BETA

03.07.2018

10:26

הצפיפות בכיתות: "משחקים בנו - התלמידים לא רהיטים או סרדינים"

"רפורמת הסרדינים" של בנט הייתה אמורה לפתור את בעיית הדוחק בבתי הספר, אך יישומה מערים קשיים על הילדים. ההורים נערכים למאבק: "המחאה החברתית - קטן לעומת מה שיהיה"

עוד לא הסתיימה שנת הלימודים וכבר יש מי שפניהם לקראת השנה הבאה. מחאת הורים חדשה הולכת ומתעצמת סביב "רפורמת הסרדינים", שנועדה לצמצם את מספר הילדים בכיתה, אך יישומה, לטענת ההורים, לוקה בחסר כאשר כל פעם שמספר בודד של ילדים עוזב, ישנם שינויים מטלטלים בהרכב הכיתות.

 

בנובמבר 2014 שר החינוך נפתלי בנט השיק את רפורמת הסרדינים, לפיה כיתות הלימוד בישראל לא יעלו על 34 תלמידים, ובשכבות האוכלוסייה החלשות לא ילמדו יותר מ-32 ילדים בכיתה. המהלך של שר החינוך עבד טוב, ובלא מעט מבתי הספר בארץ נספרו אף פחות מ-30 ילדים, אלא שהמספר הפך לפקטור לשינויים – הורים רבים מדמים את הרפורמה לאקורדיון, כלומר כל שנה מאחדים ומפרקים כיתות בהתאם למכסות. "משחקים בנו - משלוש כיתות לשתי כיתות, ובשנה הבאה אולי משתי כיתות לשלוש", אמר מאיר רזניק, הורה לתלמיד בבית הספר שז"ר בהרצליה, "זה לא רהיטים ולא סרדינים. הילדים לוקחים את זה בצורה לא פשוטה".

 

עוד כתבות בחדשות עשר >>

סוכן משטרתי סמוי שפעל באזור המרכז הפליל 30 חשודים בסחר בסמים

פער חברתי וגזילת מקומות עבודה: האירופים סולדים מהמהגרים

בגלל המונדיאל: פעילים רוסים מצילים כלבי רחוב - לפני שיומתו

 

הפגנת הורים מול ביתו של שר החינוך בסוף השבוע
 

הפגנת הורים מול ביתו של שר החינוך בסוף השבוע (חדשות עשר)

 

 

בית הספר יוחנני בהרצליה הוא דוגמא לשינויים הנעשים בכיתות הלימוד. שנה שעברה למדו 104 תלמידים שחולקו לארבע כיתות א'. בשנה הבאה עוזבים שלושה ילדים, לכן המנהלת קיבלה הוראה מהמפקחת של משרד החינוך לפרק את השכבה ולבצע חלוקה מחדש – הפעם לשלוש כיתות. "המטרה של צמצום הכיתות והוצאת הסרדינים מהקופסה, הייתה בשביל לאפשר למורים לתת חינוך יותר טוב", סיפרה דנה ויתקון, שילדיה לומדים בבית הספר בהרצליה, "אם מורה צריכה ב-1 בספטמבר לפגוש כיתה בהרכב חדש, היא לא יכולה להתעסק בחינוך".

 

כדי לנסות למנוע את איחוד הכיתות ואת הגדלתן, הורים ברחבי הארץ עוסקים בחיפוש אחר ילדים שימלאו את הכיסאות הפנויים בכיתות. "הציעו בכל מני ערים לחפש ילד אומנה, ילדים במעונות של נשים מוכות, ילדים של עובדים זרים", אמרה ויתקון, "הולכים על פתרונות כדי למלא את הכיתה שתעמוד בתקן של משרד החינוך, אז מחפשים ילדים בכל מיני מקומות".

 

הכיתות כיום מורכבות ממגוון של ילדים – ישנן כיתות המשלבות ילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים עם אלרגיות או בעיות קשב וריכוז ועוד, זאת לצד ההורים, שמעורבים בחינוך ילדיהם הרבה יותר מפעם, אך כבר לא סומכים על מערכת החינוך. ד"ר אייל דורון, ראש החטיבה לפסיכולוגיה ומדעי הרוח במרכז הבינתחומי הרצליה, טען כי לדעתו משרד החינוך צריך לתקשר באופן ישיר עם ההורים ולשתף אותם בבעיות העולות. הוא אמר כי "ההורים צוברים חוסר אמון הולך וגדל, והם גוף מאוד חזק. אם לא יתחילו לתקשר עם ההורים בצורה יותר משוכללת, מחאת האוהלים והמחאה החברתית זה דבר קטן לעומת מה שיהיה".

 

 ד"ר אייל דורון, ראש החטיבה לפסיכולוגיה ומדעי הרוח במרכז הבינתחומי הרצליה
 

ד"ר אייל דורון, ראש החטיבה לפסיכולוגיה ומדעי הרוח במרכז הבינתחומי הרצליה (חדשות עשר)