BETA

25.06.2018

19:45

הנגבי נגד חוק היועמ"שים: "אין צורך בשינויים מיותרים"

השר לשיתוף פעולה אזורי התייחס לחוק שמקדמת שרת המשפטים שקד. "כיהנתי כשר בשמונה משרדי ממשלה. היעוץ המשפטי בכל משרד היה מצוין"

מתיחות בקואליציה: השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, מתח ביקורת הערב (שני) לחוק שמקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, אשר ישנה את הדרך שבה נבחרים היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. "כיהנתי כשר בשמונה משרדי ממשלה. הייעוץ המשפטי בכל משרד היה מצוין. אין צורך בשינויים מיותרים", כתב הנגבי בטוויטר.

 

מוקדם יותר היום, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט שעסק בהצעת החוק כי הוא מצטרף לעמדת שופטי העליון בדימוס המתנגדים להצעת החוק הממשלתית שתשנה את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה - מבחירה באמצעות מכרז לבחירה בידי השר הממונה. "אני מופיע פה היום כי יש כאן פגיעה בשלטון החוק במדינה. צריך להקשיב לשופטי העליון שהגיעו לכאן לדבר מדם ליבם - הם לא מגיעים לכל דיון", אמר.

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

צפו בדרמה: מטוס התרסק ועלה באש, הטייס התגלגל החוצה - ושרד

פרשת הולילנד: המתווך מאיר רבין יזכה לשחרור מוקדם

מאמצי חילוץ בתאילנד: קבוצת כדורגל נערים לכודה במערה

 

מנדלבליט הוסיף כי "שירות המדינה מתאפיין במקצועיות. יועץ משפטי הוא פקיד שהממשלה מינתה כדי שיהיה נציג מערכת אכיפת החוק והוא עצמאי בשמירה על החוק". כמו כן, אמר היועץ המשפטי לממשלה כי "המצב שבו יועמ"ש של משרד נבחר על ידי שר הוא בעייתי ביותר. ברור ששר לא ירצה לעבוד מול יועץ משפטי שימנע ממנו לעשות דברים".

 

 ועדת החוקה, חוק ומשפט
 

ועדת החוקה, חוק ומשפט (חדשות עשר )

 

 

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "רוב היועצים במשרדי הממשלה הם אנשים מקצועיים שעושים את עבודתם נאמנה", אולם הבהירה: "שר ומנכ"ל יודעים למנות יועץ משפטי לא פחות טוב מנציג של הנציבות". לדבריה, "אני רוצה שימונו יועצים משפטיים לא לפי הדעות שלהם". בתגובה, חברי כנסת מהאופוזיציה קראו לעברה: "ראינו איך את ממנה שופטים, למה שזה יהיה שונה?", אמרה חברת הכנסת רויטל סוויד (המחנה הציוני). חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) הוסיפה בעוקצנות: "מה שווה יועץ משפטי אם אי אפשר לשלוט בו?". בתגובה השיבה שקד "כמו שהדרג הפוליטי מעורב במינוי שופטים והשופטים כפופים רק למורת הדין ככה גם יהיה עם היועצים המשפטיים".

 

בהמשך דבריה אמרה שרת המשפטים כי "השרים צריכים להיות מעורבים במינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה. הרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות או כל מינוי של שר הוא מושחת או פוליטי, או ששר ממנה לעצמו סנצ'ו פנצ'ו הוא מופרך". עוד הוסיפה שקד כי "המעורבות של השר במינוי היועמ"ש נכונה. שרים לא צריכים לעשות זאת במחשכים אלא צריכה להיות על השולחן".

 

שר החינוך, נפתלי בנט, התייחס אף הוא לחוק בטוויטר וכתב: "יועצים משפטיים אמורים לייעץ משפטית, לא לקבוע מדיניות. השר הנבחר הוא שקובע מדיניות. כל מנכ״ל חברה מכיר זאת. על כן החוק המוצע הגיוני וראוי. אם הציבור אינו מרוצה מתפקוד שר, יואיל ויחליפו בבחירות. קולות הנהי מבטאים רצון לעקוף את בחירת העם על ידי קבוצה קטנה שאינה נבחרת". לאחר מכן התייחס בנט לסוגיה פעם נוספת בישיבת סיעת הבית היהודי. "חוק מינוי היועצים המשפטיים שמביאה שרת המשפטים הוא חוק נכון, מאוזן ומתבקש", אמר בנט, "מטרתנו פשוטה: יועצים ייעצו, ממשלה תמשול ושופטים ישפטו. בבחירות שעתידות להיערך בנובמבר 2019 - ייבחר שוב הציבור את מנהיגיו, לא את פקידיו".

 

בהצעת החוק נכתב כי היא נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה מבחירה באמצעות מכרז לבחירה בידי השר הממונה, לאחר שהוצגה בפניו המלצתה של ועדת האיתור. על פי ההצעה, המטרה לשנות את הליך הבחירה והמינוי למשרת היועץ המשפטי למשרד, להליך שיאפשר מעורבות רבה יותר של השר. כמו כן, נכתב כי ההליך המוצע אינו שונה מהליך הבחירה המקצועי המתקיים לגבי בעלי  תפקידים מקצועיים בכירים במשרדי הממשלה.