BETA

14.06.2018

10:58

"נדיר במיוחד": קמע ערבי בן אלף שנים התגלה בחניון בירושלים

חפץ זעיר מהתקופה העבאסית נמצא בחפירות אריכאולוגיות בעיר דוד. למרות השחיקה הרבה, הצליחו החוקרים לפענח את הטקסט, שנושא את שם אללה. "שימש לברכה והגנה על בעליו"

קמע חרס נדיר כבן אלף שנים, שעליו ברכה אישית בערבית התגלה לפני כשבוע בחפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד שבירושלים. על החפץ הזעיר, שגודלו סנטימטר אחד, הוטבעה ברכה בשתי שורות: "יבטח באללה הנדיב. אדון העולמות אללה".
 

נוסח השורה הראשונה מוכר מחותמות עשויות אבני חן חצי יקרות ומכתובות לאורך דרך עולי הרגל למכה מהמאות השמינית עד העשירית לספירה. חלקן התחתון של האותיות בשורה השניה על הקמע היו שחוקות וקריאתן התבססה על נוסחים דומים המופיעים על חותמות אישיות ובמספר פסוקי קוראן.


>> עוד כתבות בחדשות עשר:
 

לא רק אצלכם: תקלת וואטסאפ דווחה ברחבי העולם
רצח כפול ביפו: היום - כתב אישום נגד החשוד שהודה ברצח אחיותיו
מגשם שוטף לשרב יוקד: הכבדה בעומסי החום בסוף השבוע
 

הקמע העבאסי
 

הקמע העבאסי (אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)

 


הקמע, מהתקופה העבאסית שמתוארכת בין המאות התשיעית והעשירית לספירה, נחשף על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי של עיר דוד. את הכתובת פיענח ד"ר ניצן עמיתי-פרייס מבית הספר רוטברג באוניברסיטה העברית.


"גודלו של החפץ, צורתו והטקסט שעליו, מעידים ששימש ככל הנראה כקמע לברכה והגנה", סיפרו פרופסור יובל גדות וד"ר יפתח שלו, מנהלי החפירה. "החפץ הזעיר התגלה בתוך חדר קטן כשהוא חתום בין רצפות טיח. שברי כלי חרס שהתגלו במקום, בהם גם נר חרס שהתגלה בשלמותו, מתוארכים לתקופה העבאסית".

 

 חופרים בחניון
 

חופרים בחניון (אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד )

 


למרבה הצער, לא רק הקמע נמצא כשהוא במצב של שחיקה, אלא גם כלל המבנה בו בוצעו החפירות. "השתמרות השרידים הירודה מקשה על זיהוי תכלית המבנה", הוסיפו צמד החוקרים. "אך מעניין לדעת שהתגלו כאן מספר מתקנים המעידים על פעולות בישול. בחפירות קודמות שנערכו באתר נחשפו מתקופה זו מבנים צנועים, הכוללים בתי מגורים ששולבו עם חנויות ובתי מלאכה. סביר להניח שהמבנה האמור שימש חלק מאותו אזור תעשיה".


הקמע הזעיר מהווה עדות ישירה לחיי היום-יום בירושלים בתקופה האסלאמית הקדומה. לא ברור בשלב זה אם הוא הונח במתכוון תחת אחת הרצפות בזמן הבניה, או שמא נישא על ידי אדם ששמו כרים ואבד לו. בכל מקרה, נראה שהיה זה קמע שאמורה להביא לבעליו ברכה. לדברי החוקרים, "כיוון שאין בקמיע נקב המאפשר השחלתו על חוט, יש להניח שהיה משובץ בתכשיט או נתון בתוך מיכל כלשהו".


ד"ר ניצן עמיתי-פרייס, שפענחה את הכתובת, ציינה כי חותמות שעשויות אבנים חצי יקרות, הנושאות טקסטים דומים, מוכרות מהתקופה העבאסית, אך חפצי חרס כאלה, ודאי כה זעירים, נדירים יחסית בממצא הארכיאולוגי.
 

 חפירות ארכיאולוגיות בישראל
 

חפירות בחניון גבעתי( קובי הראתי - ארכיון עיר דוד)

 


 

 טאבון - מתקן בישול שנמצא בשטח החפירה
 

טאבון - מתקן בישול שנמצא בשטח החפירה (אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד)