את הצד האפל ביותר שלהם בתקופה זו" הרי אלה ש"חשפו את הצד האפל ביותר שלהם בתקופה זו" - בהקשר של החוק הספציפי שעומד על הפרק, חוק המבקש להיאבק במאשימי "האומה הפולנית" - לא היו אנשים חסרי זהות. היו אלו פולנים אתניים קתולים, ששיתפו פעולה עם הכובש הגרמני השנוא עליהם ברדיפת אזרחיה היהודים של פולין.


"באופן דומה, אנו דוחים בתוקף את הניסיון להעמיד את תופעת האנטישמיות לצד האנטי-פולניות. חובה לשרש את המושג המטעה והמוטעה של 'מחנות השמדה פולניים'. אך כינוי תופעה זו כ"אנטי-פולניות" הוא אנכרוניסטי מהיסוד, ואין לו דבר במשותף עם האנטישמיות".

 

לביקורת של "יד ושם" הצטרפו גורמים מרחבי הקשת הפוליטית. שר החינוך, נפתלי בנט, טען: "ההצהרה המשותפת בין ראש ממשלת ישראל לבין ראש ממשלת פולין בעניין אחריות פולנים בשואה היא חרפה, רוויית שקרים ועיוותים ומחללת את זכרם של יהודים רבים שנרצחו על ידי פולנים. ההצהרה מתארת פעולה שיטתית כביכול של ממשלת פולין הגולה והמחתרות הפולניות לעזרה ולסיוע לעם היהודי. תיאור זה אינו תואם את המציאות. הפעולות היו מועטות ולא מרכזיות".

 

עוד הוסיף בנט: "ההצהרה גם מגמדת את חלקם של פולנים רבים שביצעו הלשנה, הסגרה ואף רצח יהודים ("אנו מכירים ומוקיעים כל מקרה.."), לעומת האדרה מספרית ("פולנים רבים") של חסידי אומות העולם, שהיו מופלאים, אך לא רבים. כלומר, הופכים את אנשי החסד הנדירים לתופעה נפוצה כביכול, ואת ארועי ההסגרה והרצח הנפוצים לנדירים. המציאות ההיסטורית היא שסיוע של פולנים ליהודים היה תופעה נדירה יחסית, ואילו פגיעה של פולנים ביהודים היתה רווחת. הניגודיות זועקת לשמיים".