BETA

09.07.2018

16:00

דוח המבקר: לחצי מהאוכלוסייה הערבית בארץ אין מיגון לשעת חירום

שפירא הצביע על כך שרבע מאוכלוסיית ישראל לא ממוגן, וקיימים ליקויים חמורים בתחום המיגון בקרב האוכלוסיה הלא יהודית • על עיריית ראשל"צ: "הטבות ליזם על חשבון הציבור"

בדוח הביקורת על השלטון המקומי שפרסם היום (שני) משרד מבקר המדינה, יוסף שפירא, נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות הרשויות המקומיות בנוגע למיגון האוכלוסיה לשעת חירום, בעיקר במגזר הלא יהודי. כמו כן, נמתחה ביקורת על שורה של רשויות מקומיות בתחומי טוהר המידות ומנהל תקין.

 

בשנת 2017 מיפה משרד מבקר המדינה, באמצעות שאלונים שנשלחו ל-71 רשויות מקומיות במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום הארץ, את מספר המקלטים הציבוריים, הפרטיים ואלו הממוקמים במוסדות חינוך, ואת מצבם. כמו כן, נאסף גם מידע על התקציבים שהעבירו משרדי הממשלה לרשויות המקומיות לפעולות בתחום המקלוט ועל התקציבים שהרשויות המקומיות הקצו בעצמן. למרות שפיקוד העורף הוא בעל הסמכויות העיקרי על תוכניות ההתגוננות האזרחית במדינה, על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות להתקנת המקלטים הציבוריים ולתחזוקתם, ולהבטחת לתחזוקתם.

 

 ילדים רצים לתוך בטונדה בשדרות
 

ילדים רצים לתוך בטונדה בשדרות( רויטרס)

 

 

בסוף 2017 בדק משרד מבקר המדינה את מצב המקלטים והמיגון ב-14 רשויות מקומיות במגזר הלא יהודי, תשע בצפון וחמש בדרום. הבדיקה נעשתה בעיקר באמצעות סיורים שערכו עובדי המשרד ושיחות שקיימו עם קציני הביטחון ברשויות ועם נושאי תפקידים אחרים רלוונטיים לנושא באותן רשויות מקומיות וכן באמצעות איסוף מסמכים מאותן רשויות.

 

נכון למארס 2018, 39% מאוכלוסיית מדינת ישראל ממוגנים באמצעות ממ"ד או מקלט פרטי ו-35% מהאוכלוסייה ממוגנים באמצעות מקלט משותף או ציבורי. המשמעות היא ש-26% מהאוכולוסייה, יותר משני מיליון תושבים, לא ממוגנים כלל. 

 

מהרשויות שמופו, רק מועצה מקומית זרזיר מסרה למשרד מבקר המדינה כי יש לה מיגון לכל התושבים בתחומה. מנגד, שבע רשויות מקומיות - אום אל-פחם, אל-קסום, בוסתאן אל-מרג', מג'ד אל-כרום, נווה מדבר, נצרת ועוספייא - מסרו כי כל התושבים בתחומיהן או רובם המוחלט חסרי מיגון בשעת חירום. כך, לדוגמה, באום אל-פחם אין לכ-50 אלף תושבים מענה בתחום המקלוט ובנצרת למעלה מ-73 אלף תושבים חסרי מיגון בשעת חירום.

 

לכמחצית מתושביהן של 59 רשויות מקומיות שמיפה משרד מבקר המדינה, שידעו לספר על פערי המיגון בתחומיהן, אין מיגון תקני. מדובר בכ-420 אלף תושבים. מבקר המדינה קבע כי בסה"כ לכ-46% מהתושבים במגזר הלא יהודי, כ-550 אלף תושבים, אין מיגון תקני.

 

בספטמבר 2014 הקימה ממשלת ישראל ועדה והטילה עליה לגבש תכנית להסרת חסמים ולקיצור הליכים בתחום מיגון בבתי מגורים, ובכלל זה תחומי האשראי, התכנון והרישוי, במטרה להקל בכל הארץ על בניית ממ"דים ופתרונות מיגון אחרים בבתי מגורים. למרות שהוועדה סיימה את עבודתה בשנת 2016 והצעת המחליטים הופצה ביולי 2016 למשרדי הממשלה, לפני העברתה לאישור הממשלה, לא קודמה ההצעה מאז ולא הונחה על שולחן הממשלה בגלל מחלוקות בין משרדים שונים בדבר המקורות התקציבים שיאפשרו את ביצוע התכנית.

 

משרד האוצר מצדו לא הכין תכנית מקיפה וחלופית לזו של הוועדה שמונתה המיועדת לסגירת הפערים של המיגון והמקלוט במגזר הלא יהודי.

 

פערי מיגון במוסדות החינוך: ל-38% מהתלמידים במגזר הלא היהודי אין מיגון לשעת חירום

 

משרד מבקר המדינה מצא ש-11% מהתלמידים במגזר היהודי, כלומר 257 אלף תלמידים, לא ממוגנים במוסדות החינוך. פערי המיגון במוסדות החינוך במגזר הלא יהודים הם יותר מ-38% - כ-127 אלף תלמידים ללא מיגון. למעשה, פערי המיגון גדולים בהרבה כי שטח המיגון בכל בית ספר המחושב לפי מספר הכיתות, כולל את התלמידים בלבד ואינו כולל את אנשי הצוות והמורים.

 

דוח מבקר המדינה מתח ביקורת על משרד החינוך, בטענה שלא ביצע ביקורות שוטפות על אמצעי המיגון והמקלוט הקיימים במוסדות החינוך ברשויות המקומיות שנבדקו ועל אמצעי המיגון שעליהן לתקן.

 

מנתונים על מצב המיגון והמקלוט במוסדות חינוך ב-44 רשויות מקומיות לא יהודיות ועל פערי המיגון בהם, כפי שמסרו למשרד מבקר המדינה הרשויות המקומיות האלה, עולה כי מצויים בהן כ-500 בתי ספר או גני ילדים שאין להם מיגון כלל או שהמיגון הקיים אינו יכול להכיל את כל הלומדים בהם. בסך הכול לכ-83 אלף תלמידים ב-44 הרשויות המקומיות אין מיגון בשעת חירום.

 

ברוב מוסדות החינוך שבדק משרד מבקר המדינה חסר הציוד הנדרש על פי תקנות ההתגוננות, כולל ערכות עזרה ראשונה, מיכלי מי שתייה ומטפים תקינים. בחלק ממוסדות החינוך שנבדקו נעשה שימוש במקלטים כדי להחזיק בהם ציוד רב, והם הפכו למעשה למחסנים.

 

 המרחבים המוגנים הנבנים בקומה השנייה בבית הספר היסודי במסעדה
 

המרחבים המוגנים הנבנים בקומה השנייה בבית הספר היסודי במסעדה(דוח מבקר המדינה)

 

 

"משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך ול-44 הרשויות המקומיות שבתחומיהן קיימים פערי מיגון במוסדות החינוך כי בהיעדר מיגון כלל או בהיעדר מיגון מספק לכל התלמידים במספר כה רב של מוסדות חינוך במגזר הלא יהודי, בשעת חירום מתעורר סיכון מוחשי לחיי התלמידים", נכתב בדוח. "על משרד החינוך והרשויות המקומיות שבהן קיימים פערי מיגון בשיתוף רשויות השלטון האמונות על הנושא למצוא פתרונות להגדלת שטחי המיגון באמצעים שונים".

 

ליקויים במקלטים הציבוריים במגזר הלא יהודי: "נעול כדי למנוע מנרקומנים להיכנס"

 

רק ב-11 מ-71 הרשויות המקומיות שמופו קיימים מקלטים ציבוריים; ב-11 רשויות אלו, כולן בצפון הארץ, קיימים בסך הכול 29 מקלטים ציבוריים, אך בשלוש מהן קיים מקלט ציבורי אחד בלבד בכל רשות.

 

במרבית הרשויות המקומיות שבהן קיימים מקלטים ציבוריים חסרים מרבית האמצעים הדרושים לשהייה בהם בעת חירום. חלק מהמקלטים גם אינו מונגש למוגבלי ניידות, וחלקם אף אינם שמישים.

 

מקלט המשמש כמחסן בחטיבת הבינייים לקייה

מקלט המשמש כמחסן בחטיבת הבינייים לקייה( דוח מבקר המדינה)

 

פיקוד העורף לא השתמש במלוא הסמכות שהוקנתה לו בחוק הג"א (התגוננות אזרחית) ולא דרש מחלק ניכר מ-11 הרשויות המקומיות אשר בתחומיהן מקלטים ציבוריים לתחזק אותם באופן סדיר כדי שיהיו מוכנים לשעת חירום.

 

במועצה המקומית מג'דל שמס, למשל, קיים מקלט ציבורי, אולם את הבניין שבו נבנה המקלט תפסה ללא רשות עמותה, שהרסה את שתי יציאות החירום שבו. בדיקת מבקר המדינה העלתה כי המועצה המקומית מג'דל שמס לא דרשה מהעמותה לפנות את המקלט הציבורי, ולא נקטה באמצעים העומדים לרשותה כדי שתשפץ אותו ותנגיש אותו לכלל הציבור. 

 

בסיור שערכו נציגי משרד מבקר המדינה בנובמבר 2017 בשפרעם, עלה כי מקלט ב"שכונה הירוקה" אינו שמיש. בעל הבית הסמוך, שבידיו המפתחות למקלט, מסר לעובדי הביקורת בנוכחות קב"ט העירייה, שהיה עליו להתקין מנעול כדי למנוע מנרקומנים להיכנס אליו.

 

מקלט המשמש כמחסן ברהט

מקלט המשמש כמחסן ברהט(דוח מבקר המדינה )

 

70 מבין 71 הרשויות המקומיות שמופו על ידי משרד מבקר המדינה לא אימצו חוק עזר לדוגמה בדבר החזקת מקלטים שפרסם משרד הפנים בשנת 1975 ולא חוקקו חוק עזר מטעמן בדבר החזקת מקלטים; ל-40 מהן אף לא היה מיפוי של מיקום המקלטים הפרטיים ושל שמות בעליהם. שום רשות מקומית מאלו שנבדקו לא הנהיגה ביקורות תקופתיות במקלטים הפרטיים כדי לוודא שהם מוכנים לשעת חירום וכדי לוודא שהם שמישים.

 

מבקר המדינה סבור כי על פיקוד העורף והרשויות המקומיות לעבוד יחד ולתת עדיפות עליונה להכנת תכנית מיגון בהקדם האפשרי. הדוח מציג המלצות מפורטות לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך להשלמת החוסרים ולהשמשת המקלטים הקיימים והנגשתם לציבור. 

 


 

הטבות ליזם על חשבון הציבור": דוד ביטן, דב צור, ומכירת הקרקע בראשל"צ ללא מכרז"

 

דוח המבקר מציג גם שורה של מקרים בעייתים בהתקשרויות בין רשויות מקומיות לקבלנים וספקים. כך, למשל, ועדת המכרזים במועצה המקומית עילבון המליצה על התקשרות עם משרד רואה חשבון שהועסק בשנים עברו על ידי המועצה, מבלי שהיה בוועדה מניין חוקי ומבלי להתייחס לעמדה המקצועית של הגזבר, שהצביע על אי דיוקים בעבודתו של רואה החשבון בשנים הקודמות.

 

במועצות המקומיות חורפיש, מזרעה ופקיעין לא היה רישום מרוכז של החוזים שבינן ובין נותני שירות שונים ולא היה להן מידע מסודר על מועד סיום ההתקשרויות עמם. ברשימות הידניות שערכה המועצה המקומית יסוד המעלה חלק מהחוזים מופיעים ללא תאריך התקשרות, ללא תאריך סיום חוזה ובלי ציון סוג השירות המסופק.

 

המועצה המקומית חורפיש הזמינה עבודות גינון מחברה שבבעלות אחיו של ראש המועצה מבלי להביא את הנושא לידיעתה ולאישורה של מליאת המועצה. כמו כן, המועצה הזמינה מבנו של חבר מועצה שירות לבניית אתר אינטרנט עבור המועצה, ורכשה מחשבים וציוד נלווה מעסק שבבעלותו של עובד המועצה האחראי למחשוב במועצה.

 

במועצה המקומית מגדל, יושב ראש ועדת המכרזים לא דיווח למועצה, במסגרת דיון לבחירת ספק למתן שירותים חשבונאיים למועצה, כי אביו עבד עד שנת 2014 כקבלן עצמאי בחברה שזכתה במכרז למתן אותם שירותים. המועצה המקומית פקיעין התקשרה בהסכם להשכרת מכונות צילום ומתן שירותי תחזוקה למכונות הצילום עם עסק שבבעלותו של עובד המועצה ובת זוגו.

 

 חבר הכנסת דוד ביטן
 

דוד ביטן. לקח חלק פעיל במכירת זכויות העירייה ליזם, ללא מכרז( חדשות עשר)

 

 

דוח מבקר המדינה העלה ליקויים חמורים בפעולות עיריית ראשון לציון והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בכל הקשור לעסקה למכירת זכויותיה של העירייה על קרקע הצמודה לפארק האגם ליזם פרטי לשם הקמת מרכז לכנסים, אירועים ומסחר. ראש העירייה באותה תקופה היה דב צור וממלא מקומו היה דוד ביטן, והשניים נחקרים בימים אלה במשטרה בנוגע למעשים אסורים לכאורה, בין היתר בתקופה המדוברת.

 

"הפעולות נעשו תוך הפרת הדין ותוך מתן הטבות של ממש ליזם על חשבון הציבור", צוין בדוח, המתאר כי זכויות העירייה הועברו ליזם ללא מכרז, "העירייה נתנה עדיפות לקידום האינטרסים הפרטיים של היזם על חשבון האינטרס הציבורי, תוך פגיעה בעקרון השוויון ופגיעה קשה באמון הציבור". כל זאת, למרות ההיכרות המוקדמת שהייתה לצור עם היזם.

 

 דב צור, ראש עיריית ראשל"צ
 

עמד במצב של ניגוד עניינים לכאורה. דב צור, ראש עיריית ראשל"צ(חדשות עשר)

 

 

במקרה אחר המתואר בדוח, עיריית אשדוד והתאגידים העירוניים שלה, פעלו בכל הקשור לחלוקת כרטיסים לאירועים בחוסר שוויוניות ושקיפות, ובחלק מהמקרים אף עולה חשש למשוא פנים בחלוקתם, על פי הדוח. "העירייה התרשלה בתפקידה", נטען, "דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין, בין היתר, לעובדים בעירייה ובשני התאגידים העירוניים, לחברי מועצת העירייה ולגורמי תקשורת".

 

עוד מצא המבקר כי ראש מועצת אבו גוש עיסא ג'בר לא ציית לגזר דין של בית המשפט בכל הנוגע להסדרת בנייה בלתי חוקית בביתו, מאז מתן גזר דין בעניינו לפני למעלה משנתיים. ג'בר לא מילא אחר ההסדר המדורג להריסת חלקים מהבנייה, או פעל להריסתה באופן מלא כמתחייב בגזר הדין. עוד גילה המבקר כי בבית ספר במבשרת ציון הוצב מבנה בשטח של כ-264 מ"ר ללא היתר כנדרש, באופן המהווה מפגע בטיחותי וחזותי.

 

מטעם דובר צה"ל נמסר בתגובה:

 

הנתונים אשר מוצגים בדוח מוכרים לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון במלואם ואלו מברכים על דוח הביקורת. פיקוד העורף רואה חשיבות גדולה במוכנות ומיגון כלל הישובים לשעת חירום, יהודיים ושאינם יהודיים, ועוסק בו באופן אינטנסיבי, כחלק ממימוש תפקידו.

פערי מיגון מצויים בכלל היישובים הוותיקים שנבנו לפני שנות השמונים במדינת ישראל, יהודיים ושאינם יהודיים. בנוסף לוותיקות היישובים, מתאפיין המגזר שאינו יהודי בחלקו הגדול ביישובים אשר נבנו ללא תכניות מתאר מסודרות ולכן לא נאכפה עליהם חובת בניית מקלטים ציבוריים שהחלה עוד בשנות החמישים. צירוף שתי סיבות אלו – יישובים ותיקים ובניה ללא תכנית מתאר הובילו לפערי מיגון של 50-70% בגזר שאיננו יהודי. 

באשר לטענה שחלק מן הרשויות לא הכירו את נתוני המיגון שבמרחבן, עמדת פיקוד העורף היא שחובתה של הרשות המקומית לשלוט בנתוני אוכלוסייתה ותשתיותיה, ועל כן להכיר את נתוני המיגון שבמרחבן. עם זאת, פיקוד העורף מקיים תהליכי מיפוי ובקרה על בסיס קבוע ללא קשר למחויבות הרשות.

לפי כחודשיים, אושר תקציב בן 150 מיליון שקלים לשיפור המיגון עד לטווח 20 ק"מ בצפון הארץ הכולל תוספת מרחבים מוגנים למוסדות רווחה, בריאות וחינוך, כאשר אחוזים ניכרים ממנו מופנים באופן ייעודי למגזר הלא יהודי. 

על מנת לשפר את יכולת הבקרה של פיקוד העורף, לפני מספר חודשים החלה לפעול מערכת חדשה, שאמורה לאפשר בניית תמונת מצב סדורה של מוכנות המקלטים הציבוריים, באמצעות מיפוי ודיווח של הרשויות המקומיות.

בניגוד לנאמר בדוח, הנחיית פיקוד העורף לרשות המקומית לקיים תהליכי בקרה על תקינותם של המקלטים הציבוריים ברורה ונהירה לכל הרשויות. כתנאי לקבלת תקציב ממשרד הפנים, נחתם מידי שנה תקציב ההתגוננות האזרחית מהווה הצהרה של הרשות על ההכרה באחריותה לתחזוקת המקלטים הציבוריים בנוסף להקצאת תקציב ייעודי למטרה זו.

באשר לנתוני הבקרה ברשויות המצוינות בדוח הרי שפיקוד העורף מקיים מודל ביקורת בו אחת לשלוש שנים מבוקרים כלל 12,500 המקלטים במדינת ישראל והמצוין בדו"ח תומך נתונים אלו.

עוד נוסיף, כי בכלל התוכניות אשר הוצגו בפני משרדי הממשלה, כולל תכנית "מגן הצפון" העוסקת בשיפור המיגון לטווח 45 ק"מ מגבול הצפון, קיים מרכיב של סיוע ממשלתי לבניית מיגון דירתי לכלל היישובים המאוימים בצפון ובכללם יישובי המגזר שאיננו יהודי.