BETA

24.06.2018

09:22

שישה חודשי עבודות שירות לניב אסרף, הצעיר שבדה את חטיפתו

ערן נגאוקר, שדיווח כי אסרף נעלם בחברון ועורר דאגה במדינה כולה, נידון לשלושה חודשי עבודות שירות. השניים ביימו את החטיפה על רקע הסתבכותו של אסרף בחובות כבדים

ניב אסרף, הצעיר מבאר שבע שבדה ב-2015 את חטיפתו, נידון היום (ראשון) לשישה חודשי עבודות שירות ולקנס בסך 5,000 שקלים. חברו, ערן נגאוקר, שדיווח על היעלמותו למשטרה, נידון לשלושה חודשי עבודות שירות ולקנס בסך 2,500 שקלים. כזכור, החטיפה אותה ביימו השניים - בשל חובות כבדים בהם היה שקוע אסרף, שנמלט מפני עבריינים - עוררה למשך כמה שעות דאגה במדינה שלמה.

 

בגזר הדין, שהוגש על ידי בית משפט השלום בירושלים, נכתב כי בבדיית החטיפה ניצלו השניים שני מאפיינים בולטים של החברה הישראלית - "ההכרח להתמודד עם סיכון ביטחוני מתמיד וערך הערבות ההדדית המתבטא בנכונות לעזור לזולת המצוי בצרה".

 

>> לכתבות נוספות בחדשות עשר:

משרד העבודה: איסור גורף של עבודת בני נוער באתרי בנייה

טורקיה בוחרת: האם היחלשותו של ארדואן תביא אותו לסיבוב השני?

היסטוריה בסעודיה: נשים מורשות לנהוג בכלי רכב

 

עוד נכתב בגזר הדין כי כיוון שמעשיהם של אסרף ונגאוקר גרמו לבזבוז משאבים ציבוריים, יש להענישם גם בקנס. מצד שני, צוין כי ביהמ"ש יתחשב בעובדה שמדובר בשני צעירים בעלי משאבים מוגבלים וכי מתנהל נגדם הליך אזרחי מקביל מטעם המדינה.

 

 ערן נגאוקר, הצעיר שדיווח על חטיפתו של ניב אסרף
 

ערן נגאוקר, הצעיר שדיווח על חטיפתו של ניב אסרף (חדשות עשר)

 

 

באפריל 2015, צעיר בשם ערן נגאוקר דיווח למוקדנית 100 כי חברו, ערן אסרף, נעלם לאחר שיצא מהרכב בסמוך לחברון. שיחת הטלפון הזו הקפיצה מאות חיילים לחפש אחר אסרף, שעלה חשד כי נחטף. כל זה קרה בתקופה ביטחונית מתוחה, פחות משנה לאחר חטיפת שלושת הנערים ומבצע "צוק איתן", ולא רק חיילים הוקפצו בעקבות שיחת הטלפון - אלא גם מדינה שלמה שעקבה אחר האירוע בדאגה. לאחר שמונה שעות של חיפושים, אותר אסרף בוואדי בקריית ארבע.

 

מהר מאוד התברר כי השניים ביימו את החטיפה. בתחילה טענו כי המניע למעשה היה רצונם לעורר דאגה אצל חברתו לשעבר של אסרף, שתגרום לה לחזור אליו. אולם במהלך חקירתם, התברר כי הרקע לסיפור הוא חובות כבדים בהם היה שקוע אסרף, לאחר שהסתבך בהימורים לא חוקיים. הוא סיפר כי נמלט מאנשי עולם תחתון, ובדה את החטיפה כדי שלא יחפשו אותו. "מעדיף שכל המדינה תשנא אותי ושאבא שלי לא ישב עלי שבעה", אמר אסרף בחקירתו.

 

נגד השניים הוגש כתב אישום בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה שהעונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר. אולם בהמשך גובש עמם הסדר טיעון מקל, בו נמחק סעיף זה, ונקבע כי אסרף ונאגוקר יורשעו במסירת הודעה כוזבת ובקבלת דבר בתחבולה. למרות ההרשעה בסעיפים המקלים, בפרקליטות עדיין דרשו עבורם עונש מאסר. במקביל, מתנהל נגד נאגוקר ואסרף משפט אזרחי, בו תובע מהם משרד הביטחון להחזיר כ-625 אלף שקלים בגין הזנקת כוחות רבים לשווא.