BETA

14.06.2018

11:53

ערי החוף בסכנה: "219 מיליארד טון קרח נמסים לים מדי שנה"

חוקרים זיהו הפשרה מואצת של הקרחונים באנטארקטיקה מאז שנות ה-90. עשרות מדענים הגיעו למקסנות מדאיגות, כולל החשש כי עד שנת 2100, מפלס הים יעלה אפילו במטר שלם

קבוצת מדענים בינלאומית פרסמה היום (חמישי) במגזין המדעי "Nature", כי ההפשרה המואצת של הקרחונים באנטארקטיקה הובילה לעליית מפלס הים בכמעט סנטימטר שלם מאז שנות ה-90 המוקדמות. עליית המפלס עלולה להוות סכנה לערים והתיישבויות שלחופי כל מדינות העולם.
 

באנטרקטיקה יש מספיק קרח כדי להעלות את מפלס מי הים ב-58 מטרים, אם היבשת הקפואה תפשיר לחלוטין אי פעם. אנטארקטיקה איבדה כמעט שלושה טריליון טונות של קרח בין 1992 לשנת 2007, פרסמו 84 המדענים במה שהם כינו "הסקירה המקיפה ביותר של אנטארקטיקה עד היום".


ההפשרה, שנמצאת תחת מעקב לוויין נתונים וכלי מדידה נוספים, תרמה לעליית מי הים ב-0.76 ס"מ מאז שנת 1992, כך כתבו המדענים בירחון המדעי. מאז שנת 2012 חלה האצה בהפשרת הקרחונים מ-76 מיליארד טון בשנה לכדי 219 מיליארד טון בשנה. "העלייה החדה היא הפתעה גדולה מאוד". העיד ראש קהילת החוקרים החתומים על הדוח, פרופסור אנדרו שפרד מאוניברסיטת לידס.


>> עוד כתבות בחדשות עשר:
מטען חבלה התפוצץ בדירה במזרח י-ם; שמונה נעצרו בחשד להכנתו
"נדיר במיוחד": קמע ערבי בן אלף שנים התגלה בחניון בירושלים
רצח כפול ביפו: היום - כתב אישום נגד החשוד שהודה ברצח אחיותיו
 

 אנטארקטיקה
 

אנטארקטיקה (רויטרס)

 


רוב הקרח שהפשיר, מקורו במערב אנטארקטיקה וחצי האי הארקטי – אזורים בהם מי אוקיינוס חמימים ממיסים את מדפי הקרח הקפואים שבקצוות הקרחונים. עלייה של מילימטר אחד בפלס מי הים העולמי שוות ערך ל-360 מיליארד טונות של קרח שנמס, או לקוביית קרב עצומה שפאותיה באורך של כ-7 ק"מ.


בסך הכל, מפלס מי הים גבה ב-20 ס"מ במהלך המאה האחרונה, בעיקר בשל ההתרחבות הטבעית של מי האוקיינוסים שמתחממים, יחד עם הפשרת הקרחונים מהאנדים ומהאלפים. הערכה שביצע האו"ם בשנת 2014 הובילה למסקנה שמפלס מי הים עשוי לעלות במאה הקרובה בין 30 ל-100 ס"מ.

 

"אנטארקטיקה לבדה בדרך להעלות את מפלס מים הים ב-15 ס"מ עד שנת 2100", טען ד"ר שפרד. "הרבה מעבר להערכות קודמות בנושא". עליה שכזאת לבדה נשמעת אולי זניחה, אולם במהלך סערות, היא מחריפה את נזקי ההצפות. כאמור, עליית מפלס מי הים מאיימת על ערים שונות בעולם דוגמת ניו יורק, שנגחאי, ואפילו הולנד כולה.

 

 אנטארקטיקה
 

אנטארקטיקה (רויטרס)

 


"אנחנו עוקבים מקרוב אחר הדוחות", אמר מיכאל ואן דר ברוק, פרופסור למטרולוגיה פולארית באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד. "הדוחות משמשים כמעיין מדריך להגנה על קו החוף ההולנדי".


במסגרת הסכם האקלים שנחתם בשנת 2015 בפריז, קרוב ל-200 ממשלות הציבו כמטרה להפחית את השימוש בדלקים מאובנים במהלך המאה הזאת על מנת לצמצמם את ההתחממות הגלובאלית. עם זאת, אחד האנשים המשפיעים בעולם, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מתכנן לסגת מההסכם, ולהתמקד במקום זאת במציאת מקומות עבודה לתושבי ארה"ב.