BETA

26.06.2018

15:59

דוח המבקר: קמפיין הפריימריז של אבי גבאי חרג בכחצי מיליון שקל

מבקר המדינה קנס את היו"ר גבאי, הרצוג, מרגלית ולוין בעשרות אלפי שקלים כל אחד בשל חריגות בניהול תקציב הבחירות לראשות העבודה • שפירא מתח ביקורת על הליך הפרטת תעש

מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם היום (שלישי) דוח בו מתח ביקורת על כמה מהמתמודדים בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה, בשל חריגות בניהול תקציב הבחירות שלהם. כמו כן, חשף ליקויים בהליך הפרטת התעשיה הצבאית ומכירתה לאלביט.

 

הבחירות המקדימות נערכו ב-4 ביולי 2017 וכעבור שישה ימים נערכו הבחירות החוזרות. לפי הדוח, כמה מהמועמדים קיבלו כספי תרומות בסכומים גדולים מהמותר. סכום התרומות המרבי שהיה כל מועמד רשאי לקבל וסכום ההוצאות המרבי שהיה רשאי להוציא בבחירות המקדימות הראשונות הוא 1,170,272 שקל. סכום התרומות המרבי שהיו רשאים לקבל בסיבוב השני בבחירות המקדימות וכן סכום ההוצאות המרבי שמותר היה להם להוציא בסיבוב השני היה 292,568 שקל.

 

 מבקר המדינה, יוסף שפירא
 

מבקר המדינה, יוסף שפירא (גלעד קוולרצ׳יק)

 

 

המועמדים עמיר פרץ, עמר בר-לב, הוד קרובי ואבנר בן-זקן ניהלו את חשבונותיהם לפי דרישות החוק והנחיות מבקר המדינה. לעומתם, אבי גבאי, יצחק הרצוג, אראל מרגלית, עמירם לוין ודינה דיין לא מילאו אחר ההנחיות - ונקנסו.

 

אבי גבאי, שניצח בבחירות והפך ליו"ר המפלגה, נקנס ב-90,000 שקל. סך כל התרומות והמימון הכספי העצמי שהכניס הקמפיין של גבאי עמד על 1,125,766 שקל בסיבוב הראשון ו-313,300 שקל בסיבוב השני. סכום ההכנסות הכולל היה 1,439,066 שקלים.

 

הוצאותיו של גבאי בסיבוב הבחירות הראשון היו 1,513,422 שקל ו-462,747 שקל בסיבוב השני. סכום ההוצאות הכולל עמד על 1,976,169 שקל. המשמעות היא שהוצאותיו של גבאי חרגו מתקרת ההוצאות בסכום של 513,329 שקל לפחות. הגירעון של גבאי הסתכם על פי דיווחיו ב-537,103 שקל. הוא כיסה אותו בתרומות ממימון עצמי, והוציא מכיסו בסך הכל יותר ממיליון שקל.

 

 יצחק הרצוג
 

יצחק הרצוג (חדשות עשר)

 

 

יצחק הרצוג, שכיהן כיו"ר המפלגה והפסיד כבר בסיבוב הראשון, נקנס ב-60,000 שקל. דוח המבקר קבע כי לאור העבודה שקמפיין הבחירות שלו הכניס 1,208,723 שקלים והוציא 1,571,104 שקלים, הוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות בסכום של 400,832 שקלים.

 

הגירעון הסתכם על פי דיווחיו ב-362,381 שקלים. הרצוג כיסה את הגירעון בתרומות ממימון עצמי, והוציא מכיסו יותר מ-415,000 שקלים.

 

אראל מרגלית, שהפסיד גם הוא בסיבוב הראשון ופרש מן החיים הפוליטיים מעט לאחר מכן, נקנס ב-30,000 שקל. הכנסות הקמפיין של מרגלית הסתכמו ב-1,160,066 שקל והוצאותיו ב-1,200,798. כלומר, הגירעון של קמפיין הבחירות שלו הסתכם על פי דיווחיו ב-40,732 שקל. מרגלית הוציא מכיסו כ-800,000 שקל.

 

 אראל מרגלית
 

אראל מרגלית (כנס סייברטק)

 

 

הוצאותיו של מרגלית חרגו מתקרת ההוצאות בסכום של 30,526 שקל לפחות. מבקר המדינה הוסיף למתוח ביקורת על חבר הכנסת לשעבר, בטענה שלא הציג את מלוא ההוצאות בתקופת הבחירות. "הדוח הכספי שהגיש לא היה שלם והוצאות הבחירות בפועל חרגו מתקרת ההוצאות בסכום גבוה יותר מדיווחיו", נכתב. "בנוסף, לא צירף את כל האסמכתאות לגבי שירותים שקיבל במסגרת פעילותו הפוליטית. בהיעדר תיעוד כאמור, לא ניתן לקבוע מהו סכום ההוצאות האמיתי של השירותים שקיבל בקשר לבחירות המקדימות".

 

עמירם לוין, שפרש מההתמודדות יום לפני הבחירות והודיע על תמיכתו בגבאי, נקנס ב-20,000 שקל. לפי הדוח, לוין לא הגיש דוח כספי בטענה שבשל הפרישה לא חלה עליו חובת דיווח. במקום זאת הגיש תצהיר לפיו הוצאות הבחירות שהיו לו מומנו ממקורות עצמיים וכן הגיש הבהרה בכתב כי תרומות שקיבל הוחזרו לתורמים ולא נעשה בהן שימוש. "יודגש כי הגשת התצהיר אינה באה במקום החובה בחוק להגיש דוח כספי", הדגיש מבקר המדינה.

 

המועמדת דינה דיין נקנסה בסכום נמוך של 750 שקל. הקמפיין של דיין הכניס 32,870 שקל והוציא 110,611 שקלים. על פי דיווחיה, הגירעון עמד על 77,741 שקלים. נמתחה עליה ביקורת מפני שהגישה את הדוח הכספי באיחור, לא פעלה מחשבון בנק שיוחד למערכת הבחירות, ולא הציגה אסמכתאות שיש בהן לבסס את הדיווח הכספי.

 

ממפלגת העבודה נמסר בתגובה: "המפלגה מודה למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על הדוח המקיף והמקצועי. יו"ר המפלגה, הח"כים ויתר המועמדים קיבלו את הדוח וידאגו לתקן את כל הליקויים לקראת הפריימריז הבאים".

 

"פגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך הפרטת תעש"

 

מבקר המדינה פרסם גם דוח מיוחד על הפרטת התעשייה הצבאית לישראל, וטוען כי יש להסיק ממנו לגבי תהליכי הפרטה של חברות ממשלתיות בכלל. הדוח נכתב לאחר שהליך ההפרטה לווה על ידי החטיבה לביקורת מערכת הביטחון.

 

"בעקבות הקשיים הכלכליים של תעש, שעלו עד כה למשלם המסים כ-5 מיליארד שקלים לפחות, ניסו משרד הביטחון ומשרד האוצר להפריט אותה או למזגה עם תעשייה ביטחונית ממשלתית אחרת. ניסיונות אלה כשלו", נכתב.

 

"בדצמבר 2013 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה על הפרטת תעש", המשיך המבקר. "במארס 2015 הזמינה רשות החברות את המעוניינים להשתתף בהליך המכירה של תעש מערכות לפנות אליה. בספטמבר 2015 החליטה ועדת המכרזים למכירת מניות המדינה להזמין חמישה מהפונים להשתתף בהליך המכירה. בתחילת ינואר 2016 פרשו מההליך ארבעה מהמתמודדים, ונותרה בו רק חברת אלביט מערכות בע"מ".

 

בדוח נכתב כי מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב, אמר לדירקטוריון תעש כי מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל או משרד הביטחון לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור הרכישה ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד".

 

 התעשייה הצבאית לישראל
 

התעשייה הצבאית לישראל (חדשות עשר)

 

 

"המנכ"ל לשעבר ומשרד הביטחון הכחישו את הדברים המיוחסים להם", נכתב בדוח. "מנהל הרשות לשעבר מסר שלא התכוון לטעון כך. הדוח מעיר ליוגב כי היה עליו להיזהר בדבריו שהיה בהם בעת אמירתם כדי להטיל דופי במנכ"ל ובמשרד הביטחון או בתהליך התקין של ההפרטה".

 

כמו כן, פירט הדוח מספר ליקויים בהליך ההפרטה, כולל חשש לניגוד עניינים. תוך כדי הביקורת עלה חשש כי מעריך שווי החברה נמצא בניגוד עניינים. בעקבות זאת החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה ברשות החברות הממשלתיות לבצע הערכת שווי נוספת. בפועל התקשרה הרשות עם שני מעריכי שווי נוספים.

 

"מתברר כי במשרד האוצר לא נקבעו דרישות לגבי אי-תלותו של מעריך שווי בהפרטה בגורמי המדינה ובחברה המופרטת, ולא נקבעו כללים לגבי ניגוד עניינים של מעריך שווי כאמור", נכתב.

 

ליקוי נוסף שציין הדוח, הוא החלטה של משרד האוצר לממן את התחייבויות העבר של תעש ב-300 מיליון שקל מחוץ לתקציב המדינה.

 

המבקר ציין בדוח את העובדה שלמרות החלטת הממשלה בנושא, משרדי הביטחון והאוצר לא הבטיחו יישום מלא של התוכנית להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון למתחם רמת בקע שבנגב.

 

תע"ש מערכות
 

תע"ש מערכות(חדשות עשר )

 

 

דוח המבקר מתח ביקורת על שקיפות תהליך ההפרטה. "מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה שהתקיימו מראשית שנת 2016 ועד לאוגוסט אותה שנה לא נחתמו, כנדרש בתקנות חובת המכרזים", נכתב. "תיעוד של תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים על הרכישה היה דל; לא תועד תוכן הפגישות שקיימו מנהל רשות החברות לשעבר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר בארבע עיניים בנושא ההפרטה. הליקויים בתיעוד גורמים לפגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך ההפרטה ולפגיעה בפיקוח ובבקרה עליו ועל תקינותו".

 

עוד הוסיף הדוח כי לא הובהר מהו המסד הנורמטיבי לפעילותם של נציגי המדינה בתהליך ההפרטה ומהי חלוקת הסמכויות ביניהם.

 

לסיכום, מבקר המדינה טען כי לפני קבלת החלטות עתידיות בממשלה בנוגע להפרטה, על רשות החברות לוודא שתתבצע עבודת מטה מקיפה ועדכנית, שבה ישתתפו משרדי הממשלה הרלוונטיים, בנוגע להשפעת ההפרטה על הכלכלה והמשק ובנוגע לאתגרים ולקשיים הצפויים להתעורר במהלך ההפרטה.

 

כמו כן, הוסיף המבקר, על משרד האוצר ומשרד הביטחון לבחון גם בהמשך את ההשפעות של מכירת תעש מערכות לאלביט על השוק הביטחוני בארץ, לרבות על עלויות הרכש של משרד הביטחון ועל חוסנן של החברות הביטחוניות הממשלתיות. זאת בין השאר כדי שלא תיפגע אספקת אמצעי הלחימה הדרושים לצה"ל.

 

תגובת משרד הביטחון: "בימים אלה מגיע לסיומו תהליך הפרטת תעש שנמשך למעלה מ-15 שנה. במהלך השנים הללו נבחנו מספר אפשרויות  להפרטת החברה או למיזוגה, אשר במסגרתן בחן משרד הביטחון את כל ההיבטים הקשורים למבנה השוק הביטחוני ולהשפעות הכלכליות והביטחוניות של ההפרטה, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.

 

"ככלל, נתח משמעותי מפעילות משרד הביטחון הינו מול ארבע תעשיות ביטחוניות מרכזיות, כשלכל אחת מהן מערכות אמל"ח בלעדיות בתחומים ספציפיים והן מהוות כספקים בלעדיים עבור משרד הביטחון. במשך השנים פיתח משרד הביטחון מנגנוני פיקוח ובקרה, כלכליים ותמחיריים, על הרכש מהתעשיות הביטחוניות, זאת מעבר להיותו לקוח מרכזי ולעיתים בלעדי (מונופסון) ויש בכך כדי ליצור מנגנון של איזונים ובלמים. כמו כן, במסגרת הסכמי ההפרטה דאג משרד הביטחון לעגן מנגנונים כלכליים שישמרו על התחרות בשוק מול תעשיה אווירית ורפאל וכן על מחירי הרכש של משרד הביטחון באלביט.

 

"בנוסף לכך, דאג משרד הביטחון והבטיח כי במסגרת ההפרטה יישמרו קווי הייצור וכן יכולת ייצור עצמאית במדינת ישראל בתחומים ספציפיים שנקבעו על ידי המשרד לרבות תשתיות ייצור שצפויות לעבור מרמת השרון לרמת בקע או לכל מקום אחר במדינה כפי שיאשר המשרד.

 

"לאורך כל הדרך, משרד הביטחון שיתף פעולה עם הליך הביקורת, היה קשוב להערות מבקר המדינה והציג בפני המבקר ויתר הגורמים המעורבים בהליך ההפרטה את כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים, לרבות עבודות מטה, ניירות עמדה וניתוחים נוספים המבססים את האמור לעיל".